אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי יצחק מאיו

פרק ה · הלכה טז

הלכה ו

סיכך בדבר פסול ודבר כשר וכו'. מצאתי כתוב להרב המובהק משה ן' אדרת ז"ל וז"ל כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי למה אמרו ואולי בסוכה גדולה אמרו כו' וק"ל דאיך אפשר לומר דרבינו מיירי בסוכה גדולה שהרי כתב רבינו ואין במקום אחד מסכך פסול רוחב שלשה טפחים ואם איתא דמיירי בסוכה גדולה הו"ל לרבי' לומר רוחב ד' טפחים שהרי בסוכה גדולה אינו מפסל בשלשה טפחים מסכך פסול אלא מד' כמ"ש רבינו לעיל בהל' י"ד ועוד קשה לפי מ"ש ה"ה ז"ל משמע דסכך פסול נחשב כמו אויר דאיך אפשר זה שהרי קי"ל דסכך פסול פוסל בד' טפחים ואויר בג' טפחים ואם איתא לדברי רבינו לפי פי' ה"ה למה פוסל בד' ולא בשלשה בסוכה גדולה ועוד קשה דאם איתא שהסכך פסול הוי כמו אויר א"כ למה פסולה כשאינו מעדיף והלא קי"ל בעירובין די"ו ע"א שאפי' יהיה פרוץ מרובה על העומד כשר כשהוא פחות מג' טפחים ופה בהאי דמקרה מיירי שהיה פחות משלשה ברוחב השפודין עצמם כמ"ש רבינו ועוד ק' לדברי ה"ה שמדברי רבינו מש' שאם יש כחוט השערה מסכך כשר יותר מסכך פסול כשר ואמאי שהרי כשאתה אומר שהסכך פסול הוי כמו אויר א"כ יש כזוזא מלעיל איסתירא מלתחת דנמצא שאפילו יש כחוט השערה יותר מסכך פסול אכתי בלתחת רב החמה על הצל ואכתי יש באיסתירא מלתחת האויר יותר מחוט השערה דסכך ומיהו לזה י"ל שלפי האמת מדאורייתא לא איכפת לן על מלתחת אלא דוקא על מלעיל ורבנן הוא דגזור ולא גזרו אלא דוקא כשלא יש עוד מעדיף מלעיל כחוט השערה.
ולדברי הכ"מ יש לדקדק דלפי דבריו דאם היה מעובה ברוח ההוא כמין בית כשר וא"כ למה לו לרבינו לומר בפי' המשנה דמתני' דתני כשרה ביש בה יותר מרויח והיינו במעדיף לימא דכמותם דקתני מיירי בדקדוק וטעמא דכשרה דמיירי בין נתן בין שפוד לשפוד הרבה כבית שלא יש אויר כלל ועיקר ולמה הוצרך לדחוק דכמותם דקתני אינו בדקדוק וכי תימא שרבינו כתב כן משום דכן משני בגמרא במעדיף א"כ לש"ס תיקשי דמאי דוחקיה לומ' דמיירי במעדיף ופי' כמותם לאו דוקא אימא דפירוש כמותם דוקא והאי דכשר מיירי שנתן כמין בית דבדיעבד כשר ומתני' המקרה תנא דמשמע דיעבד דוקא ולא לכתחי' שהרי אותה ששנינו בפ"ק דחולין השוחט בלילה שחיטתו כשרה פריך דיעבד אין לכתחילה לא אלמא דלשון זה דיעבד ולא לכתחילה וה"נ המקרה בדיעבד דוקא דמיירי שעשה כמין בית וי"ל דאם כן למה אצטריך למיתני שם לקמן בפ"ב מ"ב המעובה כמין בית כשרה הרי כבר אשמועינן דין זה אלא ודאי דהכא לא מיירי שסיכך כמין בית ועוד יש לתמוה לדברי הכ"מ דלמה אמרו בש"ס בפ' הישן כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת הרי לפי דברי מרן אפי' שיהיה זוזא מלתחת נמי פסול משום דבסכך נמי א"א בלא אויר ומצטרף עם שאר האויר ונמצא שיש רוב אויר ותו קשה לפי' הכ"מ דמאי משני רבא שם בדט"ו ע"א דאם היו שתי נותנן ערב דאכתי יש אויר בסכך כשר נמי ונ"ל דמסתמא כשנותנה ערב מוכרח לומר שיש הרבה פה מעדיף מהסכך כשר משום שצריך שיהיו אצבע על השפוד מכאן ואצבע מכאן כדי שיתקיים דכיוצא בזה מצינו גבי שתי קורות המתאימות שאין בזה כדי לקבל אריח שצריך שלא יהיה הרחק מטפח מהאי טעמא כמ"ש הב"י בטא"ח סימן שס"ג אך מדברי התוס' לא משמע הכי שהרי כתבו שם בעירו' דט"ו ע"ב בד"ה רש"י גריס כו' וז"ל ומשני רבי אמי במעדיף דבודאי יסתום כל האויר ע"כ אלמא משמע דיסתום כל האויר וזו אינו זולת במעובה כמין בית שאז אין הכוכבים נראין מתוכה כמ"ש בפ"ב דסוכה מ"ב דמשמע דכל זמן שאין מעובה כמין בית יש אויר וכיון שיש אויר מאי משני רבא שם שאין לו' דמיירי נמי במעובה כמין בית שא"כ העיקר חסר מהספר וע"ק שאם מיירי שנסתם כל האויר ואפי"ה כשר אע"פ שאין הכוכבים נראין א"כ למה איצטריך למיתני מ"ב דאם אין הכוכבים נראין דכשר דה"ז למדנו ממשנה זו דשפודים ומיהו י"ל דאצטריך לאשמועינן שם משום דלא נימא דלעולם דאם נסתם ואין הכוכבים נראין פסולה ומשנה דשפודים מיירי במעדיף אבל עכשיו דשמענו דכשרה בשאין נראים הכוכבים מוקמינן נמי האי דשפודים אלא שהתוס' כתבו שם במעדיף היינו נמי שנסתם לגמרי וא"כ קשה כמ"ש. עוד תימא ללשון רבינו שכתב ואם היה זה כמו זה בצמצום וכו' פסולה משמע שאם מסכך כשר יותר כחוט השערה כשרה וזה באמת אינו מועיל לפי מ"ש הכ"מ דגריס והא א"א לצמצם בתר דמשני דפי' כמותם היינו בנכנס ויוצא דמשמע מזה שיש יותר כחוט השערה בסכך כשר ואפי"ה פסול והא א"א לצמצם הא קמן שאינו מועיל כחוט השערה משום דסתמא מאויר שיש בסכך יותר משני חוטי השערה וכ"כ התוס' ז"ל שם בעירובין וז"ל ונמצא שאין הכשר מרובה על האויר ועל הפסו' או כמוהו כו' ובשלמא לדברי ה"ה א"ש שפי' מעדיף היינו עצמו מ"ש בנכנס אלא שהמקשה לא הבין דברי המתרץ וכמ"ש שם רש"י ז"ל בעירובין ובסוכה וע"ק להה"מ דבפרק הישן דייק תלמודא גבי אותה ששנינו שצלתה מרובה מחמתה כשרה הא כי הדדי פסולה ורמינהי כו' יע"ש דמשני ל"ק כאן מלמעלה כאן מלמטה ולפי מ"ש הכ"מ דפסולה היינו משום שגם בסכך יש אויר א"כ ההיא דכי הדדי דדייקי' דכשרה למה כשרה אי דמיירי שלא יש אויר בסכך אלא דמעובה כמין בית א"כ איך משני כאן מלמעלה כאן מלמטה לימא כאן כמין בית כאן כשאינו מין בית ועוד שגם לשון רבינו אינו מדוקדק כמותו שהרי כתב בהל' י"ט מפני שחמתה תהיה מרובה מצלתה וכל שהחמה מרובה על הצל פסולה כו' ולדברי הכ"מ לאו מסיבת שהחמה מרובה כו' דהיינו מלתחת דאינו אלא מפני שהסכך עצמו האויר רבה עליו גם סוף הלשון שכת' רבינו אינו מדוקדק כמ"ש הכ"מ שהרי כתב ואם היה הסכך רב על האויר כשרה ואם כדברי הכ"מ לא בעינן שם סכך רב על האויר שהרי פרוץ כעומד כשר ולא בעינן אלא שלא יהיה האויר רב וע"ק למ"ש הב"י בסימן תרכ"ה דבשפודין של עץ מיירי וכן עשה בש"ע שהזכיר תחילה דברים שאינם גדולי קרקע ואח"כ כתב וכן כל השפודים משמע כמ"ש וק' דאיך לא הביט מ"ש רבינו במשנתינו דטעם של שפודים משום שאינם גידולי קרקע אלמא דבשל מתכת איירי ולא עץ משמע דעץ כשרים וע"ק דבפי' המשנה פי' רבינו דהאי כמותם דקתני ר"ל בקרוב ולא בדיוק דאמאי לא הביא פי' של רבא שאם היה שתי נותנם ערב וכמותם היינו בדיוק דבשלמא כאן לא הביא האי דרבא כבר כתב הכ"מ דבכלל הוא אבל בפיה"מ א"א לומר כן.
ולמ"ש דרבינו משמ' ליה דמיירי בשל מתכת נ"ל דיש לו ראיה מההיא דחצים של עץ שכתב הטור בסימן תרכ"ט דאם אין לו בית קיבול מסככין בו וכן מחצלת שאינה לישיבה מסככין בה אלמא דכשהוא כלי עץ פשוט אף שמקבל טומאה כמ"ש הר"ב בריש מסכת כלים מ"מ כיון דמדאורייתא לא מקבל מסככין בו אבל לדעת הטור והש"ע ק' דמ"ש זה השפוד מחץ ומחצלת דההוא לא מקבל טומאה ומסככין ומ"ש שפודים של עץ שאין מסככין אך ע"פ זה יש לי להביא ראיה להטור ולהש"ע מההיא דאמרו בחולין דט"ו ע"א דקתני שבת דומייא דיוה"ך מה יוה"ך אסור ליומו בשוגג אף שבת כן ה"נ קתני שפודים דומייא דארוכות המטה מה התם מיירי דבר שהוא עץ ופיסולו משום טומ' ה"נ בשל עץ ופיסולו משום טומאה א"ק דא"כ למה קתני ארוכות שפוד שטומאתו מדרבנן אין מסככין בו כ"ש דאין מסככין בארוכות וי"ל דלא תנא ארוכות אלא לגלות על שפוד דמיירי בשל עץ כמ"ש ע"כ מצאתי.

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה