פרק ו' - מהות התשובה · יב. וידוי על עוונות שזוכר מכפר גם על הנשכחות ממנו
כתב ב''זהר הקדוש'': אדם צריך שלא ישים עצמו רשע, ואם תאמר אם כן לא יתודה על חטאיו לעולם, שהרי בזה הוא משים עצמו רשע, אינו כן, אלא כשהתודה על חטאיו אז הוא חסיד, כי בא לקבל תשובה ומוציא עצמו מצד הרע, שהיה בטנוף שלו עד עתה, ועתה הדבק בימין העליון הפשוטה לקבל אותו. ואל תאמר שהקב''ה אינו מקבלו עד שיפרט כל חטאיו מיום שבא לעולם, גם אלו שנסתרו ממנו ואינו יכול להזכר בהם, אינו כן, אלא שאינו צריך לפרש רק אלו החטאים שזוכר אותם, ואם משים רצונו בהם להתחרט עליהם בעת הודוי, כל החטאים האחרים נמשכים אחריהם (''זהר'' פרשת ''בלק'' קצה ע''א).