שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן עב
בדין חלוש ולבסוף חברו. תירוץ על קושית השעה"מ בפ"א מהלכות מעילה על הריטב"א שאם הקדיש בעת שהוא תלוש מעל א"כ מאי פריך מחומת העיר ובאמת גם הרמב"ן סובר כן ומתורץ הכל עפ"י התוס' ב"מ נ"ד שהקשו האיך חל הקדושה על הבהמ"ק הא בונין בחול ועכשיו אי אפשר להקדישו דהא מחובר הוא ר"י סובר דעומד לתלוש נמי דינו כמחובר והסוגי' דקדושין אזלי אליבא דר"י ובזה נדחה נמי הראי' של הקצות דבית דינו כמחובר משום דהתם קאמר דצד אחד בריבית מותר והוא אליבא דר"י ולדידיה באמת דינו כמחובר משא"כ לדידן: