אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יצחק מאיו

פרק ו · הלכה ג

הלכה א

אכל מצה בלא כוונה כו' יצא י"ח. מ"כ להרב המובהק כמוהר"מ ן' אדרת וז"ל כתב מרן כ"מ בפ"ב מהלכות שופר הל' ד' דדעת רבי' דאין צריך כונה לאכילה יע"ש ונ"ל דלמד רבי' חילוק זה מדלא משני תלמודא ביבמות ד"מ ע"א דפריך מאי תרי גווני איכא כו' ואמאי לא משני רצה לשם סעודה אוכלה רצה לשם מצוה אוכלה והתוס' שם בד"ה מאי הק' כן ותירצו דא"צ שיכוין לשם מצוה וק"ל שהרי שנינו בר"פ היה קורא אם כיוין לבו יצא ואם לאו לא יצא ומשמע דמצוות בעו כונה ומה"ט כתב רבי' דיצא י"ח דמדלא מתרץ תלמודא כמ"ש וכמ"ד דמצוות בעו כוונה דמחלוקת תנאים הוא וכדאיתא בפרק ע"פ א"כ ש"מ דגבי אכילה שיש בו הנאה לכ"ע יצא י"ח ולפחות הול"ל תלמודא הכי מאי תרי גווני איכא וכי תימא דצריך שיכוין לשם מצוה הניחא למ"ד מצוות צריכות כוונה אלא למ"ד א"צ כונה מא"ל ומדלא קאמ' תלמודא הכי ש"מ דכ"ע מודו דבאכילה יצא ואף דבאכילה נמי יש מחלוקת שם בע"פ דאכל' למצה בלא מתכוון לא יצא לחד מ"ד מ"מ אין הלכה כן אלא הלכה כמ"ד דיצא ותלמודא לא משני כדי לאוקומי קרא אליבא דהילכתא אבל אם תאמר דהלכה כמ"ד לא יצא תימא למה לא מוקי קרא כהלכתא אבל עדיין ק' דנימא דבעלמא אצ"כ באכילה אבל הכא צריך כונה משום דשנה עליו הכתו' לעכב וכדלקמן.

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה