אור ברסלב
שובה ישראל פרק ו' - מהות התשובה › יט. תאור בעלי תשובה בדורות עברו

שובה ישראל

פרק ו' - מהות התשובה · יט. תאור בעלי תשובה בדורות עברו

יח. מעשה נורא מדקדוק שמים באבק עברה

עוד שם: (חלק א' מאמר ''תשובת המשקל'', פרק ח') וזה לשונו: וכן היה בצפת עיר הקודש ת''ו בימי האר''י ז''ל חבורות שבכל ערב שבת קודש היו מלקין זה לזה בארבע מלקיות, והיו חבורות קדושות שגלו זה לזה על העוונות וכל ההרהורים שעשו כל אותו השבוע, כמובא בשבחי רבי חיים ויטאל ז''ל שהיה ניחא זה החבורה קמי שמיא. והיו חבורות שמשכו זה לזה בשקים ברחוב לכפרת עוונות. וכן עוד בכמה ענינים נוראים הגם שהיו קדושי עליונים. והסבה לזה היה מחמת שהיו אז קדושים ומוכיחים כמו הקדוש הרמ''ק והאר''י ז''ל ורבי חיים ויטאל והאלשיך ז''ל והחרדים וחבריהם ז''ל, שהיו דורשים לעם הקודש חומרן ועונשן של העברות, ועד היכן מגיע הפגמים בכל העולמות, עד שכל אחד הרגיש בעצמו בפגמים בלי שעור, עד שהיו ממש משקצים בעיניהם ולא היו יודעים מה לעשות בעצמם, כי המיתה לא היתה מספיק להם במחשבתם מגודל שבירות לבם. לכן לא היה קשה בעיניהם שום סיגוף ושום בזיון ושום דבר לקרר לבותיהם הקדושים שהיו דולקים כמו אש והומים כאריות לתקן תקונא דמלכא קדישא, ולא היו יודעים במה לרצות את בוראם.

וזה היה גם כן אחר כך הכח של תלמידי הבעל שם טוב ז''ל שעל-ידי גודל כח קדושתם והתלהבותם היו מכניסין רשפי לבת להבות אש בהמקשרים להם, ועל-ידי גודל התלהבות עשו כל מה שבכחם.

אבל עכשיו בעוונותינו הרבים שנטל כל חוש הריח דקדושא וכל חוש ההרגשה, וכבשר מת שאינו מרגיש מאומה גם מכל ההכאות ומכל הצרות שעברו שונאי ישראל, ולא היה עוד מימות בריאת העולם הסתר כזו בעוונותינו הרבים, עד שהלב אינו זז ממקומו ואין דורש ואין מבקש ואין מחפש תשובה.

ואבותינו ספרו לנו שבזמנם היו בעלי תשובה הולכים ונדים ממקום למקום והולכים בגולה והיו מניחים עצמם על מפתן בתי כנסיות כדי שכל אדם ידרוס עליהם, והכל מפני שהיה הקדושה והצניעות והתגלות אלקות גדול בעולם. ומי שזכהו ה' על-ידי איזה סבה על-ידי צדיק או מוכיח או על-ידי ספרי קודש ספרי יראים או שבא לו התעוררות דלעילא בלי שום טעם לפעמים, בחמלת ה' על עמו, ונתעורר לבבו לשוב אל ה', היה זה ההרגש מקשקש בלבו כמו זוג של פעמון ולא נח ולא שקט זה ההרגש בלבו יומם ולילה בגודל בושה ולב נשבר על מרדו נגד ה'.

לכן מגודל ההתעוררות וצער לבבם וגודל בושתם מה', היה נקל בעיניהם לעשות כל מיני סגופים וה' היה בעזרם, כי היו בעלי תשובה שהתענו משבת לשבת בלי אכילה בינתים ועוד יותר. וענין גלגול שלג בחרף וטבילה בקרח לשבר גזיזא דברדא ולמיחת ולטבל זה היה ענין קל אשר עשו זאת למאות ולאלפים. וכמה שהיו הולכים תמיד מגולה אל גולה ולא היו שוכבים כל ימיהם רק על הקרקע.

וכמה שהיו עוד יותר מתענים שהיו נוטלים אבן אחת מראשותם ועוד ועוד, אי אפשר לספר הסגופים שעשו בעלי התשובה והחסידים שרצו להתקדש לפני ה'.

ועכשיו נטל מהעולם כל מיני הרגש וכל התגלות אלקות, ואין דורש ואין מבקש כלום ואין פותח ואין סוגר, ואפילו מי שעולה על לבו פעם לשוב אל ה', מפתהו היצר הרע: ''אתה חלש ולא תוכל לסבל'', ועוד שרואה לפניו כל העולם ואין שום אחד דואג על כלום וכל אחד אומר 'שלום עליך נפשי כי בשרירות לבי אלך', אוכלים ושותים, ורשעי ארץ והמסיתים והמדיחים בטנם שבעה מלאים כל טוב דשנים ורעננים. לכן היצר מדמה לו, כי העברות מסתמא אינם כל כך חמורים עכשיו, ועוד הלא כל העולם כולו כך ולא אהיה יחידי בגיהנום וכה וכה מהפתויים בלי שעור, עד כאן.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה