אור ברסלב
שובי נפשי פרק ב' - חרדות דאגות דכאונות ויתר בעיות הנפש › ט. תורה - מישבת דעתו של אדם

שובי נפשי

פרק ב' - חרדות דאגות דכאונות ויתר בעיות הנפש · ט. תורה - מישבת דעתו של אדם

ח. ''חכם ראה רעה ונמלט וכסיל מתעבר ובוטח'' (משלי יד, טז)

בְּקֶטַע זֶה אֵין לִי יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר לְהָבִיא מִכְתָּב כְּמַתְכָּנְתּוֹ מִסּוֹבֵל שֶׁסָּבַל רַב מְאֹד מֵחֲרָדוֹת וְדִכְאוֹנוֹת עֲמֻקּוֹת וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיָּצָא מֵהֶם לְגַמְרֵי וּבִמְיֻחָד בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה:

אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּהֶחְלֵט שֶׁמִּבְּלִי הַתּוֹרָה לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי נֶחְלָץ מִמַּצָּבִי, לָמַדְתִּי תּוֹרָה בְּכֹחַ וּבְעַקְשָׁנוּת, עַל אַף שֶׁמַּצָּבִי לֹא אִפְשֵׁר לִי לְהִתְרַכֵּז בַּתּוֹרָה, אוּלָם מַמָּשׁ בְּכֹחַ וּמִתּוֹךְ בִּלְבּוּל וְטֵרוּף אָחַזְתִּי סֵפֶר וַאֲפִלּוּ גְּמָרָא וְלָמַדְתִּי עִם חַבְרוּתָא, וְאַף שֶׁהָיִיתִי מִתְיַסֵּר בְּתוֹכִי מְאֹד מִתּוֹךְ הַטִּרְדָּה וְהַבִּלְבּוּל הַחֲרָדוֹת הַדִּכְאוֹנוֹת וּרְדִיפַת מַחְשָׁבוֹת טוֹרְדוֹת, פְּחָדִים וְכַדּוֹמֶה, עִם כָּל זֶה הֵבַנְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי שֶׁמִּבְּלִי תּוֹרָה אֲנִי אָבוּד לְגַמְרֵי. בִּשְׁעוֹת הַהַרְפָּיָה שֶׁבֵּין רוּחַ שְׁטוּת זוֹ לְרוּחַ שְׁטוּת אַחֶרֶת הָיִיתִי שׁוֹקֵד יוֹתֵר עַל לִמּוּדַי דָּבָר שֶׁהֵבִיא לִי סִפּוּק עָצוּם וְרַב, עוֹד דַּף גְּמָרָא לָמַדְתִּי הַיּוֹם, עוֹד פֶּרֶק מִשְׁנָה בְּעִיּוּן, הֲלָכוֹת, מוּסָר וְכַדּוֹמֶה, כָּל הַלִּמּוּדִים הָאֵלּוּ נָתְנוּ בִּי כֹּחַ לִרְצוֹת לִחְיוֹת עַל אַף הַכֹּל, הֵסֵבּוּ לִי קְצָת עֹנֶג בַּחַיִּים הַשְּׁחֹרִים לִסְחֹב עוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם, וְכַמּוּבָן שֶׁגַּם סְגֻלַּת כֹּחַ הַתּוֹרָה עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ, וְכַנֶּאֱמָר: ''פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב'', כָּךְ שֶׁבֵּין מוּעָקָה לְמוּעָקָה הָיוּ נִדְחָפִים לְתוֹכִי כַּמָּה שַׁבְרִירִים שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁנָּתְנוּ לִי אֶת כֹּחַ הַהֶמְשֵׁכִיּוּת לַקִּיּוּם, וְגַם נָפְחוּ בִּי תִּקְוָה לְהַחְלָמָה מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ: ''אִם רָאִיתָ שֶׁיִּסּוּרִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים עָלֶיךָ רוּץ לְחַדְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מִסְתַּלְּקִים מִמְּךָ'' שֶׁנֶּאֱמַר ''וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף''.

וּכְמוֹ כֵן הָלַכְתִּי הַרְבֵּה לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה בַּהֲלָכָה וּבְאַגָּדָה, וְנִזְהַרְתִּי בַּעֲנִיַּת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא הַמְבַטֵּל גְּזֵרוֹת וּבִפְרָט לְאַחַר דְּרָשַׁת הֶחָכָם בִּמְיֻחָד בְּאַגָּדָה שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עַל קַדִּישׁ זֶה כְּדִבְרֵי חֲזַ''ל.

כִּי הָיָה לִי בָּרוּר, סְתָם לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִמַּחְשְׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת בְּדִכָּאוֹן וַחֲרָדָה וְעַצְבוּת הֲרֵי שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, כִּי אָדָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב מַשֶּׁהוּ, וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּת הָאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמַּחְשָׁבָה פְּלוֹנִית אִם לֹא שֶׁהוּא דּוֹחֵס לְעַצְמוֹ מַחְשָׁבָה אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ. וְלָכֵן כַּמָּה פָּשׁוּט לְאֵלֶּה שֶׁחוֹשְׁבִים לְהֵחָלֵץ מִמְּצוּקַת נֶפֶשׁ הַמַּטְרִידָה אֶת מְנוּחָתָם עַל יְדֵי שֵׁנָה מְרֻבָּה, אוֹ אֲכִילָה אוֹ פִּטְפּוּטֵי מִלִּים סְתָם לְלֹא מַחְשָׁבָה, שֶׁבְּוַדַּאי טָעוּת בְּיָדָם לַחְשׁוֹב שֶׁבַּדְּרָכִים אֵלּוּ בִּלְבַד יוֹשִׁיעוֹ, כִּי אִם לֹא יַכְנִיסוּ מַחְשָׁבוֹת רְצִינִיּוֹת חִיּוּבִיּוֹת לְתוֹכָם לֹא יִסְתַּלְּקוּ אוֹתָם טוֹרְדָנִים מֵהָרֹאשׁ, וְכַמּוּבָן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאֵין מַחְשָׁבוֹת חִיּוּבִיּוֹת כְּדִבְרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. הָיִיתִי גַּם בְּתֹקֶף חֻמְרַת מַצָּבִי מִתְחַזֵּק בְּכֹחַ לִדְחֹס מַחְשְׁבוֹת תּוֹרָה בָּאַגָּדוֹת וּבַדְּרוּשִׁים בְּדֶרֶךְ קֻשְׁיוֹת וְתֵּרוּצִים, וְהָיִיתִי רוֹשֵׁם אֶת הָחִדּוּשִׁים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ לִי זֶה עָזַר לִי מְאֹד לְהַבְרִיחַ בְּמִדַּת מָה אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת הַמְּצִיקוֹת וְלִסְחֹב עוֹד זְמַן בְּלִי סֵבֶל.

כִּיהוּדִי מַאֲמִין בַּתּוֹרָה בְּכֹחָהּ וּבִסְגֻלָּתָהּ הִתְעַנַּגְתִּי עַל כָּל שָׁעָה שֶׁהִצְלַחְתִּי לִלְמֹד, הִתְעַנַּגְתִּי מִכָּל פִּלְפּוּל הַחֲבֵרִים, מִכָּל שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, מִכָּל חִדּוּשׁ יָפֶה שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ לִי בַּהֲלָכָה וּבְאַגָּדָה מֵהָרַב מַגִּיד הַשִּׁעוּר.

וְאֵלּוּ שֶׁנָּתְנוּ לִי כֹּחַ לְקַוּוֹת לְטוֹב, כִּי בְּעֶצֶם הָעֹנֶג שֶׁהָיָה לִי בַּשָּׁעוֹת הַיָּפוֹת אוֹתָן הָיִיתִי מְנַצֵּל לְתוֹרָה, אֱמוּנָה הָיְתָה לִי שֶׁתִּהְיֶינָה לִי עוֹד שָׁעוֹת כָּאֵלֶּה, וְלָכֵן גַּם בַּתְּקוּפוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהָיוּ מִתְגַּבְּרִים עָלַי מַחְשְׁבוֹת הַמְּצוּקָה יָדַעְתִּי יָבוֹאוּ גַּם שָׁעוֹת יָפוֹת לָהֶם הָיִיתִי מְקַוֶּה וְהַתִּקְוָה הִיא שֶׁנָּתְנָה לִי כֹּחַ לְתַפְקֵד וּלְהַמְשִׁיךְ לִרְצוֹת בַּחַיִּים.

וּבִמְאֹד מְאֹד עָלַי לְצַיֵּן אֶת עֶזְרַת הַתּוֹרָה לְתַחְלוּאַי בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַקְּטַנּוֹת, הָיִיתִי סוֹבֵל מְאֹד מִנְּדוּדֵי שֵׁנָה, בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַקְּטַנּוֹת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת יְשֵׁנִים וַאֲנִי מִתְגַּלְגֵּל בְּמִטָּתִי וּמִתְיַסֵּר מִסִּיּוּטֵי מַחְשָׁבוֹת חֲרָדוֹת וְדִכְאוֹנוֹת, מַה יָּכֹל לַעֲזֹר לִי בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ אִם לֹא הַתּוֹרָה. הָיִיתִי קָם קוֹרֵא דַּפֵּי זֹהַר בְּגִרְסָא כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְרַכֵּז, אוֹ שֶׁהָיִיתִי קוֹרֵא סִפְרֵי עִידוּד הַמְחַזְּקִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ הַסֵּפֶר ''מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ'' וְאַגַּב, מִמָּקוֹר מֻסְמָךְ שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם גְּאוֹן הַמּוּסָר בְּדוֹרֵנוּ הָרַב ווֹלְבֶּה שְׁלִיטָ''א שֶׁסֵּפֶר זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל כָּל בֶּן יְשִׁיבָה. וְכָךְ הָיִיתִי מַעֲבִיר אֶת הַשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל הַבְּדִידוּת בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה וּמַמְתִּין לְאוֹר הַבֹּקֶר לָקוּם לַתְּפִלָּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי הַבּוֹרֵא ''הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְבוֹתָם''.

וְכַיּוֹם בָּרוּךְ ה' שֶׁזָּכִיתִי לְהֵרָפֵא לְגַמְרֵי מִמְּצוּקוֹת הַנֶּפֶשׁ לְמִינֵיהֶם, חוֹשֵׁב אֲנִי מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה לוּלֵי הַתּוֹרָה, וְעַל אַף שֶׁמַּתְאִים לְכָל אֶחָד לוֹמַר ''לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְּעָנְיִי'', עָלַי יָשַׁב פָּסוּק זֶה בְּחוּשׁ מַמָּשׁ, וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁהַרְבֵּה הַרְבֵּה יְכוֹלִים לְהָעִיד עַל עַצְמָם אֶת קִיּוּם הַפָּסוּק הַזֶּה בִּבְשָׂרָם כְּמוֹ שֶׁבְּדוֹרוֹת עָבָרוּ הֵעִידוּ רַבִּים פָּסוּק זֶה עַל עַצְמָם, וּבְעֶצֶם זֶה סוֹד קִיּוּמוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי.

וְאִם רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהַתְּרוּפָה לִמְצוּקָתָם הַנַּפְשִׁית הִיא פְּסִיכִיאָטֶרִים, אוֹ כַּדּוּרִים לְמִינֵיהֶם הַמַּשְׁחִיתִים אֶת הַגּוּף וּמוֹעִילִים לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ וְגַם אֶת זֹאת ''לֹא שָׁמַעְנוּ''... יֵדְעוּ מֵעַתָּה יֵשׁ אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּתַן לָנוּ טָמַן וְאָצַר בְּתוֹכָהּ אֶת מֵיטַב הַסְּגֻלּוֹת וְהַתְּרוּפוֹת יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי הַתְּרוּפוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת לְמִינֵיהֶם, וּבְעֵדוּת נֶאֱמָנָה קוֹרֵא אֲנִי עַל עַצְמִי אֶת הַפָּסוּק ''זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי''.

י. יש עם מי לדבר...

''דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׂחֶנָּה'' (משלי יב, כה)

לֹא פַּעַם שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹבְלִים מִבְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָלְכוּ לִפְּסִיכוֹלוֹגִים וְיָשְׁבוּ עִמָּם לְשִׂיחָה, מֶה עָזַר לְךָ הַפְּסִיכוֹלוֹג? הַרְבֵּה מֵהֶם עָנוּ לִי אֶת אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה: ''הוּא שָׁמַע אוֹתִי, הוּא שָׁמַע כָּל מַה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ וְזֶה הִרְגִּיעַ אוֹתִי מְאֹד, כִּי שָׁפַכְתִּי אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה לִי בַּלֵּב''.

וּבֶאֱמֶת זֶה חֶסֶד גָּדוֹל לִשְׁמֹעַ אֲנָשִׁים שֶׁכָּאֵלּוּ וְאַף שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲזֹר לָהֶם, עֶצֶם זֶה שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתָם יֵשׁ לָהֶם רְגִיעָה גְּדוֹלָה מִכָּךְ, אֶלָּא שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ אֵין הַרְבֵּה הַמְסֻגָּלִים לִשְׁמֹעַ אוֹתָם, אוֹ מִסִּבַּת חֹסֶר סַבְלָנוּת, אוֹ מִכָּךְ שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לָהֶם לְרָעָה עַל מַצַּב רוּחָם לְשׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשִׁים שֶׁכָּאֵלּוּ אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲזֹר לָהֶם אֵינֶנּוּ רוֹאִים צֹרֶךְ לִשְׁמֹעַ אוֹתָם.

בְּכָל אֹפֶן יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה מִן הָאֱמֶת שֶׁהֵם נִרְגָּעִים מְאֹד בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִשְׁמֹעַ אֶת צָרוֹתֵיהֶם וְאֶת מַהֲלַךְ הַתִּסְבֹּכֶת שֶׁלָּהֶם בַּנֶּפֶשׁ, וּמִצְוָה גְּדוֹלָה לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ לְחַזֵּק לִבָּם בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן.

אֶלָּא מַה שֶּׁבִּרְצוֹנֵנוּ לְבָאֵר, מַדּוּעַ לְהַעֲדִיף אֶת הַשִּׂיחָה עִם פְּסִיכוֹלוֹגִים וְאֶת שְׁפִיכַת הַלֵּב לְאָזְנֵיהֶם מֵאֲשֶׁר לִשְׁפֹּךְ אֶת הַלֵּב כַּמַּיִם לִפְנֵי הַקָּבָּ''ה וּכְנֶאֱמַר ''שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'''.

כַּמָּה רֹגַע יֵשׁ לְחוֹלֶה אוֹ אֲפִלּוּ לְכָל הַנָּתוּן בִּבְעָיָה אַחֶרֶת כְּגוֹן בְּעָיָה מִשְׁפָּטִית סְבוּכָה, חוֹבוֹת מְעִיקִים כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם צִפִּיָּה וְקִוּוּי מִמִּי שֶׁהוּא שֶׁאוּלַי יוּכַל לַעֲזֹר לוֹ כְּגוֹן רוֹפֵא אוֹ עוֹרֵךְ דִּין אוֹ גְּמַ''ח שֶׁיּוּכַל לְחַלְּצוֹ מִצָּרָתוֹ. הֲרֵי שֶׁתִּקְוָה זוֹ מְחַיָּה אוֹתוֹ וּמְיַשֶּׁבֶת אֶת דַּעְתּוֹ, וְגַם כְּשֶׁמִּתְאַכְזֵב פַּעַם אַחַת מְנַסֶּה עוֹד פַּעַם בְּאֹפֶן אַחֵר, וְרַק לְאַחַר שֶׁכָּלוּ לוֹ כָּל הַתִּקְווֹת אָז נוֹפֵל וְקוֹרֵס מִתַּחְתָּיו חֲסַר אוֹנִים.

יֵשׁ לָנוּ בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמוֹת מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ לְעֵיל, וְאָזְנוֹ קַשֶּׁבֶת לִשְׁמֹעַ כָּל בְּעָיָה, וְחָפֵץ הוּא לִשְׁמֹעַ קוֹלֵנוּ בְּקָרְאֵנוּ אֵלָיו, אֵין הוּא קָץ בְּטַרְחָנִים וּבְנוּדְנִיקִים, לְהֶפֶךְ תַּכְלִית רְצוֹנוֹ שֶׁנִּרְאֶה אֶת תְּלוּתֵנוּ בּוֹ וְנַאֲמִין בּוֹ שֶׁרַק הוּא כֹּל יָכוֹל, וְזוֹ הַמַּטָּרָה שֶׁהוּא הֶסֵּב אוֹתָנוּ לִלְחָצִים כֵּיוָן שֶׁרוֹצֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּתֵנוּ, וּשְׁלֵמוּתֵנוּ תְּלוּיָה בְּכָךְ שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ וְנָבִין כִּי אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ.

וּמַה עוֹד שֶׁאֵלָיו יִתְבָּרַךְ הִנְּךָ יָכוֹל לָגֶשֶׁת תָּמִיד בְּכָל עֵת לְלֹא תּוֹר וּלְלֹא לַחַץ וּדְחִיפוּת.

וּמָה עוֹד שֶׁכָּאן הִנְּךָ פּוֹנֶה לְאָבִיךָ שֶׁמְּרַחֵם עָלֶיךָ, כּוֹאֵב לוֹ וְצַר לוֹ לִרְאוֹתְךָ בַּמַּצָּב שֶׁהִנְּךָ בּוֹ.

וּמַה עוֹד שֶׁהִנְּךָ פּוֹנֶה לְמִי שֶׁבֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, וּמִצִּדּוֹ אֵין שׁוּם מוֹנֵעַ מִלְּהוֹשִׁיעֲךָ שֶׁאָכֵן הוּא כֹּל יָכוֹל.

וּמָה עוֹד שֶׁמַּמְתִּין הוּא לְמוֹצָא פִּיךָ וּמְחַכֶּה לְבוֹאֲךָ אֵלָיו, בִּמְקוֹם שֶׁתַּמְתִּין אַתָּה לַהִזְדַּמְּנוּת לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

וּמָה עוֹד שֶׁגַּם אִם הִתְאַכְזַבְתָּ פַּעַם אַחַת וְלֹא נַעֲנֵיתָ אֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁלֹּא לַחְזֹר שֵׁנִית עַל מְבֻקָּשְׁךָ, כִּי מַה שֶּׁלֹּא נַעֲנֵיתָ מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה אֵין מֵחֹסֶר יְכָלְתּוֹ חָלִילָה, אֶלָּא מִצַּד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקָה הַזְּכוּת שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתְךָ כָּךְ שֶׁיֵּשׁ טַעַם לְנַסּוֹת שׁוּב וּלְהַפְצִיר בְּרַחֲמִים נוֹסָפִים, וְאֵין שׁוּם סִבָּה לְיֵאוּשׁ מִכָּךְ שֶׁלֹּא נַעֲנֵיתָ אֲפִלּוּ לְאַחַר פְּעָמִים רַבּוֹת, כִּי כָּל פַּעַם יֶשְׁנָהּ הִתְיַחֲסוּת מֵחָדָשׁ לְבַקָּשָׁתְךָ הַאִם לַעֲנוֹתָהּ אוֹ לֹא.

וּבִפְרָט שֶׁהַיּוֹתֵר נָכוֹן שֶׁאֵין שׁוּם תְּפִלָּה שֶׁהוֹלֶכֶת לְאִבּוּד, כָּל תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת מַשֶּׁהוּ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לָרוֹצֶה לִפְרֹץ חַלּוֹן בַּקִּיר, וּבְכָל יוֹם לוֹקֵחַ פַּטִּישׁ וּמְקַלֵּף מֵהַקִּיר כַּמָּה ס''מ, אָכֵן בָּרוּר שֶׁעַד שֶׁלֹּא יִפְרֹץ אֶת הַמִּילִימֶטֶר הָאַחֲרוֹן עֲדַיִן יִשְׂרֹר הַחֹשֶׁךְ בַּחֶדֶר כְּפִי שֶׁהָיָה הַקִּיר עָבֶה מִתְּחִלָּה, אוּלָם מִי פֶּתִי לֹא מֵבִין שֶׁיֶּשְׁנָהּ כָּאן הִתְקַדְּמוּת לִפְרִיצַת הַקִּיר וּבְעוֹד מַכָּה קְטַנָּה לְבַסּוֹף יִפְרֹץ הָאוֹר לְתוֹךְ הַחֶדֶר.

כֵּן הוּא בַּתְּפִלּוֹת, כְּדַאי לְנַסּוֹת כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְפַּלֵּל, אֵין תְּפִלָּה שֶׁהוֹלֶכֶת לְאִבּוּד כָּל תְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת מַשֶּׁהוּ וּלְבַסּוֹף הַתְּפִלָּה הָאַחֲרוֹנָה תַּכְרִיעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה לְהֵעָנוֹת עָלֶיהָ וּלְמַלֹּאתָהּ.

תָּבִין שֶׁאֶת אוֹתוֹ רֹגַע שֶׁאַתָּה מַשִּׂיג אֵצֶל פְּסִיכוֹלוֹג - שֶׁאֵין בּוֹ הַרְבֵּה פְּרָטִים שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה בְּיִתְרוֹן הַבַּקָּשָׁה מֵהַקָּבָּ''ה עַל הַפְּסִיכוֹלוֹג - לְפָחוֹת תַּשִּׂיג אֶת הַקָּבָּ''ה, וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ יֵשׁ לְךָ סִכּוּי לְהֵרָגַע בְּרִבּוּי שִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, כְּשֶׁהִיא מִתּוֹךְ אֱמוּנָה: אֲנִי מֵשִׂיחַ עִם בּוֹרְאִי אֲהוּבִי, שֶׁבְּוַדַּאי מַאֲזִין אֵלַי וּבְלֹא סָפֵק יוּכַל לַעֲזֹר לִי, וּכְמוֹ שֶׁהַפְּסִיכוֹלוֹגִים עַצְמָם אוֹמְרִים שֶׁלַּמַּאֲמִינִים בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ נְמוּכוֹת בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת, וְהַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה זֹאת בַּעֲלִיל.

וְהַפְּנִיּוֹת כְּלַפָּיו מְהַוּוֹת כָּל פַּעַם תִּקְוָה מֵחָדָשׁ כֵּיוָן שֶׁלְּכָל תְּפִלָּה יֶשְׁנָהּ הִתְיַחֲסוּת לְעַצְמָהּ כָּאָמוּר, וְהַתִּקְוָה הִיא הַנּוֹתֶנֶת לַיָּעֵף כֹּחַ לְהֶמְשֵׁךְ הַהִתְמוֹדְדוּת הַמְפָרֶכֶת בְּמַהֲלַךְ הַסֵּבֶל, הָאוֹחֵז בְּדֶרֶךְ זוֹ - הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה, לְעוֹלָם לֹא יִפֹּל לְיֵאוּשׁ אַחַר שֶׁכָּל פַּעַם חַי עַל תִּקְוָה מֵחָדָשׁ.

תוכן העניינים

שובי נפשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה