אור ברסלב
שות אבן שתיה מפתח הענינים › סימן נח

שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא

מפתח הענינים · סימן נח

סימן נז

בנשבע לאחד שלא להוביל בשר כשר לעיר ועתה עובר ע"ז באמרו שאנסו לזה במה שאמר לו שאם לא יעשה כן יכפור לו החוב שמגיע לו ממנו אם נאמן הוא עוד למכור בשר כשר. האי סברא דעביד אינש דגזים ולא עביד לא נאמר כאן דמ"מ הוי אונס חילוק בין היכא דלא נקרא אונס אלא דוקא הפסד ממון רב ובין דאפי' הפד"מ נמי הוי אונס כיון דתיכף שתבע ממנו ולא נתן לו כיון שיש לו עובר על ל"ת דלא תאמר לרעך לך ושוב וכו' נקרא הוחזק לזה ולא שייך עליו גזים ולא עביד. ביטול בלב דבעינן הוא רק מדרבנן אף במה דביקשו שלא להוביל הבשר הוא רק מניעת ריוח לחוד דלא נקרא אונס מ"מ כיון דהגיזום היה בכפירת הממון בתר השתא אזלינן וראי' לזה מגמרא. תירוץ על קושית התוס' בהא דכפו עליהם הר כגיגית. מה שכתב המהרי"ק דבשביל טובה לא נקרא אונס מדברי התוס' לא משמע כן אם רוצה להפסידו בטירחא שטרח כבר גם זאת בכלל הפסד ממון הוא בדין פלוגתא דרבוותא דלא מוקמינן על החזקה ובחילוק בין שבועה דלהבא לשעבר בהא דר"ע רצה למסור נפשו בשביל נט"י דרבנן. מסיק דכשר (ד' ס"ד ע"ד ש' ל"ב נשמט ואף דכתבו הפוסקים דלענין איסור אין חילוק בין שבועה דלהבא לעבר כמש"כ בש"ך יו"ד סי' קי"ט ס"ק נ"א אין הכוונה משום דאיסורא חמיר בזה טפי בכ"מ ז"א דהא לענין ממון קי"ל דעובר בדבר שיש בו מלקות נפסל לעדות ולשבועה ובאו"ה קיי"ל דחשוד לדבר אחד אינו חשוד לד"א אלא ר"ל דהכא כיון דהוא איסור אחד היינו השבועה החמירו בו שאינו נאמן ע"ז שהוא כשר אף בשבועה כיון דהוא איסור אחד אבל לענין פסול גברא שיהי' נפסל מאמונתו בכל מקום למאן דמחמיר בזה בודאי לא הוי רק ספק פסול וגם התם גופא הוא רק חומרא בעלמא כמבואר שם):

תוכן העניינים

שות אבן שתיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה