פרק ג - כפיתיות · ה. הטרדות בענין קנוח
לַמִּתְיַסְּרִים בְּחֹסֶר וַדָּאוּת קִנּוּחַ לְאַחַר עֲשִׂיַּת צְרָכָיו, כָּתַב הַסְּטַיְפְּלֶר בְּמִכְתָּב שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר ''עֵצוֹת וְהַדְרָכוֹת'' להרי''ם גְּרִינְוַאלְד שְׁלִיטָ''א שֶׁהִכִּיר אֶחָד שֶׁכָּזֶה שֶׁמִּתּוֹךְ לְחָצָיו הִפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל זְמַן מָה מֵחֲשָׁשׁוֹתָיו אֵלּוּ, וְהֵבִיא שָׁם מִשּׁוּ''ת הַדִּבְרֵי חַיִּים מִצַּאנְז (ח''ב סי' ט') שֶׁבִּזְמַן הַתַּלְמוּד הִסְתַּפְּקוּ לְקִנּוּחַ בְּג' אֲבָנִים כַּמְּבֹאָר בַּגְּמָרָא לְלֹא מַיִם, ע''כ שֶׁמִּדִּינָא זֶה מַסְפִּיק, וְלָכֵן הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר לְכָל הַיּוֹתֵר יְקַנַּח בִּנְיָר כַּמָּה פְּעָמִים בְּחָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ נְיָרוֹת וְאַחַר כָּךְ יִרְחֹץ בְּמַיִם, כִּמְבֹאָר בַּפּוֹסְקִים בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ''ל וִינַגֵּב אַחַר כָּךְ אֶת הַלַּחוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם פְּצָעִים. וְיוֹתֵר אֵין לוֹ מַה לָּחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁאָר מַשֶּׁהוּ כְּלָל וּכְלָל.
וּבְמִכְתָּבוֹ מְצַוֶּה הָרַב לְכָל הַשּׁוֹאֲלִים שֶׁלֹּא יִבְדְּקוּ יוֹתֵר מִזֶּה, וּמֵעִיד הוּא שֶׁהִצִּיל צְעִירִים שֶׁשָּׁמְעוּ לוֹ, וְאֶחָד הִתְעַקֵּשׁ וְלֹא שָׁמַע לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כְּלָל רַחְמָנָא לִצְלַן.