שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן צג
עוד בדין הנזכר. ב"מ דאף לשיטת הרמב"ן שאם נתן לו שטר על דמי המקח נקנת לו כמו אם נתן מעות ממש מ"מ לא דמי להא דכתובות מ"ז דכתב לה פירות כסות וכלים דכתבו המפרשים דהוא נמי מדין קנין שטר דכיון דהוא על תנאי שאני. בהא דשמע שמת לו מת שפועל חוזר בו הוא לאו משום דהוי אונס רק כיון שהוא חייב באבילות בשביל כבוד המת שכן הוא הדין אמרינן דאדעתא דהכי אגרי ודמי זאת להא דמבטלין ממלאכתן בשביל ק"ש ותפילה דכל שכירות פועל הכל הוא כהמנהג חילוק נכון בהחליפה דת אחות המשודכת דאמרינן אדעתא דהכי לא נשתדך ומ"ש לענין נדונית חתנים בכה"ג אמרינן להיפוך דכיון דהוא אונס דלא שכיחא אמרינן דלא סליק אדעתא וב"מ דאף דרוב ב"א אין מקפידין על מום זה מ"מ המוחזק יכול לומר שהוא מקפיד: