שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא
אבן העזר · סימן קב
ע"ד שם האשה בשא בשי"ן ימנית שהסכימו המחברים שאם כתב בתיה פסול מטעם דבחיה דקרא נקרא בחירק תחת הבית וי"א שאף במקום עיגון פסול והבאת דברי הצצה"ח שמצדד דאף לכתחילה נכון לכתוב בתיה בה"א כיון דשם זה הוא בתנ"ך והביא סמוכין לזה ממד"ר ויקרא פ"א אמר הקב"ה לבתיה בת פרעה בתי את והיינו דכתיב בתיה בת יה ע"כ הרי דקריאתה ג"כ בפתח ולולי דבריו הקדו' הי' קצת אפשר לומר דהא דמעתיקי השמות כמעט כולם לא הביאו שם זה של בתיה רק בשי"ן הוא ע"ד דאמרינן במגילה דף י"ג ואשתו היהודיה ילדה וכו' ואלה בני בתיה אמאי קרי לה יהודיה והא בתיה שמה כן הוא הגירסא בעין יעקב וכן פירש רש"י ומשני על שום שכפרה בע"ז וכו' יבא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא בחיה שמרדה בעכו"ם ופירש רש"י ולכך נשתנה שמה ובחילופי גירסאות גרסינן לכך נשתנה שמם בלקוחין הללו ע"כ וכונת רש"י הוא דקשה לו דאמאי לא קאמר בקיצור בכלב ג"כ דלכך נקרא מרד שמרד במרגלים ולא קאמר כן רק אמר והלא כלב שמו יבא כלב שמרד במרגלים וישא בתיה וכו' משמע דהנשואין גרמו לשינוי השם והא באמת הלא רק המרד גרם לכן פירש רש"י משום דאז בעת הנשואין ע"י ששניהם מרדו וגם נזדווגו זל"ז ראו שראוין הם להשתנות שמם עכ"פ חזינן דשם זה של בתיה היתה לה בגיותה ואח"כ נשתנה שמה וכיון כן אמרינן בכל ספיקא דסתמא דמילחא לא מסקינן בשמייהו כדאי' בש"ש בש"נ אות מ' שאין להסתפק בשם מלכה בחירק דשם כותים הוא וכן בש"א אות צ' שאין הסתפק בשם ציבא דלא מסקינן בשמייהו מה"ט ע"ש בשם מהר"י ברונא ורש"ל והכא בשם בתיה נמי כפי שנקרא בתנ"ך בחירק ולפי דרשות חז"ל הרי שם זה ניתן לה בגיותה הלכך בכל מקום אמרינן יותר דלא קראו לה על שם זה רק על שם בת שבע או כיו"ב ולכאורה נראה דהמ"ר דדריש לשון בת השם פליג אתלמודא דידן דהא לפי"ז גם שם זה קרא לה הקב"ה להראות על יהדותה ע"ד בנים אתם לה' דעל ישראל דוקא נאמר כדאמרינן בגמרא וא"כ למה והאיך שינה לה עוד משם זה שבחר בו וקראה השם יתברך בעצמו להראות על צדקתה ונראה דהמד"ר אזיל לשיטתו דאשתו היהודיה זו יוכבד כדאיתא התם ומה דמסיים הקרא אלה בני בתיה היינו משום שנקראין ג"כ על שמה מטעם דגידלתו וכל המגדל יתום וכו' כדאמרינן התם בגמרא לפי"ז הא לא נשתנה שמה ליהודיה מעולם משא"כ תלמודא דידן דסובר דזו היא בחיה וע"כ נשתנה שמה וא"כ לא דרשינן כלל בת השם בפתח רק בחירק כדכתיב והלכך היכא דנקראת בפתח בשין ימנית כותבין בשא דוקא: