שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן נא
ע"ד הכלי ברזל המצופים דהחמירו בהו דלא מהני הנעלה אם נבלע רוטב מבחוץ הוכחה ממסכת כלים דהציפוי עם גוף הכלי נחשבת כשני כלים אף אם הוא דק מאד וא"כ דמי לשתי קדירות. ראי' לזה מתוס' ע"ז ד' ל"ג ביאור במהרש"א שם ד"ה קוניא ואף דנדבק היטב ע"י אומן מ"מ כל שאיני כך בתולדתו דינו כשני קדירות וכן מוכח מסה"ת היכא דהציפוי יכול לעמוד בפ"ע אף רש"י מודה דדינו כשני כלים תירוץ על קושית הפ"מ בסי' תנ"א מ"ש ציפוי בדיל מתנור שטחו בטיט ומה שתירץ שהבלוע נפגם ע"י הטיט לא נראה ומבואר בפנים והכא יש להתיר ע"י הגעלה לכ"ע דאף דלרש"י נחשבת לכלי אחד הא הוא סובר דגם לפי המסקנה נשאר הסברא דשיע ולא בלע ולדעת ר"י דאינו סובר כן הא לדידיה דינו כשני כלים: