אור ברסלב
שובה ישראל פרק ז' - העוון ותקונו › ז. הדן את חברו לכף זכות

שובה ישראל

פרק ז' - העוון ותקונו · ז. הדן את חברו לכף זכות

ו. אהבת ישראל ממצוות הסגליות לכפרת עוונות

עוד שם: מתשובות הסגליות הוא אשר אמרו רז''ל (''שבועות'' ל): הוי דן את חברו לכף זכות. וכן (ב''אבות'' פ''א): הוי דן את כל האדם לכף זכות. ועיין ב''תנא דבי אליהו'' זוטא דברים נוראים מזה.

ואמרו רז''ל (''שבת'' קכז): הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות מן השמים. ומובא בגמרא כמה מעשיות מזה, אשר התנאים והאמוראים היו רגילים לדון את האדם לכף זכות.

וכתבו צדיקי קדמאי בספרים, שאין דנין את האדם בשמים עד שידין הוא את חברו מקודם, שיאמר: כך וכך ענש מגיע לזה בשביל זה, אז בזו השעה דנין אותו כך חס ושלום.

ומי שמרגיל עצמו לדון את חברו לכף זכות, אז כשיש על זה האדם קטרוג חס ושלום או על אחד מבני ביתו, אומרים בשמים להמקטרג: כשם שהוא דן לכף זכות, כך אין לכם רשות לחיבו רק לזכותו. וכך לאחר אריכת ימיו, הגם אם יש עליו מקטרגים גדולים בשביל עוונותיו, חסים עליו בשמים ומוצאין לו איזה זכות, כי אין לך אדם שאין לו איזה לימוד זכות: שעשה מחמת אנסו, או יצרו אנסו, או מחמת קטנות הדעת וכדומה. ואם ירגיל עצמו ללמד זכות על בני אדם ככה ישלם לו ממש, כמאמר רז''ל דלעיל: הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו בשמים גם כן לזכות.

ומובא בספר ''פאר לישרים'' בשם הרב הקדוש רבי פינחס מקוריץ ז''ל: הדן וממליץ טוב על ישראל, מתלבש בו ניצוץ קדוש ממיכאל אפטרופסא רבתא דישראל.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה