אור ברסלב
שובה ישראל פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה › ה. מעלת התשובה

שובה ישראל

פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה · ה. מעלת התשובה

ד. המתחזק בתשובה נוטל שכר כל המתרפים

וכתב בספר ''טהרת הקודש'' (חלק שני מאמר ''פתח התשובה'' פרק ג') וזה לשונו: ספר וראה דברי רז''ל בגמרא וב''זהר'' ובמדרשים, כמה חביבי קמיה. קודשא בריך הוא אדם השב אליו, אפילו פגם מה שפגם ומרד והכעיס לבוראו עד לתכלית, אין דבר עומד לפני התשובה חס ושלום, אלא אדרבה כמובא ב''תנא דבי אליהו'' (זוטא פ''ט): מכאן אמרו, אפילו הגדיל אדם הרבה עברות זו למעלה מזו ואחר כך הוא חוזר בתשובה וכו'. אומר הקב''ה הריני עמו ברחמים והריני מוחל לו על כל עוונותיו. ומובא ב''מדרש רבה'' (''נשא'' פ''י), אמר ר' יוחנן לא עוד אלא כל עברות שעבר, הקב''ה מונה אותם לו זכיות. הדא הוא דכתיב (''תהלים'' מה): 'מור ואהלות קציעות כל בגדתיך'' - כל בגידות שבגדת בי הרי הן כמור ואהלות בזמן שהן קציעות, עד כאן לשונו.

הרי שהקב''ה סופר ומונה כל העברות שעבר עליהן ועושה אותן לזכיות, ונעשה לריח בשמים ותענגות עליונים כל העברות שלו לגבי קודשא בריך הוא, כדכתיב: ''מור ואהלות'', שהמה מיני בשמים טובים ויפים, ''כל בגדתיך'', המה הבגידות שבגדת לפני ה' כנ''ל. אם כן, אין לשום אדם להתיאש חס ושלום ולומר שממילא אין נפקא מנה כיון שמרדתי כל כך לפני בוראי, וכי אזכה לתקן כל זאת. חס ושלום! כי הקב''ה מונה הרגעים וממתין כביכול על השעה שיפנה האדם לבבו לה' וישוב בתשובה לפניו, כי אפילו הרהור תשובה הוא חשוב מאד לפני ה' יתברך.

ומובא ב''זהר'' ''בראשית'' (דף קכט) וזה לשונו: זכאה אנון מאריהון דתשובה, דהא בשעתא חדא ביומא חדא ברגעא חדא קריבין לגבי קודשא בריך הוא מה דלא הוה הכי אפילו לצדיקים גמורים, עד כאן לשונו. ודבורים אלו מבהילים הרעיון שבעל תשובה יש בכחו לעשות ברגע אחד, מה שלא יכול הצדיק הגמור לעשות בשנים רבות.

ועוד מובא בתקונים (דף קטו), וזה לשונו: זכאין אנון מארי דתיובתא דנחתי' לה [שהשכינה שורה עליהם] בכל יומא ושעתא ורגעא לא זזת מניהו בכל אתר, דעליהו אתמר (''משלי'' ו): ''בהתהלכך תנחה אותך'' וכו', ולא אית ליה עליהו יומא ידיע כגונא דאחרינין דלא נחתא עליהו אלא בשבתות ויומין טבין אבל מארי תיובתא לא זזת מניהו לעולם, עד כאן לשונו. הרי מה שזוכין כל ישראל אפלו תלמידי חכמים לנשמה יתרה בשבת, זוכה בעל תשובה אפילו בימות החל לקדושה גדולה ונוראה כזאת.

עוד שם: פרשו הצדיקים כי אין שכחה לפני כסא כבודך, כי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, ומי שעוסק בתשובה כל כך עד שמגיע תשובתו עד כסא הכבוד, אז אין שום שכחה וזוכה לזכרון. ויהי רצון שיזכנו ה' וישימנו מחלקם של אלו הבעלי תשובה ולכל הפחות המקצת מהם, עד כאן לשונו.

וכתב בספר ''ראשית חכמה'', שכמו הנאמר במשנה ''אבות'': ''כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה'' וכו', כן הוא בבעלי תשובה ששבים באמת, והביא פסוק מפרש על זה.

תוכן העניינים

שובה ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה