אור ברסלב
שובה ישראל פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה › מדבריו הנרגשים של רבי חיים פלאג'י זצ'' ל

שובה ישראל

פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה · מדבריו הנרגשים של רבי חיים פלאג'י זצ'' ל

טו. בכח השב להעלות את אבותיו מגיהנום לגן-עדן

ומצאתי ב''תנא דבי אליהו'' (סא"ר פרק לא) וזה לשונו: הקב''ה יושב ומצפה להם לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה, שיעשו תשובה כדי שיגאל אותן ויבנה, להם בית המקדש.

''האמנתי כי אדבר'', דבכל פעם שאני קורא המאמר הנכבד הלזה, עיני עיני יורדה מים, דאיך יתכן דמלך הכבוד אלהי עולם ה' הוא יושב ומצפה אותנו דנהזר בתשובה, כדי לעשות טובה עמנו, כל הטובות שבעולם, וכל אחד הולך בשרירות לבו, ואין איש שם על לב לאמר: ''לכו ונשובה אל ה' ''. ואם בבנו החביב לו יארע דלעת ערב אהר לבוא לביתו יותר מהשעה שרגיל לבוא בכל ערב, אזי האב עיניו כיונים משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, מתי, יבוא לביתו. וכן האשה שהלך בעלה למדינת הים, כמה צער מגיע, לה עד שתראה פני בעלה. וזה צער השמים, ואם הקב''ה סובל שעור זה הצער עלינו, על מה אנחנו ישנים בתרדמה גדולה כזאת ואין אנו חוזרין בתשובה שלמה, אהא הוא אומר: תן בלב עמך ישראל ולשוב בתשובה שלמה לפניך, ''לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד''.

ולפי זה נראה דזהו הטעם דאמרו ב''זהר הקדוש'' (סדר ''בראשית''), ועין נמי בספר ''קב הישר'' (פרק ז), דהקב''ה בעצמו מכריז בכל יום: ''שובו בנים שובבים''. וכשיוצא הכרוז למעלה, הקול נשמע למטה, והקול ההוא מעורר עצי היער ולובשים חרדה ואומרים שירה באימה וביראה, כאשר יעוין שם. והינו. כיון דהקב''ה מצפה מתוך חיבה זו, מכריז בכל יום בכבודו ובעצמו, לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שליח ("כף החיים" להגר"ח פלאג'י זצ"ל),

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה