אור ברסלב
שות אבן שתיה מפתח הענינים › סימן לד

שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא

מפתח הענינים · סימן לד

סימן לג

בדין לפ"ע ואם בעת המכירה לב"נ אין מן איסור רק שאחר כך יהי' איסור אם גם כה"ג איכא משום לפ"ע מפסחים כ"ב מוכח דגם כה"ג איכא משום לפ"ע מן התורה. בדברי הפנ"י דאחר דלא קיבלו השבע מצות התירן ממילא שוב אין בהם משום לפ"ע ור' נתן דאוסר היינו משום דאינו סובר דרשה זו לפי"ז היה אפשר לתרץ קושית המראה פנים בירושלמי דדמאי דלמה השמיט הרמב"ם דין זה דעובר בל"ת ומה שתירץ משום דפשוט הוא תמוה דהא אנן בעינן קרא ע"ז סברא כיון דאין אתה מצווה עליו במצוה של הוכח תוכיח הוי אמינא דאין בו ג"כ משום לפ"ע. תירוץ על קושית הט"א על הפוסקים דהיכא דיכול ליטול בעצמו לית בו אפילו מדרבנן משום לפ"ע צ"ע בסוגי' דע"ז שם יש סברא דאף אם מכשילו רק באיסור דרבנן מ"מ עובר על לפ"ע מה"ת דלא גרע מנותן עצה שאינה הוגנת דעובר מן התורה משום לפ"ע תירוץ על קושית המפרשים סוף פ"ק דע"ז דפריך תיפוק לו משום לפ"ע, והא נפק"מ דאית לכותי שדה שלו תירוץ על קושית התוס' בקדושין נ"ו ד"ה אבל מה שהקשו על רש"י ביאור היטב בדברי הריטב"א סוף פ"ק דע"ז מסיק היכא דעכשיו דלית בזה איסור רק שאח"כ יתחדש האיסור אין בו משום לפ"ע בדין מי שיודעין בו שאינו נוטל ידיו אם רשאין ליתן לו לאכול ותירוץ דברי הב"ח מקושית האחרונים במה שכתבו דצדקה כיון דאיכא בה עשה ול"ת דוחה לאיסור דלפ"ע אינו כן דגם כאן איכא עשה של הוכח תוכיח טעם לדברי הרא"ש פ' השותפין דחיישינן טפי למכשיל חבירו באיסור מעושה בעצמו האיסור. הפוסקים כאן אזלי כ"א לשיטתן בהא דאסור להלות בלא עדים אי משום לפ"ע או דגורם קללה לעצמו ב"מ דאף אם האיסור יבא בודאי מ"מ כל דלא הגיע הזמן של האיסור נמי אין בו משום לפ"ע תירוץ על דברי בעה"ט במה שהתיר למכור דגן שנטבע לנכרי מ"ש מביצת נבילה. תירוץ על קושית השבו"י האיך מותר לשלוח אגרת הרשות שיגיע לחבירו בשבת הא עובר משום לפ"ע כי היא ממש שיטת בעה"ט:

תוכן העניינים

שות אבן שתיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה