אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יצחק מאיו

פרק ה · הלכה יג

הלכה ב

שורש מקדש במלוה או בהנאת מלוה המקדש במלוה אפי' היתה בשטר אינה מקודשת כו'. ע"כ. וכתב ה"ה ז"ל פ"ק מימרא המקדש במלוה אינה מקודשת כו' ע"כ וכתוב בחי' הריטב"א ואיכא דק"ל מ"ש מקדש במלוה שאינה מקודשת מהאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר ל' יום בכסף זה שאם לא חזרה בה בתוך ל' יום מקודשת ואע"פ שנתאכלו המעות והא התם הנהו מעות עד ל' יום בתורת מלוה הם ברשותה ואף ע"ג דליתנהו בשעת חלות הקדושין ואיכא למימר דשאני התם דכיון דלתורת קדושין יהבינהו ניהלה הרי הוא כאלו פירש שתתקדש לו בהם לאחר ל' בהנאה שהלוה אותם לה ונפטרת מהם דודאי להכי אקדמינהו ניהליה ויהבינהו לה לאנפיקינון שתהנה בהם ותתקדש בהנאתן אבל הכא דבתורת מלוה הגיעו לידה ושלה הם לגמרי והוא בא לקדשה בממון שלה אינה מקודשת עכ"ל ודבריו ז"ל סוגייא ערוכה היא לקמן בר"פ האומר דנ"ט ע"א דאמרי' התם לא בא אחר וקדשה בתוך ל"י מהו רב ושמואל דאמרי תרווייהו מקודשת אע"פ שנתאכלו המעות מ"ט הני זוזי לא למלוה דמו ולא לפקדון דמו לפקדון לא דמו פקדון ברשותא דמריה קמתאכלי והני ברשותה דידה קמתאכלי למלוה נמי לא דמו מלוה להוצאה ניתנה הני בתורת קדושין יהבינהו ניהלה ע"כ, ועיין שם בחי' הריטב"א והרשב"א והר"ן ועיין להתוס' בפרק האשה רבה דצ"ג ע"א ד"ה קנויה וצ"ע ולענין דינא אם היא מקודשת עיין למרן החבי"ב בא"ה סימן כ"ח הגה"ט אות ל"ו יע"ש ואפשר ליישב דברי הריטב"א דכונתו להקשות למה לא הקשה הש"ס עתה על אביי מההיא דשמואל ולימא כהתם ולזה תירץ דבלאו הכי ממלוה לחוד לההיא דשמואל לא ק"ל להש"ס אבל התם יהיב טעמא למה לא יהיו מעות הקדושין פקדון בידה עד ל' יום ודוק.

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה