אור ברסלב
שובה ישראל פרק ג' - חובת התשובה › יח. חיוב התשובה ממדות רעות

שובה ישראל

פרק ג' - חובת התשובה · יח. חיוב התשובה ממדות רעות

יז. גודל העונש למומר לעברה אחת

מובא בספר ''אור יחזקאל'' וזה לשונו: וכתב עוד הרמב''ם (פרק ז' מ''הלכות תשובה'' הלכה ג): ''אל תאמר שאין תשובה אלא מעברות שיש בהם מעשה, כגון: זנות וגזל וגנבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו (דעות רעות הינו השקפות שאינם לפי דרכי התורה. כל הספקות בדברים שאינם דרכי התורה אף הם מכלל דעות רעות) ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן, מן הכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העוונות קשים מאותן שיש בהם מעשה, שבזמן שהאדם נשקע באלו, קשה מאד לפרש מהם.

והדברים נוראים לפי מה שנתבאר לעיל בדברי הרמב''ם מה הוא גדרה של תשובה: שיעזב חטאו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחטא עוד. ותשובה זו חיבת להיות אף ממדות ותכונות רעותי שהרי כתב הרמב''ם: כשם שצריך תשובה במעשים, כן צריך תשובה במדות, ו''כשם'' הינו אותה מדרגת תשובה. היעלה על הדעת לאמר כי שבים אנו בתשובה על זה, והרי עזיבת מדה אחת שהיא תכונת הנפש קשה היא לאין ערך?! ראשונים שהיו חפצים להזהר ממדה מסימת כגון מדת הכעס וכדומה היו עושים גדרים לתקופה מסימת על-ידי שבועות ונדרים וכו', ורק על-ידי זה יתכן לעקור איזו מדה. אבל פשוט שסתם בעלמא ללא עבודה וטרח אין אפשרות כלל של תשובה. נמצא כי כל הודוי ואמירת ה''חטאתי'' איננה תשובה כלל אלא מעשה חקוי גרדא.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה