שורשי הים על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי יצחק מאיו
פרק א · הלכה ט
שורש בריא בחיובא וספק בחזרה מנה יש לי בידך והנתבע אומר כן היה לך בידי אבל איני יודע אם החזרתי לך או לא חייב לשלם. ע"כ. והנה טעמא הוא משום דהוי בריא בחיובא וס' בחזרה וראיתי להרב ראש יוסף שכתב בענין זה עמ"ש הטור בסי' ע"ב סל"ב ואם הוא מסופק אין המעות מיד לוי וכתב שם הרב באות פ"א דלדידיה משמע ליה דמוציאין המעות מיד לוי משום דלוי חשיב בריא בחיובא וס' בחזרה דמיד שלקח המעות מיד שמעון נתחייב עליהן אם היו קיימי' המשכונות אז היו נאבדי' אז המשכונו' וכשנסתפק אח"כ אם נאבדו המשכונות אחר הלואה הוי ספק בחזרה משא"כ ראובן שקיבל המשכונו' לא נתחיי' בבריא מיד עד שיקבל לוי המעות מיד שמעו' ובשעת קבלת המעות שהוא זמן חלות חיובו נכנס לכל' ספק אם נאבדו קודם או אח"כ א"כ הו"ל ספק בעיק' החיו' ופטור יע"ש ונראה דמשמ' ליה להרא"ש ז"ל דאע"ג דלוי חשי' ברי' בחיוב' וס' בחזרה וכההי' דהלויתני ואיני יודע אם פרעתי' מ"מ כיון דראוב' נמי התובע לא קתבע בברי' שהרי לדידיה נמי מספ"ל אם נאבדו המשכונות אחר הלואה דאע"פ שאם באנו להוציא מידו לא מחייב משו' ספק דהו"ל ספק בעיקר החיוב וכההיא דאיני יודע אם הלויתני מ"מ כשבא להוציא מיד לוי אינו תובע בבריא אלא בשמא וכלכה"ג אע"ג דלוי חשיב בריא בחיובא וספ' בחזרה כיון דהתובע לא תבע בבריא פטור כמ"ש מרן החבי"ב בסי' ע"ה הגה"ט אות ע"ה בשם מוהרשד"ם בח"מ סי' מ' שכתב כן בשם מוהר"י מאטאלון ומהר"י אדרבי סי' רי"ז ובמהר"ש הלוי חח"מ סי' י"ז ומוהר"ש יונה בביאורו לה' סי' (קנ"ז) [קנ"ג] סי"ז ומוהרימ"ט בח"א סי' ק"ל ועיין להרב פמ"א בח"א סי' ל"א שכתב דמהר"י אדרבי חולק ע"ז דלית' דאף מוהר"י אדרבי מודה בזה וכמ"ש מרן החבי"ב גם מוהר"ש חיון בסי' ט"ז כתב כן כמ"ש החבי"ב שם.
איברא שמוהריב"ל ז"ל הביא דבריו מוהרימ"ט בח"א סי' ק"ל נר' שחולק ע"ז דס"ל דאפי' כשהתוב' טוען שמא הנתבע חייב משום בריא בחיובא וס' בחזרה וזה נר' דע' מוהרש"ך בח"ג פ"ז במ"ש על ת' תה"ד סי' של"ג למ' לא חייבו לשמעון משו' טעמא בריא בחיובא וס"ב יע"ש אע"ג דבנדון התה"ד המפקיד נמי טוען שמא ועיין להרב מ"ל בפ"ד מה' שאל' ופקדון פ"ד דל"ט ע"ג שתמה על מהרש"ך ז"ל בזה יע"ש ועיין בתשו' הרב כהונת עולם סי' פ"ז דפ"ז ע"ג ד"ה לכן יראה וכו' ועיין בתשו' מרן מלכא כמוהר"חא בס' נשמת חיים הנדפס מקרוב בחה"מ ס"א ועיין עוד להר' ע"ד בס' שמחת י"ט דקנ"ג ע"א ואיך שיהיה תשו' הרא"ש ז"ל שהביא הטור ומרן בדין זה לע"ד מוכחת כשיטת הראשוני' הללו דס"ל דכל שהתוב' תובע בשמא אין הנתבע חייב משום בריא בחיובא ושלא כדעת החולקים מהריב"ל ומוהרש"ך ז"ל וגם הרב ר"י דנראה דקאי בשיטתם ז"ל.
ודע דלפי מ"ש שם מר' החבי"ב בסי' ע"ה הגה"ט אות ע"ד דלדעת מוהרשד"ם ומוהרש"ך ומור"ב קלעי אפי' כשהתובע טוען שמא כל שהנתבע בריא בחיובא וס"ב חייב בבא לצאת י"ש אמנם ראובן שהוא מסופק בעיקר החיוב אפי' בבא לצאת י"ש פטו' כמ"ש מרן החבי"ב שם.