שות אבן הראשה· רבי אליהו קלצ'קין
סימן כח
הב"י אה"ע (סימן קכ"ח) בשם תשובת מהרי"ל וז"ל עיר שניתוסף בה נהר וקא חייש ללעז גיטין הראשונים נראה דאין לחוש וראיה מדגרסינן בשלהי במה מדליקין (לו) ופ' לולב הגזול (לד) בבל בורסיף בורסיף בבל למאי נ"מ לגיטי נשים ופרש"י בחד דוכתא לענין שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה וצריך לכתוב שם של עכשיו ועוד דאין כ"כ נפקותא בענין הנהרות כמו שכתב רבינו שמחה בתשובה שבמיימון שאפילו שינה כשר כו'. ולכאורה קשה לפמ"ש בתשובת ב"י הובא בג"פ ובפ"ת (ס"ק י"ז) דהא דקיי"ל דכשנשתקע שם הראשון כותבין שם השני היינו דוקא היכא דנתגרשו היהודים מאותה העיר בין שם ראשון לשם אחרון אבל אם לא נתגרשו היהודים ממנה בין שני השמות אע"ג דבהמשך הזמן נשתנה שמה בפי העולם לשם אחר א"צ לשנות בגיטין ממה שהיו רגילין לכתוב דלא נקרא נשתקע שם ראשון כיון דבכל הגיטין כותבין שם הראשון וכתב דצ"ע אם יכולין לשנות ולכתוב שם השני וכן מוכרח לפ"ד מהא דקאמר רב אשי אף אנו נאמר בבל בורסיף בורסיף בבל למאי נ"מ לגיטי נשים וקשה מאי קמ"ל רב אשי בזה דהא בלא רב אשי ג"כ היינו יודעין שיש לכתוב בהעיר שנקראת עכשיו בורסיף בורסיף דמכ"ש אילו לא היינו יודעין שהיתה נקראת מקודם בבל שהיו כותבין בה בורסיף השם של עכשיו ואי נימא שידוע שהיתה נקראת מקודם בבל וסד"א שיכתבו השם הקדום וקמ"ל שנשתנה ויש לכתוב השם של עכשיו יקשה דא"כ דינא בעלמא קמ"ל שצריך לכתוב השם של עכשיו ואינו זה ענין כלל להא דבבל בורסיף אלא דהו"ל להשמיענו הדין שיש לכתוב בגט שם של עכשיו שהוא דין כולל בכל עיר שנשתנה שמה ולפמ"ש הב"י ניחא דקמ"ל רב אשי המציאות שנעקר ישוב היהודים בינתים ודכשנתישבו שנית כבר היה על העיר שם החדש דממילא צריך לכתוב השם של עכשיו והיינו דקאמר בבל בורסיף דקמ"ל שנשתנית לבורסיף אף בכתיבת שם העיר בגט ואין כותבין שם בבל הקדום ומשום שנעקר הישוב בינתים וא"כ קשה הא דמוכיח מזה דאין לחוש ללעז גיטין הראשונים דהא שאני התם שכותבין השם של עכשיו שנקרא ונכתב כן מתחלת הזמן שנתיישבו בה היהודים מחדש ולא שייך חשש לעז על הגיטין שנכתבו קודם שנתגרשו משם שהוא דבר ידוע שמקודם נקראת בשם אחר ומילתא כהאי מדכר דכירי ובפרט אם שנים רבות עברו בינתים וגם אם ישכחו יתלו לאמר שמקודם נקראת בשם אחר משא"כ כשיוסיפו לכתוב עוד נהר ולא נעקר הישוב בינתים די"ל שיש לחוש ללעז גיטין הראשונים ואין לומר דהוכחת המהרי"ל הוא דמדקמ"ל זה רב אשי ע"כ שלא היה ידוע זה וא"כ כתבו בגט השם הקודם ורב אשי השמיענו המציאות שמתחלת ישוב היהודים מחדש לא נקרא בשם הקודם ושיש לכתוב שם של עכשיו ול"ח ללעז דז"א דכמו דקמ"ל חצוצרתא שופרא שהוא דבר הפשוט ה"נ קמ"ל שיש לכתוב כן ושלא יבא איש לערער ולומר שיש לכתוב השם הקדום ואף אם נדחוק לומר שכבר כתבו גיטין בפסול בשם שנשתקע אכתי יקשה דשאני התם דל"ח ללעז במקום פסול שאם יכתוב השם הקודם יהא שינוי בשם העיר משא"כ הכא אי כשר גם כשלא יכתוב הנהר הניתוסף די"ל דעדיף שלא לכתוב מטעם חשש לעז וגם אי נימא דס"ל למהרי"ל שבדיעבד כשר גם אם כתב השם הקודם או דמוכיח מדלא תיקנו שלא לסדר גיטין כלל באותה העיר דבזה לא יהא כ"כ לעז כמו שכותבין בשינוי השם אכתי מוקשה ההוכחה כמ"ש וגם קשה דהא מלשון הש"ס מבואר לכאורה דלא כפרש"י דהא א"ר חסדא הני תלת מילי אשתני שמייהו מכי חרב ב"ה חצוצרתא שופרא שופרא חצוצרתא למאי נ"מ לשופר של ר"ה והיינו שאין תוקעין אלא באותו שעם הארץ קורין חצוצרות והוא שופר וכן הא דערבה צפצפה כו' והובלילא בי כסי כו' ודומיא דהכי אמר רב אשי וכמו דהתם אזלינן בתר השם הקודם ה"נ קמ"ל רב אשי שיש לכתוב השם הקודם ושלא נתגרשו היהודים מבינתים. וגם יש להבין הא דפרש"י וז"ל נ"מ לגיטי נשים לענין שינה שמו ושמה ושם עירו ועירה פסול וצריך לכתוב שם של עכשיו דאיפכא הול"ל בדרך לזא"ז שצריך לכתוב שם של עכשיו ואם שינה פסול. וגם מנלן דקאמר לענין פסול ולא לענין שצריך לכתוב כן לכתחלה:
לזה יתכן לפרש לענ"ד בכוונת פרש"י דג"כ מפרש דומיא דאינך דאזלינן בתר השם הקדום וקמ"ל שעיר בורסיף היתה נקראת מקודם בבל שהיא העיר בבל הקודמת ומ"מ לכתחלה כותבין השם של עכשיו כמ"ש הג"פ בשם הרד"ך שכותבין לכתחלה בשם של עכשיו שהוא שם המפורסם עתה הגם שלא נעקר הישוב בינתים וקמ"ל דבדיעבד אם כתבו בבורסיף בבל כשר הגט לפי שמקודם היתה נקראת כן והיינו דפרש"י דנ"מ לענין הא דאם שינה שם העיר פסול והכא לא מיפסל אם כתב בבורסיף בבל לפי שהיתה נקראת כן מקודם וסיים דצריך לכתוב שם של עכשיו למימר דמ"מ לכתחלה כותבין השם של עכשיו. והשתא א"ש הוכחת המהרי"ל דהגם שלא נעקר הישוב בינתים ויש חשש לעז וגם אפשר לכתוב בשם הקודם דג"כ כשר מ"מ יש לכתוב לכתחלה השם של עכשיו ול"ח ללעז ומוכח מינה בעיר שנתוסף בה נהר דאין לחוש ללעז גיטין הראשונים: