שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
מפתח הענינים · סימן יד
בדין חינוך נער בתפילין אי מברך עליהם אז ג"כ. בפסחים פ"ח באכילת שלא למנויו מבואר שם בתוס' דכל דאנו עושין בשביל חינוך לא איכפת לן אף אם ע"י החינוך גורם שהתינוק עושה איסור ג"כ כיון דע"ז אינו מצווה ויש לחלק דהתם גוף המצוה עושה כתיקונו משא"כ הכא דיש חשש משום גוף שאינו נקי דעצם המצוה אינו עושה כתיקונו. מהר"ן נדרים ל"ו משמע דפליג על התוס'. צ"ע על הר"ן מר"ה ל"ב דמשמע דאף לתקוע בשבת יש בו משום חינוך אף דעביד איסורא. ויש לחלק בין היכא דעובר על דאורייתא או על דרבנן לחוד. בדין אם גוף שאינו נקי בזה הוא מן התורה או לא. והיוצא מזה דכאן לכל השיטות יכול לברך. וב"מ הטעם דהחמירו בחינוך של תפילין יותר מבשאר חינוך: