פרק ג - כפיתיות · ד. הטרדות בודאות בטוי וכונת המלים בתפלה
בִּהְיוֹתִי מַשְׁגִּיחַ בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ לִי תּוֹפָעוֹת מִסּוּג זֶה אֵצֶל כַּמָּה בַּחוּרִים, שֶׁהָיוּ מִתְעַכְּבִים בַּתְּפִלָּה וּבִקְרִיאַת שְׁמַע זְמַן רַב לְוַדֵּא שֶׁאָכֵן בִּטְּאוּ אֶת הַמִּלִּים כָּרָאוּי וּכְמוֹ כֵן כִּוְּנוּ בָּהֶם כָּרָאוּי, וּבְעֶזְרַת ה' הוֹעַלְתִּי לָהֶם בְּכַמָּה עֵצוֹת.
א. הִסְבַּרְתִּי לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאֵין ''חֻמְרוֹת'' אֵלּוּ מִצַּד הַיֵּצֶר הַטּוֹב אֶלָּא מִצַּד הַיֵּצֶר הָרַע הַמְנַצֵּל אֶת הַחֻלְשָׁה שֶׁל הָאָדָם כַּמְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת לְעֵיל בְּקֶטַע אוֹת ב'.
ב. לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לַחְזֹר בְּשׁוּם פָּנִים עַל אוֹתָהּ מִלָּה וּלְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, וְגַם אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁלֹּא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָה.
ג. לְחַזֵּק אֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ הִצַּעְתִּי לָהֶם לָלֶכֶת לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁיַּסְכִּימוּ לַחְתֹּם לָהֶם שֶׁלּוֹקְחִים הֵמָּה אֶת הָאַחֲרָיוּת עַל עַצְמָם שֶׁבִּקְרִיאָה כָּזוֹ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה בְּוַדַּאי יָצְאוּ בָּהּ יְדֵי חוֹבָה. וְאָמְנָם פְּעָמִים רִאשׁוֹנוֹת הָיָה קָשֶׁה לָהֶם מְאֹד לַעֲשׂוֹת זֹאת אוּלָם בַּקַּבָּלָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לַחְזֹר בְּשׁוּם אֹפֶן עַל אוֹתָם מִלִּים, וּבָאַחֲרָיוּת שֶׁנָּטְלוּ עֲלֵיהֶם אוֹתָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם פָּנוּ אֲלֵיהֶם הִצְלִיחוּ בְּכָךְ וּלְאַט לְאַט הִצְלִיחוּ לָצֵאת מִתִּסְכּוּל זֶה.
ד. וּבְעֵצָה נוֹסֶפֶת הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי, נָתַתִּי לָהֶם לִקְרֹא לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְסֵדֶר הָעֲמִידָה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּבִקַּשְׁתִּים לִקְרֹא לְפָנַי בְּקוֹל רָם מִבְּלִי לַחְזֹר עַל שׁוּם מִלָּה נוֹסֶפֶת פַּעֲמַיִם, וְרָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם הֲכֵיצַד יְכוֹלִים הֵמָּה לְבַטֵּא הֵיטֵב אֶת הַמִּלִּים וּבְיָדָם לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְכֵן בִּקַּשְׁתִּים לְכַוֵּן בְּפַשְׁטוּת הַמִּלִּים בִּלְבַד בִּמְהִירוּת וְרָאוּ שֶׁבִּיכָלְתָּם עֲשׂוֹת זֹאת, וּבְכָךְ הוּכַח לָהֶם שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מְתִיחוּת וְעַצְבָּנוּת שֶׁפּוֹקֶדֶת אוֹתָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְכָאָמוּר נִצּוּל הַיֵּצֶר אֶת חֻלְשָׁתָם לְהַמְאִיס לָהֶם אֶת הַתְּפִלָּה וְהַמִּצְווֹת.