אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבי יצחק מאיו

פרק ב · הלכה יב

הלכה י

אין אדם משלם קנס בהודאת פיו אלא ע"פ עדים לפיכך האומר אנסתי או פיתיתי בתו של פ' אינו משלם קנס. ע"כ. הנה הרדב"ז ז"ל בתשו' השניות ח"א סי' י"ט נשאל במי שאנס נערה והודה דקי"ל דמודה בקנס פטור אם פטור ג"כ מלישא אותה כיון שפטור מן הקנס א"ד כופין אותה לישא אותה והשיב הרב ז"ל וז"ל דבר זה לא ראיתי באחד מן המפרשים ומסתברא לי שכופין אותו וישא אותה וישתה בעציצו תדע דשתי מצות עשה נינהו א' ליתן הקנס וא' לישא אותה וכן מנאן הרמב"ם משמע דלאו הא בהא תלייא דמודה בקנס פטור אמרינן והא לאו קנס הוא אלא ממון נתחייב בשאר כסו' ועונה ואפילו תימא עונש המוד' בעונשו אינו נפטר ממנו והאומר עברתי עבירה פ' שאין מלקין אותו היינו משום דאין אדם מע"ר כו' ותו דחידוש הוא שחידשו חכמים ואין לך בו אלא חידושו גבי קנס של ממון דוקא ותו דחידוש גדול כזה לא לישתמיט חד מהפוסקים שישמיענו אותו ובשלמא גבי מפתה שאם רצה לפרוע הקנס אינו נושא אותה כיון שהודה בקנס ונפטר ממנו נפטר נמי מליש' אותה כאלו נתן את הקנס אבל גבי אונס שחייב תרתי לישא אותה ולתת הקנס אפילו אם הודה בקנס ונפטר עדיין נשאר החיוב השני דכמו שחייב בבושת ופגם שהן ממון ה"נ חייב לישא אותה וכופין אותו על ככה ואפשר כי מרוב פשיטו' הדבר לא דברו בו הראשונים עכ"ל ועיין עוד שם בסי' ס"ג:
ולע"ד נר' לי דדעת רבינו דעשה זה אינו אלא קנס בעלמא וכל דמפטר מקנס הן' כסף מפטר נמי מעשה זה ואמינא לה ממ"ש רבינו ז"ל לקמן פ"ג ה"ט גבי קדש נערה וגרשה וחזר וקדשה והוציא עליה ש"ר והביא עדים שזינתה תחתיה בקדושי' הראשונים ונמצאו זוממין הר"ז פטור כו' וסיים וכל הרוצה לגרש יגרש עכ"ל והנה דין זה דמוציא ש"ר על הנשואין הראשונים אי מחייב בקנס בעיא דלא אפשיטא היא בפ' נערה דף מ"ז וכתב מרן כ"מ דמשום דלא אפשיטא פסקה רבינו לקולא יע"ש והשתא אי ס"ל דעשה זו דולו תהיה לאשה אינו אלא קנס בעלמא כעשה דק' כסף ניחא מ"ש דכל הפטור מתשלום אם רצה לגרש יגרש דס"ל דעשה זה נמי כיון דאינו אלא קנס מספקא לא קנסינן ליה אע"ג דאיכא עשה דומיא דק' כסף אבל אי ס"ל דעשה לחודיה קאי ואינו קנס ק' כסף איך יכול לגרשה והלא ספיקא דאורייתא היא ופשיט' דאזלינן לחומרא וכמו שתמה ע"ז הרב מ"ל ז"ל שם יע"ש ואין ספק דאין לחלק בזה בין מוציא ש"ר לאונס ומפתה דמה טעם יש לחלק ביניהם ולמה שצידד הרב ז"ל לומר דעשה זה עונש הוא יש לדחות ראיה זו דגבי עונש נמי מספיקא לא ענשינן ליה אבל ממרוצת לשונו משמע דס"ל דאין זה אונס אלא ממון יע"ש:
והנה מוהריט"ץ ז"ל בתשו' סי' ק"ח דצ"ט ע"ב כתב וז"ל ונשאלתי מבעלי ההוראה אם האונס את הבוגרת חייב לקחתה לו לאשה אע"פ שאין לה קנס א"ד כיון דפטרי' ליה מקנס מטעמא דנערה ולא בוגרת א"כ גם לקחת' לו לאשה בע"כ אין לו דקרא כתיב ונתן לאבי הנערה ן' כסף היכא דאיכא ן' כסף לו תהיה לאשה היכא דליכא ן' כסף כמו בוגרת אינו חייב לקחת' ובאמת חפשתי בסוגיית הגמ' ובפוסקים ולא מצאתי גילוי לזה, ובעיני יפלא איך אישתמיט מינייהו דברי רבינו ז"ל שכתבנו גם עיקר ספק זה לא שמיע לי דמהיכא תיתי לחייב האונס את הבוגרת בעשה זה כיון דנערה מלא דבר הכתוב ועליה קאי עשה זה ואף הרדב"ז ז"ל לא נסתפק בזה אלא במודה בקנס דוקא כנר' דבבוגרת מפשט פשיטא ליה והסברא נוטה לזה:
וראיתי עוד למהריט"ץ ז"ל שכתב וז"ל ומתוך דבור התוס' דפ' א"נ המתחי' אין לי אלא אביו מצאנו שסוב' התו' שאין לבוגרת גם בו"פ מדכתבו התו' ואי דאין לה אב או שבגרה אח"ך ומדנקטו אח"כ משמע דבוגרת אין לה עכ"ל ושותיה דמר לא ידענא דמהיכן משמע ליה מדברי התוס' הללו דס"ל דאין לבוגרת גם בושת ופגם שהתוס' שם בדבור הנז' אין להם עסק שם בענין בו"פ ואיך יתכן לומר דבר זה דאין לבוגרת בו"פ דתלמוד ערוך הוא בר"פ א"נ דל"ב ע"א ובריש פרק נערה דמ"ב דבוגרת אע"ג דאין לה קנס יש לה בו"פ וכמ"ש רבי' בדין הקודם ואף אם נאמר דטעות נפל בדבריו וצ"ל דאין לבוגרת עשה דולו תהיה לאשה או שהרב ז"ל קורא לעשה זו בו"פ כמו שנר' מדבריו שכתב אח"ך אכתי לא ידעתי מה הכרח מצא מדברי התוס' הללו דקיימי במפות' דודאי כל שהיתה בוגרת בשעה שנתפתתה פטור הוא מעשה זה שהרי אחולי אחילתא וכמש"ל ע"ש הרדב"ז ומש"ה הוצרכו התוס' לומר או שבגרה אח"ך דכיון דבשעה שנתפתתה לא היתה בוגרת וקנסה לאביה לא היתה יכולה למחול וספק בעלי ההוראה אינו אלא באונס את הבוגרת:
עוד ראיתי לו ז"ל שם שכתב וז"ל אמנם הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב דבוגרת ואיילונית מפותה אין להם בו"פ כיון שאין להם קנס ובודאי שהדבר תמוה מה לבו"פ עם הקנס והטור ז"ל גם כן כתב שאינו מבין דבריו דאע"פ שאין להם קנס למה לא יהיה להם שאר דברים וכתב מוהרי"ק שגם בעיניו יפלא ולענין בוגרת מפותה דאין לה בו"פ סברא היא דמחלה וכ"כ מוהרי"ק וכ"כ הרי"ף והרא"ש והנה תמיהת הטור כפי הנר' על בוגרת נמי מתמי' דהא הרמב"ם נקט בוגרת ואיילונית שאין להם בו"פ במפותה והטור תמה למה לא יהיה להם בו"פ דמשמע דעל שניהם תמה מדקאמר להם משמע דקאי אשתים שהזכיר הרמב"ם וק' ע"ז שחילק על הרא"ש אביו ולא יפרש אשר ע"כ צ"ל דלא חילק אלא על איילונית ולא על בוגרת דבוגר' מפותה שייך מחילה כיון דמדעתא עבדה עכ"ל אמת יהגה חיכו שאם הדברים ככתבן דלית בהו חסיר חליף או יתיר אנכי לא אדע שכו"ל מה הלשון אומרת דהיכן ראה להטור ז"ל שחולק עמ"ש רבי' דבוגרת מפותה אין לה קנס ואחד הרוא' דברי הטור על מקומן יראה שלא חלק על רבינו אלא בדין האונס את הבוגרת והאיילוני' וכל הנך שכתב רבי' דכל הנך שפטורות מהקנס פטורו' מבו"פ אבל במפתה את הבוג' והאיילונית וכל דלית להו אב פשיטא טובא דכיון דקנסא לעצמה אזיל ומודה הטור דלית להו בו"פ, והדבר ברור מאליו ועיין עוד שם במה שתמה על דברי רבי' שפטר את הבוגרת מפותה מדין בו"פ מההיא דר"פ א"ן דל"ב ע"א יע"ש והס כי לא להזכיר ולדעתי בתשו' זו הוסיפו בה דברים שלא יצאו מפי קדוש מהריט"ץ ולאו מר חתים עלה יע"ש:

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות נערה בתולה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה