שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן לא
עוד בדין עבל"ג דפעמים מהני אף להוציא ממון מיאון אם הוא ג"כ בכלל דבר שבערוה:
ובדין נוגע שפסול אם יש חילוק בין דאורייתא לדרבנן אף שהנכרי הגיד בשביל טובתו מ"מ כל שבא מעצמו ואמר נקרא מס' ל"ת וראי' לזה מרש"י מנחות מ"ג חילוק דפעמים אף היכא דיש לו התנצלות נמי הוי מדעבל"ג והוא ע"פ חידושי הרשב"א בדין פרעתיך בפני פו"פ להרמב"ן מהני בדיקות נשים אף היכא דליכא חזקה דרבא הסברא דלא מרע אומנתו לא שייכי רק לענין להחליף סחורה טובה בגרועה אבל לא מהיתר לאיסור כל שהדבר שוה הוא בעצם אף אומן נמי חשוד. תירוץ על סתירת הרמ"א מסי' פ"ו לסי' קי"ט בדברי הר"ן דלא אזלינן בתר רוב עופות הטהורים מטעם דאיכא נמי מקצת נו"ט אם הוא דאורייתא או לא. בדברי הרשב"א דלא אמרינן סמוך מיעוטא וכו' אלא היכא דהמיעוט נוטל חלק מהרוב: