שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן עח
איש נכבד שבק חיים והניח סך מעות לקרן קיימת ומהריוח יתחלק לגמ"ח ובק"ח ות"ת וישנו כאן קהל אשכנזים וקהל ספרדים ובעת הצוואה היה לגמ"ח ובק"ח קופה אחת לכלם ולת"ת לכל קהלה קופה בפ"ע ועתה קהל ספרדים עשו לבק"ח קופה בפ"ע ותובעים חלקם והמנדב היה מקהל אשכנזים. בתוספתא באמר תנו מאתים זוז לבהכ"נ נותנין לבהכ"נ שהוא רגיל וכו' והיינו מטעם אומדנא לפי"ז כיון דאמרינן בתמורה דאין אדם חולק את הקדשו וזאת אומדנא גדולה לפי"ז הכא נמי אפשר דהקדיש הכל למקום אחד. בדברי הר"ש והרע"ב פ"ד דתרומות בנותן סאה ללוי ולעני. בתרומה נמי אמרינן אמירתו לגבוה וכו' בחילוק של הריצב"א בספק ויבם בנכסי סבא. בפסקי רקנט"י. ב"ב באומר תטול אשתי כאחד מן הבנים וכו' ובבנים של עכשיו. ומסיק שנכון לפשר בזה: