אור ברסלב
שובה ישראל פרק ד' - מעכבי התשובה › ב. תאוות העולם הזה וחמדותיו מונעים את התשובה

שובה ישראל

פרק ד' - מעכבי התשובה · ב. תאוות העולם הזה וחמדותיו מונעים את התשובה

א. כ''ד דברים המעכבים את התשובה ובאורם

כתב בספר ''אור יחזקאל'': ומעתה בבואנו לעשות תשובה, עלינו בראשית העבודה לבדוק, היכן נמצא בנו עקר החסרון שהיא דרכנו הרעה, ורק על-ידי עזיבתנו את הדרך הרעה נוכל אחר כך לפתוח פתח לתשובה.

ונראה שהדרך הרעה העקרית שאנו שרויים בה היא תאות העולם הזה ורצונותיו המטבעת בנו. וכפי שהקדמנו דברי ה''זהר'' שאדם חשיב דהאי עלמא שיך לו ולדור דור, וכל זמן שנמצא בנו רצון העולם הזה אין מקום לשאיפה לעולם הבא, כי העולם הזה ועולם הבא שתי צרות הם (כלשון ה''חובות הלבבות''): העולם הזה הוא טומאה וגשמיות, ועולם הבא קדושה ורוחניות, ומשום הכי לא יתכן שיהיה באדם אחד השאיפה והתשוקה לשניהם יחד.

ויותר מכך יש לראות בפרשת ''נצבים'' שכרת הקב''ה ברית ואלה עם כלל ישראל: ''כי אם את אשר ישנו פה עמנו עמד היום'' וגו' (''דברים'' כט יח) ? וברש''י: ''לפי שראיתם האמות עובדי אלילים ושמא השיא לב אחד מכם ללכת אחריהם, לפיכך אני צריך להשביעכם''. מבואר נמי שכל השבועה הוצרכה כדי שלא ישפעו כלל ישראל לאחר ארבעים שנה במדבר מראית גלולי העכו''ם ושקוציו, כי רוחניות קשה מאד להשגה, וכל דבר קל יכול להזיק לרוחניות. והינו דאמרינן (''חגיגה'' טו.): ''קשי לקנותן ככלי זהב ונוחין לאבדן ככלי זכוכית'', מפני שבעולם הזה הגשמי, המנגד לרוחניות, כאשר רוצה להשיג רוחניות הסותרת מציאות עולם הזה, כל ניד וזיע קל יפריע להשגת רוחניות.

ומעתה נראה שהדברים קל וחמר: ואם בגויים עובדי גלולים ואלילים חששו שמא תשפיע ראיתם ותדיח אותנו מעבודתנו הרוחנית, על אחת כמה וכמה בעת שאנו מוקפים יהודים המתנהגים שלא כראוי, ודאי שנמצאים אנו בסכנה מתמדת, כי הרי מעכו''ם רחוקים אנו ואין לנו כל קשר אליהם, ואם כן פשוט שכל מי שקרוב אלינו השפעתו חזקה יותר וקשה להתמודד עמה. ומעתה הרי נתבאר שאהבת עולם הזה מטבעת בנו מראשית בריתנו, ומסביבנו יש אנשים שרק עולם הזה הוא כל עבודתם ושאיפתם, ולכן ודאי שנדבקים אנו בהם וקשה לנו להנתק מכך. ומשום הכי קרובים אנו לכל מחשבות הבל ושטות.

הרמב''ם (הקדמה לפרוש המשניות ל''זרעים'') קורא לעולם הזה ''עולם המשתגע''. ואם נאמר זאת בדורו של הרמב''ם, בוודאי מתאימים הדברים לזמננו עתה, כשההפקרות והשטות מקיפים את כל העולם, והלא דורנו גרוע יותר מדורות הקדמוניים. הסבא מקלם ז''ל אמר שאנו גרועים יותר מדורו של אנוש שהם ידעו והכירו בהקב''ה ובעולם הבא, אלא שהיתה להם טעות מסוימת בהבנת דרכי הבריאה. אמנם בזמננו אין ידיעה כלל ברוחניות ונצח, וכל מחשבות אנשי העולם רק לחיות חיים גשמיים ותכליתיים בעולם הזה. וידוע שהאבות והאמהות בדורנו כל מטרתם רק להקנות ''תכלית'' מזויפת לבניהם. [ויש מקרים שדווקא הבנים הצעירים השקפותיהם מוצקות מדעות ההורים. בתורה נאמר: ''שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך'' (''דברים'' כו, ז), ואלו מצבנו עתה שאין לשאל ולהתיעץ בדור ההורים המבגרים שהשקפותיהם גרועות ולא נכונות.]

נמצא עתה שהכרחית היא לצרך השלמת עבודתנו ליקח את עצת הלוצאטו ולברר ולאמת שחובתנו בעולמנו אינה למען חיי עולם הזה אלא עבור חיי עולם הבא, ומחיבים לעשות ולהשריש זאת בכל הדרכים העומדים בפנינו. זכורני ש''החפץ חיים'' ז''ל היה אומר: הרי נשמתו של אדם באה לזה העולם ממרחק רב כל כך, מעולמות העליונים, וכי יתכן שבאה ממרחק בשביל הנאות ספורות וחולפות בעולם הזה, שאינם אלא לשעה. ושאר ימי חייו סובבים אותו צרות ויסורין לאין שעור?!

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה