אור ברסלב
שובה ישראל פרק ה' - זמני התשובה › ז. ככל שהתשובה נעשית סמוך לחטא, מעולה יותר ובנקל יותר

שובה ישראל

פרק ה' - זמני התשובה · ז. ככל שהתשובה נעשית סמוך לחטא, מעולה יותר ובנקל יותר

ו. בואו חשבון

כתב עוד ב''טהרת הקודש'': מדה היותר טובה ונבחרת, אם אדם עבר איזה עבירה חס ושלום הן קלה הן חמורה, לא ימתין עד הערב רק תכף ישוב לה' ויתחנן לו שימחל לו, וגם בעברה חמורה אם נותן תכף אל לבו לשוב לה' ובוכה ומתחנן ומתחרט ונותן אל לבו, אז תשובתו בודאי ובודאי בנקל בלי שעור וחקר, ויותר בנקל בא לתיקון מאשר כשמשהה העברה מלשוב לה' ודוחה תיקונו מיום ליום.

ועוד שם: והנה זו המעלה היותר גבוהה ונעלה ורמה להיות חי בחשבון כזה לשוב לה' תכף ומיד על כל מה שפגם ויאמר: ''אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך והכעסתי אותך, אנא ה' חוס וחמול על נפשי האמללה ולא אדחה מלפניך''.

עוד שם: וכל שכן אם חטא ונכשל חס ושלום באיזה עברה חמורה של כעס ולשון הרע וכל שכן בפגם הברית חס ושלום, אף-על-פי שמבין שלא ביום או יומים אפשר לתקן זאת, אף-על-פי-כן תכף יתחנן לה': אנא ה' ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים, דהינו שאל יקבל ה' יתברך המלשינות של המקטרגים שרוצים לקרעו כדג בסבת העברה, ויתחנן לה' שיהיה ערב בעדו עד שיזכה לשוב בתשובה שלימה לפניו. ואדם כזה אשר מתמיד בתשובה, הקב''ה חוננו ומרחם עליו ומתקנו בעודו בעולם הזה או ביסורים קלים ולפעמים חמורים חס ושלום, כדי שלא יצטרך לבוא לעולם העליון במומיו.

ועוד שם: ותכף ומיד שנכשלת באיזה מדה רעה חס ושלום כמו בכעס, בהלבנת פנים, בלשון הרע, בשקר אפילו כל שהוא, אכזריות, גאוה, מהעברות היותר חמורים וכל שכן חס ושלום עבירה במעשה: בפגם היסוד, בהרהור, בהסתכלות, בליצנות, בשיחת הילדים, רבוי שיחה עם אשה או תאות היתר יותר ממה שצריך לבריאות הגוף, או העובד ה' שלא קודש עצמו במתר לו או בטול תורה, דברים בטלים וכדומה מדברים המפרשים ב''תפילת השב'', כי אין רגע בלי פגע וצופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו חס ושלום, זה היצר הרע כמובא בגמרא (''קדושין'' ל:) כי היצר הרע אורב לאדם ולא נח ולא שקט, כי אין לו עבודה אחרת, רק זה העבודה לארב בעינים צופיות להחטיא את האדם בכל רגע בעברה אחרת.

ותכף שהכשילך היצר באיזה עבירה חס ושלום, תכף ומיד תרוץ לחדרי התשובה, כי באם לא כן, הרי בעל-כרחך עבירה גוררת עברה, כי העברה לא נחה ולא שקטה עד שתצמיד עמה חברתה, עברה האחרת, כמו שפרשו המפרשים על מאמר המשנה (''אבות'' פ''ד): ''ובורח מן העברה'', דהינו מן עבירה הקודמת, שלא ימשיכך לעברה האחרת, כי עבירה גוררת עברה, והיכן יברח וירוץ מן העברה? הבריחה הוא לתשובה תכף, כי לימוד התורה איננו מספיק להנצל מן עברה אחרת, כמובא בספר הקדוש ''ראשית חכמה'', כי אין חכם ועוסק בתורה יומם ולילה יותר מדוד מלכנו, עם כל זה לא הספיק לו הלימוד לתקן העברה, רק כל ימיו עסק בתשובה גדולה ונוראה וסגופים גדולים ונוראים, וכן אנו רואים אצל אחיתפל ודואג וירבעם שהיו גדולים בתורה ושקולים נגד כל חכמי ישראל ולא הספיק להם תורתם לכפר על עוונם כלום.

וכן תראה ותתבונן ב''ספר הגלגולים'' כי קדושי וחכמי עולם ואפילו התנא הקדוש רבי עקיבא לא הספיק להם תורתם, כי תורה לבד אינו מועיל, רק שממתינין לו בשמים בזכות תורה וצדקה ומסבירין לו פנים ומאריכין לו ימי תשובתו וממתינין בשמים עד שישוב לה' בתשובה, אם יזכה לשוב, ולואי שישוב. ואם לא ישוב על כל עברה, אז חס ושלום מר ומרור הוא מאד, כמבאר בספר הקדוש ''ראשית חכמה'' אשר כל דבריו קודש קדשין, ובשל''ה הקדוש וביתר ספרי יראים. וכל זה אחי חביבי דברים אמתיים מפי רבנו האר''י ז''ל וצדיקים אמתיים כמסירתם מסיני. ואם ישוב תכף ומיד לה' אז יהיה כמאמרם ז''ל (''חגיגה'' ה): ''העושה דבר ומתחרט בו, מוחלין לו מיד''.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה