פרק ב' - חרדות דאגות דכאונות ויתר בעיות הנפש · ב. הדאגה איננה חלי אלא תופעת חסרון אמונה
וְאִם יִמָּשֵׁךְ כָּל אָדָם אַחַר מַחְשֶׁבֶת לִבּוֹ נִמְצָא מַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ (רמב''ם הלכות ע''ז פ''ב ה''ג)
רֵאשִׁית הַכֹּל חַיָּב אַתָּה לָדַעַת שֶׁגַּם עַל בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר וְיֵשׁ רְפוּאָה לְמַכּוֹת אֵלּוּ וּלְפָחוֹת אֶפְשָׁר לְהָקֵל בְּהַרְבֵּה אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא וּלְהוֹרִיד אֶת כָּבְדּוֹ מֵהַנֶּפֶשׁ הַמְיֻסֶּרֶת.
אִם לֹא תַּאֲמִין שֶׁיֶּשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לִפְתֹּר אֶת בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ הֲרֵי שֶׁהַיֵּאוּשׁ יְכַרְסֵם בְּךָ עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ רַחְמָנָא לִצְלַן.
אַתָּה הַלּוֹקֶה בִּבְעָיוֹת נַפְשִׁיּוֹת נִדְמֶה לְךָ שֶׁהִנְּךָ בִּבְעָיָה שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִפְתֹּר אוֹתָהּ, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר נִסִּיתָ לְהֵעָזֵר בִּבְנֵי אָדָם וְהַתּוֹצָאוֹת הָיוּ מְאַכְזְבוֹת, וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא אַחַת ''עַקְשָׁנוּת''.
הִנְּךָ מִתְעַקֵּשׁ לְהִצָּמֵד לַפַּחַד לַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה אוֹ לָעַצְבוּת שֶׁנִּתְקַפְתָּ בָּהּ, וְאֵינְךָ מוּכָן לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאֵינְךָ צוֹדֵק, וְכַיָּדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנָּסַע בְּרִכְבּוֹ וְקָרָה לוֹ פַּנְצֶ'ר בְּגַלְגַּל אֶחָד וְהָלַךְ לוֹ הַגַּלְגַּל עִם הַבְּרָגִים, גַּלְגַּל רֶזֶרְבָה אָמְנָם הָיָה לוֹ אוּלָם בְּרָגִים לַגַּלְגַּל לֹא הָיוּ לוֹ, נִתְקַע הוּא לְיַד גָּדֵר שֶׁל בֵּית חוֹלֵי נֶפֶשׁ וְעָמַד שָׁם אֶחָד מֵחוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ הַמְאֻשְׁפָּזִים בַּמָּקוֹם, רָאָהוּ אוֹתוֹ חוֹלֶה מִתְלַבֵּט וְאוֹבֵד עֵצוֹת וְקָלַט אֶת בְּעָיָתוֹ, וְתֵכֶף שָׁאַל לוֹ אוֹתוֹ חוֹלֵה נֶפֶשׁ לַנֶּהָג וְאָמַר לוֹ הַאִם מוֹעִיל 3 בְּרָגִים לְגַלְגַּל בִּמְקוֹם 4, עָנָה לוֹ הַנֶּהָג זְמַנִּית זֶה מוֹעִיל. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חוֹלֶה אִם כֵּן יֵשׁ לִי עֵצָה בִּשְׁבִילְךָ, הֲרֵי יֵשׁ לְךָ 3 גַּלְגַּלִּים עִם 4 בְּרָגִים לְכָל גַּלְגַּל, תּוֹצִיא בֹּרֶג אֶחָד מִכָּל גַּלְגַּל וּתְחַבֵּר אֶת הַגַּלְגַּל הָרְבִיעִי וִיהֵא לְכָל גַּלְגַּל 3 בְּרָגִים וּבְהֶחְלֵט אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ כָּךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַמּוּסַךְ, נִדְהַם הַנֶּהָג מֵעֵצָה פְּשׁוּטָה וְהֶגְיוֹנִית זוֹ וְהִתְפַּלֵּא עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא חָשַׁב עַל כָּךְ. אוּלָם הִתְפַּלֵּא יוֹתֵר שֶׁהֲרֵי אִישׁ זֶה מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ וּמַה לְּאִישׁ חָכָם כָּזֶה בְּמָקוֹם כָּזֶה, וְלֹא נִמְנַע מִלִּשְׁאֹל אֶת הָאִישׁ מִבַּעַד לַגָּדֵר: ''סְלִיחָה, אִישׁ חָכָם כָּמוֹךָ מָה עוֹשֶׂה בְּמָקוֹם זֶה בִּפְנִים''. עָנָהוּ אוֹתוֹ חוֹלֶה: ''כְּמוֹ כֵן אֵינִי מֵבִין מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בַּחוּץ''...
אֵיךְ אֶפְשָׁר אִם כֵּן לְרַפֹּאת אֶחָד שֶׁכָּזֶה שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהוּא נוֹרְמָלִי וְכֻלָּם שֶׁמִּחוּץ לְבֵית חוֹלִים - לֹא נוֹרְמָלִים.
אִם הָיָה אוֹתוֹ חוֹלֶה יוֹרֵד מֵעַקְשָׁנוּתוֹ וּמִתְבַּטֵּל לְדַעַת אֲחֵרִים וּמַאֲמִין שֶׁהוּא טוֹעֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה לוֹ סִכּוּי לְהֵרָפֵא, כַּמּוּבָן שֶׁזּוֹ דֻּגְמָא קִיצוֹנִית אוּלַם הָעִקָּרוֹן שָׁוֶה לְכָל בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאַתָּה מַחְלִיט לִדְאֹג אוֹ לְפַחֵד וְקָשֶׁה לְךָ לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא צוֹדֵק אֵין מִמַּה לִּדְאֹג אֵין מִמַּה לְּפַחֵד וְאֵין מִמַּה לְּהִתְעַצֵּב.
וּבְכָאן נָבוֹא לַיְּהוּדִי הַמַּאֲמִין לִרְאוֹת יִתְרוֹן הַמַּאֲמִין עַל הַחֲסַר אֱמוּנָה כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ.
אָדָם חֲסַר אֱמוּנָה, טוֹעֵן וּבְצֶדֶק לָמָּה שֶׁאֲנִי אֶשְׁתַּכְנַע לְדַעַת אֲחֵרִים הֲלֹא אֲנִי מֵבִין שֶׁיֵּשׁ לִי מִמַּה לְּפַחֵד לְהֵחָרֵד לְהִדָּכְאוֹת, אָז מָה אִם אֲחֵרִים לֹא מְבִינִים כָּךְ, מִי אָמַר שֶׁהֵם צוֹדְקִים וַאֲנִי טוֹעֶה, הֲלֹא אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי צוֹדֵק וְהֵם טוֹעִים. וְעוֹד יָכוֹל הוּא לוֹמַר שֶׁהַחֲכָמִים תָּמִיד הֵם מוּעָטִים וְהוּא אֶחָד מֵהֶם וְאֵין לוֹ לְהִבָּטֵל לָרֹב. וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ מַה לְּהַצְדִּיק אוֹתוֹ בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים, כְּגוֹן וְכִי אֵין לִדְאֹג שֶׁפִּתְאוֹם יָבוֹא עַל הָאָדָם חֹלִי מְסֻיָּם, וְכִי אֵין לִדְאֹג מִכָּל מֵחוֹשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ תְּחִלַּת חֹלִי מְסֻכָּן, הָרֵי הָאֲסוֹנוֹת הִנָּם מַפְתִּיעִים. וְכִי אֵין מִמַּה לְּפַחֵד שֶׁמָּא יִקְרֶה כָּךְ אוֹ כָּךְ, וְכִי חָסֵר עַל מַה לְּהִתְעַצֵּב וּלְהִדָּכְאוֹת הַיּוֹם בִּתְנָאֵי הַמַּצָּבִים הַמְאַכְזְבִים, לֹא עַל מְעַט בְּנֵי אָדָם יֵשׁ לְהִתְפַּלְּאוֹת הַיּוֹם כֵּיצַד מַחְזִיקִים הֵמָּה מַעֲמָד וְלֹא מִתְמוֹטְטִים מִמַּצַּב חַיֵּיהֶם הַקָּשֶׁה בְּפַרְנָסָה, בִּילָדִים חוֹלִים, כַּמָּה בָּתִּים יֵשׁ הַיּוֹם שֶׁאֵין בָּהֶם טִפַּת שִׂמְחָה רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת מְבֻגָּרִים חַיִּים יַחַד עִם הַהוֹרִים בִּמְרִיבוֹת לְלֹא רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה אוֹ כַּמָּה שֶׁזֶּה שָׁנִים לֹא זָכוּ לְהִפָּקֵד בִּפְרִי בֶּטֶן, וְכַדּוֹמֶה, וּבְעֶצֶם יָכוֹל אָדָם לְהָבִיא סִיּוּעַ לְעַצְמוֹ לְהַצְדִּיק אֶת הַסִּבּוֹת לְפַחַד וּדְאָגָה.
אוּלָם כָּל זֶה לַחֲסַר אֱמוּנָה, לַמַּאֲמִין חַיֶּבֶת לִהְיוֹת הִסְתַּכְּלוּת אַחֶרֶת.
וְכֹה דְּבָרֵינוּ אֵלֶיךָ יְהוּדִי מַאֲמִין בַּתּוֹרָה וּבַחֲכָמֶיהָ, מַאֲמִין בִּגְזֵרוֹת הַתּוֹרָה וּבְצִוּוּי חַכְמֵי הַתּוֹרָה בֵּין אִם הִנְּךָ מֵבִין וּבֵין אֵינְךָ מֵבִין. וַהֲרֵי מְקַיֵּם אַתָּה אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, שַׁעַטְנֵז, מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְעוֹד הַרְבֵּה מִצְווֹת שֶׁאֵינְךָ מֵבִין טַעֲמָן, וְזֹאת מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאַתָּה מַאֲמִין בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע''ה וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר וְדוֹר, אִם כֵּן לָמוּד אַתָּה לִהְיוֹת מְבַטֵּל דַּעְתְּךַ גַּם כְּשֶׁהִנְךָ מֵבִין אַחֶרֶת, וְיוֹדֵעַ אַתָּה אֶת מְלֶאכֶת הַהִתְבַּטְּלוּת הֵפֶךְ הָעַקְשָׁנוּת מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁחַכְמֵי הַתּוֹרָה הֵמָּה הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, וַאֲנִי בַּעַר וְלֹא אֵדַע לְעֻמָּתָם כְּלוּם, וְיוֹדֵעַ אַתָּה הֵיטֵב וּלְפָחוֹת מֵבִין אַתָּה אֶת נְחִיצוּתָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה עַל הָאֱמוּנָה לְעֻמַּת הַכְּפִירָה, וְעַד כַּמָּה הִיא בְּנַפְשְׁךָ וְכִי כָּל עֲתִידְךָ בְּב' עוֹלָמוֹת תָּלוּי בָּהּ.
כִּי הִנְּךָ מֵבִין הֵיטֵב שֶׁאִם תִּמָּשֵׁךְ אַחַר מַחְשֶׁבֶת לִבְּךָ הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ תִּבְגֹּד בְּתוֹרַת ה' וְלָכֵן הֶחְלַטְתָּ שֶׁהִנְּךָ חַיָּב לְהִתְבַּטֵּל לַתּוֹרָה וְלַחֲכָמֶיהָ.
לָמָּה אִם כֵּן לָמָּה לֹא תָּבִין שֶׁכְּשֶׁהִנְךָ נִתְקָף בְּמַחְשָׁבוֹת מְצִיקוֹת וְטוֹרְדוֹת שֶׁל חֲרָדוֹת וְדַאֲגוֹת שָׁוְא כְּמוֹ כֵן עָלֶיךָ לְהִתְבַּטֵּל לְצִוּוּי הַתּוֹרָה שֶׁאָסוּר לַחְשֹׁב מַחְשְׁבוֹת דְּאָגָה אֶלָּא לִבְטֹחַ בַּה' וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמְךָ לִגְזֵרוֹתָיו. וְאַף שֶׁתּוֹקְפִים הֵמָּה בְּכֹחַ אֶת מֹחֲךָ, לֹא יִהְיוּ אַחֶרֶת מִמַּחְשְׁבוֹת מִינוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁתּוֹקְפִים לְאָדָם וְצָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עֵצוֹת לַהֲסִירָם, וּכְמוֹ שֶׁבָּרוּר לְךָ שֶׁמַּחְשְׁבוֹת מִינוּת יֵשׁ לְבַטְּלָם בֵּין אִם יֵשׁ לְךָ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיוֹת הַצָּצוֹת בְּמֹחֲךָ וּבֵין אִם הַתֵּרוּצִים אֵינָם מְסַפְּקִים אֶת קֻשְׁיוֹתֶיךָ, נֶחֱרָץ אֶצְלְךָ שֶׁיֵּשׁ לְבַטְּלָם כִּי הֵם שֶׁקֶר גָּמוּר, כְּמוֹ כֵן מַחְשְׁבוֹת דְּאָגָה וּפַחַד הַנּוֹבְעִים מֵחֹסֶר אֱמוּנָה וְהִתְבַּטְּלוּת לִגְזֵרַת שָׁמַיִם יֵשׁ לַהֲסִירָם וּבָרוּר שֶׁאֵין לְיַחֵס אֶת אוֹתוֹ חֹמֶר אִסּוּר שֶׁל מַחְשְׁבוֹת מִינוּת לְמַחְשְׁבוֹת הַדְּאָגָה, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְהַלָּן שֶׁעַל מַחְשְׁבוֹת מִינוּת אָדָם נֶעֱנָשׁ וְעַל מַחְשְׁבוֹת דְּאָגָה אֵין עֹנֶשׁ אוּלָם יֶשְׁנוֹ הֶפְסֵד וְאִבּוּד חֵלֶק מִשְּׂכַר עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא אִם הַדָּבָר בְּגֶדֶר חֹלִי שֶׁאָז נֶחְשָׁב הַדָּבָר לְיִסּוּרִים הַמְכַפְּרִים עָווֹן וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן.
וְהַסִּבָּה שֶׁאֵינְךָ מִתְיַחֵס לְמַחְשְׁבוֹת הַחֲרָדָה וְהַדְּאָגָה כְּמַחְשְׁבוֹת מִינוּת הִיא פְּשׁוּטָה, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר בָּא אֵלֶיךָ בְּמַחְשֶׁבֶת מִינוּת הַנּוֹגֶדֶת אֶת עִקְּרֵי וִיסוֹדֵי הָאֱמוּנָה הִנְּךָ מֵבִין שֶׁזֶּהוּ הַשָּׂטָן וְהַיֵּצֶר הָרַע הַמֵּסִית לְהַדִּיחַ וּלְקָרֵר אֶת הָאֱמוּנָה, וּכְשֶׁהִנְּךָ נִתְקָף בִּפְחָדִים וְדִכְאוֹנוֹת חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁזֶּה חֹלִי, וְאֵין לָזֶה שַׁיָּכוּת עִם יֵצֶר הָרַע אֶלָּא זֶהוּ חֹלִי כְּכָל הַחֳלָיִים הַגּוּפָנִיִּים שֶׁאָדָם חַיָּב לִסְבֹּל מֵהֶם וְאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּם.
וְזוֹ הַטְעָיָה חֲמוּרָה שֶׁגּוֹרֵר אוֹתְךָ הַיֵּצֶר לְהִסְתַּבֵּךְ בָּהּ.
כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: כָּל אָדָם נוֹרְמָלִי יָכוֹל לִהְיוֹת צוֹדֵק בִּהְיוֹתוֹ דּוֹאֵג וְאֵינָהּ תּוֹפָעַת חֹלִי מִצַּד הַהִגָּיוֹן שֶׁבָּהּ, אֶלָּא שֶׁהַקָּבָּ''ה יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וְנָטַע בְּקִרְבּוֹ מַה שֶּׁנִּקְרָא בְּשֵׁם ''בִּטָּחוֹן עַצְמִי'', לְכָל אָדָם יֵשׁ בִּטָּחוֹן עַצְמִי לַצְּרָכִים הַמִּינִימָלִיִּים שֶׁהוּא נִצְרָךְ לָהֶם, וְאַף שֶׁמִּצַּד הַהִגָּיוֹן הַדְּאָגָה הָיְתָה צְרִיכָה לְלַוּוֹת אֶת הָאָדָם עַל כָּל צַעַד בָּעוֹלָם נְוֵה הַתְּלָאוֹת שֶׁאָנוּ בּוֹ, אוּלָם אִם הָיְתָה דְּאָגָה זוֹ מְצוּיָה בִּתְכִיפוּת לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם, לְפִי שֶׁהָיִינוּ מְפַחֲדִים לָצֵאת מִבָּתֵּינוּ, דּוֹאֲגִים יוֹם וְלַיְלָה פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן אוֹ חֹלִי, לֹא הָיִינוּ נוֹסְעִים בַּדְּרָכִים פֶּן תִּקְרָאֶנּוּ תְּאוּנַת דְּרָכִים, וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְתַפְקֵד כְּלָל, לְכָךְ לְכָל אָדָם יֵשׁ לוֹ מִינִימוּם שֶׁל ''בִּטָּחוֹן עַצְמִי'' שֶׁנָּטַע בּוֹ הַקָּבָּ''ה לְצֹרֶךְ תִּפְקוּדוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבִטָּחוֹן בַּה' עַל כָּל דָּבָר, כִּי רֹב בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם בְּמַדְרֵגַת הַבִּטָּחוֹן כָּרָאוּי, וְהָעוֹלָם יְהֵא שָׁמֵם לוּ לֹא יְתַפְקְדוּ בְּנֵי אָדָם בִּכְלוּם מִבִּלְעֲדֵי הַבִּטָּחוֹן.
אִם כֵּן זֶה שֶׁנֶּחֱלָה בָּחֳלִי הַדְּאָגָה, אָכֵן זֶהוּ חֹלִי וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא ''וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי'' - זֶה חֳלִי הַדְּאָגָה, קָרְאוּ לָזֶה חֹלִי מִבְּחִינַת שִׁנּוּי הַנּוֹרְמָה שֶׁל הַדּוֹאֵג בְּיַחַס לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶת טֶבַע הַבְּרִיאָה ''בַּבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי'' כָּאָמוּר, אוּלָם מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּבֶן אָדָם הַלּוֹקֶה בָּחֳלִי הַדְּאָגָה שֶׁהוּסַר מִמֶּנּוּ ''הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי'' וְנִשְׁאַר לוֹ לִהְיוֹת תָּלוּי בְּבִטָּחוֹן בַּה' גַּם בַּצְּרָכִים הַמִּינִימָלִיִּים שֶׁלּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְתַפְקֵד כְּלָל מִבְּלִי לִבְטֹחַ בַּה' בְּכָל פְּרָט.
כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא לָזֶה כָּל כָּךְ חֹלִי כְּמוֹ שֶׁיּוֹתֵר נָכוֹן לִקְרֹא לָזֶה חֹסֶר אֱמוּנָה, שֶׁהֲרֵי בָּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת מַשְׁלִים הוּא לְעַצְמוֹ אֶת הֶחָסֵר, וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ לְזַכּוֹתוֹ בִּזְכוּת נִפְלָאָה, שֶׁבַּמֶּה שֶׁאֲחֵרִים קִבְּלוּ בְּ''מַתָּנָה'' - בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְאֵינָם דּוֹאֲגִים מִמִּיתָה אוֹ מֵחֹלִי אוֹ מִשְּׁאָר אֲסוֹנוֹת שֶׁאֵין לָהֶם עַל כָּךְ שׁוּם שָׂכָר, נִזְקָק הוּא לַעֲבֹד עַל כָּךְ בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו וּבְעָמָל רַב לִטְרֹחַ לְהַשִּׂיג אֶת חֶסְרוֹנוֹ בְּבִטְחוֹן עַצְמוֹ בְּבִטָּחוֹן בַּה' אֱלֹקָיו, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. (ועוד יבואר להלן)