אור ברסלב
שות אבן שתיה אבן העזר › סימן צט

שות אבן שתיה· רבי אליעזר דון־יחיא

אבן העזר · סימן צט

סימן צח

ע"ד איש אחד שבא לגרש את אשתו והוא בור וריק וקורין לו אף בפניו בשם קטנות והוא בוש בדבר רק שאין משגיחין עליו בזה ויש ספק בשם עריסתו וקריאתו לתורה הנה מה שרוצה לכתוב רק השם הנקרא בפי כל לחוד וסמכת על דברי הת"ג אות וא"ו ס"ק ה' בש"א שכתב וז"ל אבל אם לא נכתב שם המובהק כלל כאשר לפעמים אין כותבין שם המובהק מחמת איזה ספק ונכתב רק החניכה של קטנות לבד כגון וועלקעל ואין קורין בפניו אותו כן מחמת קפידתו רק וואלק או כיוצא בו יש לפסול אף דיעבד ע"כ דמשמע מזה שאם גם בפניו קורין אותו בשם זה אף אם הוא מקפיד מ"מ כשר וכן בשו"ת מ"ח סי' ס"ג אות ט' כתב דאם הכל קורין אותו בפניו בשם דקטנות דינו כחניכה שהכל קורין אותו אמנם לדעתי נראה כי יש בכאן חשש פסיל אף דיעבד מטעם דהא כתב הרא"ש בתשובה הובא באה"ע סי' קכ"ט בל"ה באחד שהיה שמו יוסף בן שמעון ושינה שם אביו וכתב יוסף בן שמואל השיב הרא"ש שהגט הוא פסול משום דאין יכולת בידו לשנות שם אביו וביאר התה"ד הטעם דבשלמא שמו של עצמו יכול לשנותו אבל אין לו רשות שנות שם של אחר וכיון שכן היודע ששם אביו הוא שמעון ובגט כתב שמואל יאמר שאחר הוא המגרשה. והב"י בתשובה סי' ט' האריך בזה הרבה והוכיח דהרא"ש מיירי אף אם הבן הלך למקום אחר והחזיק שם אביו שלשים יום בשם אחר אפילו הכי נמי לא מהני ועיקר הטעם הוא דאף דאין כאן לעז דהא הוחזק שלשים יום מ"מ שם של אחרים אין אדם יכול לשנות. והקשה ע"ז שם השואל הא אמרינן בגמרא שלחו ליה בני מדנה"י לר"ג בניו אדם הבאים משם לכאן שמו יוסף וקורין לו יוחנן משמע מזה דאפילו הוא עצמו אינו משנה את שמי אלא שב"א שינו אותו מאליהם וקוראים לו כן נמי מהני דכן משמע הלשין של וקורין אלמא דכל דשינו את שמו אפילו שלא לרצונו נמי מהני. והשיב ע"ז הב"י דלא כן הדבר דהא דקאמר בגמרא וקוראין לו יוחנן לאו למימרא דבני העיר שינו את שמו מאליהם אלא דמיירי שהוא ידוע ומפורסם בזה השם לבני המדינה ואפילו תימא דבני העיר שינו את שמו מאליהם אפילו הכי שאני התם שהיא מרוצה בכך ולא קפיד הלכך חשיבא כאלו הוא עצמו שינה את שמו וכו' ואליבא דידך מי שבני אדם שינו את שמו וקראו לו בשמא דלא ניחא ליה ביה אטו משום דהוחזק אנן נכתביה בגיטא וכו' ע"כ:

הרי מבואר מדברי הב"י דהיכא דלא ניחא לו בשם זה דינו ממש כמו שינה שם האב דפסיל לכמה פוסקים אפילו היכא דהוחזק בשם האחר. וגם כאן גרע דהא שם האב בגט לדעת הרא"ש היא רק מדרבנן ואפ"ה אין יכולין לשנותו בלא דעתו שמו שהוא מן התורה לא כש"כ ועיי' בתו"ג להגאון מליסא בסי' קכ"ט לענין שם חזקי' בא"ו ונקרא בלא ואו שהקשה דאמאי לא הוי הקריאה בפי כל כמו חניכה ותירץ דכיון שאין מקצרין שמו רק בשעת קריאה ולא בשעת כתיבה דהא כשחותם חותם עצמו חזקי' מלא וא"ו וכן כשכותבין לו כותבין ג"כ בואו וכיון דבעינן שמו מדאורייתא משום דכתיב ספר דרך ספירת דבר ים בעינן דוקא כדרך שכותבין הסיפור וכיון דבכתיבה אין מקצרין הוי כאלו לא כתבו שמו בגט כלל משא"כ בשני שמות וכו' ע"ש. משמע מדבריו דכתב חניכתו דכשר מיירי שחותם לפעמים בחניכה זו וכן כשכותבין לו לפעמים כותבין ומזכירין חניכתי אבל בלאו הכי אינו כשר ע"ש. ועיי' בח"ס ח' אה"ע סי' י"ז שנראה שנעלם ממנו אז דברי תשובת הב"י שהבאתי. וראיתי בשו"ת פנ"י ח"ב שמפרש דברי הרא"ש בהא דשינה שם האב דפסול דעיקר הטעם הוא משום כיון דחוצפה הוא לשנות שם אביו איכא לעז משום הרואין דיאמרו דודאי אינש אחרינא הוא דאי לאו הכי לא היה משנה שמו דאבוה ע"ש לפי"ז בשמו דידיה לא שייך זאת אמנם מדברי הב"י מבואר דאינו כן הלכך אין להקל בזה ובפרט כי כבר הארכתי לעיל דלכמה שיטות הראשונים לא סמכינן כלל על כתיבת חניכה לחוד וצריכין לסדר שני גיטין כנ"ל:

תוכן העניינים

שות אבן שתיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה