שורשי הים על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי יצחק מאיו
פרק ב · הלכה ט
ראה תינוק שנכנס לבית בדוק ובידו ככר ונכנס אחריו ונמצא פרורין כו'. נ"ב הכי איתא בפסחים ד"י ע"ב אמר רבא תינוק שנכנס כו' מפני שדרכו של תינוק לפרר וכו' וכתבו התוס' דמיירי שיש בפרורין כדי כל הככר ולכך אין צריך בדיקה כו' עכ"ל הר"ב פר"ח דחה דבריהם מדאמרינן ומצא פרורין ולא קאמר ומצאו דהוה משמע דקאי אככר יע"ש ואין הכרח דודאי אם לא מצא כל הפת פרורין אלא קצת ממנו ויש בשיעור אותן פרורין כדי שיעור החסר מהככר אף בכה"ג אזלי ומודו התוס' דאין צריך בדיקה ומ"ש התוס' כדי כל הככר היינו אם מצאו כל הככר פרורין וה"ה בשמצא קצתו שלם וקצתו חסר דתלינן שהוא עצמו היה כשיש פרורין שיעור מה שחסר מהככר ולכך לא קאמר תלמודא ומצאו פרורין דהוה משמע דוקא כשמצא כל הפת פרורין ולא קצת ממנו דליכא למימר דאף בשחסר קצת מהככר נמי ואין דרכו של תינוק לחתוך הככר חתיכות חתיכות גדולות אלא לפררו פרורין פרורין ולכך קאמר ומצא פרורין דהיינו דבקצת מהככר פרר פרורין ודוק ומ"מ לא ידעתי אמאי לא כתבו התוס' עיקר דבריהם הללו באידך מימרא דרבא גבי נכנס דמיירי במצא פרורין כדי כל הככר דאי לא פשיטא דצריך בדיקה דלא תלינן שאכל השאר העכבר כדאמרי' לעיל ד"ט ע"א עלה דמתני' דאין חוששין דאין ספק מוציא מידי ודאי יע"ש ואפשר דהתם מפשט פשיטא להו הכי מדתלי טעמא מפני שאין דרך עכבר לפרר ומה לי פרורין כל שהוא מפרורין כדי כל הככר אבל הוצרכו לזה לאפוקי מסברת רבינו ודעימיה דס"ל דאפילו נמצא כל דהו גבי תינוק א"צ בדיקה דתלינן שהשאר אכלו ודרך תינוק לפרר בעת אכילתו ולשיטתם דרך תינוק לפרר אפילו שלא בשעת אכילה וראיתי למרן ב"י ז"ל ברס"י תל"ח שנסתפק בדעת רבי' היכא דמצא פרורין כדי כל הככר אי נימא דבהא נמי תלינן לקולא דכיון שדרכו של תינוק לפרר שמא פרר ולא אכל או אפשר דלא תלינן בתינוק שדרכו לפרר אלא בשעת אכילה דוקא וכל שנמצאו שם פרורין כדי כל הככר א"א לומר כן וחוששין שמא פרורין אלו ממקום אחר באו וככר של תינוק טמון בחורי הבית וצריך לבדוק אחריו וכת' שהראשון נראה עיקר יע"ש ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא בדעת רבינו דאם איתא דדעתו ז"ל דדרך תינוק לפרר בין בשעת אכילה בין שלא בשעת אכילה א"כ כשנמצא פרורין פחות מכדי כל הככר אמאי אזיל לקולא ולא הצריך בדיקה מטעמא דחזקתו שאכלו ואלו הפרורין נפלו בשעת אכילה דילמא אלו הפרורין פררן שלא בשעת אכילה והשאר טמן בחורי הבית ומאי חזית ואולי פרור בשעת אכילה שכיח טפי משלא בשעת אכילה ולכך תלי' להקל ועיין להר"ב ראש יוסף שם ברס"י תל"ח מה שנסתפק בדעת התוס' היכא שלא מצא כלל אי צריך בדיקה יע"ש.