פרק ב' - מעלתה של תשובה וכחה · א. גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם
איתא ב''יומא'' (פרק יום הכפורים דף פו): גדולה תשובה שהיא מביאה רפואה לעולם, שנאמר (''ירמיה'' ג, כב): ''שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם''.
מבאר המהר''ל (ב''נתיב התשובה'' פרק ב'): היות שהאדם נברא מתחלה בלא חטא, וכשחטא וחזר בתשובה הרי הוא חוזר להתחלתו, לכן מדה כנגד מדה יתרפא מחליו שהרי נולד בריא וחלה, והחלי מחמת החטא, וכשחזר מהחטא הרי הוא חוזר לתחלתו ונהיה בריא כבתחלה.
וכן בזה מבאר המהר''ל דברי ר' לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר: ''שובה ישראל עד ה' אלקיך'', וזה לשונו: יש לך לדעת, ענין התשובה שהוא שב אל ה' ומסלק עצמו מן החטא, התשובה הזאת אי אטשר רק כאשר יש לו פשיטות [מלשון לפשט עצמו] מן החטא לגמרי. וזה שאמרו: ''גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד'', כי משם התחלת הוית האדם. וכבר אמרנו שהתשובה היא שחוזר האדם לתחלתו וכו', עד כאן לשונו.
ונראה לפרש דבריו כך על-פי משל לאדם שחטא למלך בשר ודם ופשע נגדו וקלקל בענין מסים, כגון: שלא העלה מס המלך הקצוב לשלם, וכדי לרצות את עוונו התחיל להתנהג מעתה כהגן ולעשות לפנים משורת הדין. אולם את אותו קלקול מסים שקלקל לא תקן אלא נזהר רק מכאן ולהבא בדברים אחרים ובנחת-רוח למלך במה שיוכל. לכן בודאי שלא יקבל פיוסו לרצות את המלך כל זמן שהקלקול קים ולא בא על-תקונו, אפילו יעשה מה שיעשה מדברים אחרים לא יקבל עד שיתקן את אותו קלקול שעות.
כן הוא החוטא שקלקל. במה יוכל לתקן את מה שקלקל אם לא חזר בתשובה, והרי אם לא יעשה תשובה ולא יביע חרטה וודוי על חטאו אלא רק יתן מעתה צדקה רבה או יעסק בתורה יותר וכדומה ואלו הבעת חרטה על עצם הקלקול וודוי והבטחת קבלה על העתיד לא יבצע - הרי חטאו עומד ובמה יכפר לו?! הרי שלתקן את החטא ולשוב שיהיה כמתחלה כאלו לא חטא אין שום שחד מצוה או שחד תורה וצדקה שבעולם, רק תשובה שבזה הוא מטפל בגוף הקלקול ומתקנו ולא רק עושה דברים אחרים שאין נוגעים לעצם הקלקול.
ואפשר שזוהי כונת המהר''ל: ''התשובה היא התפשטות מן החטא'', כי להתפשט מן החטא צריך לתקן את גוף הקלקול עצמו ולא שיעסק בדברים אחרים וישתמט מעצם החטא. יוצא שחזרת החוטא לתחלתו ולשרשו עד שיחשב לו כנולד עתה הוא רק על-ידי מצות התשובה שהיא התרופה הישירה לפצע העוון. וזהו שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, כי משם תחלת הוית האדם, והכוונה שיגיע למצב של תחלת בריתו ויתקן כאלו לא חטא כלל, וזהו רק על-ידי התשובה, ולכך: ''גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד''.
וזהו גם: ''גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם'', שהרי האדם בחטאו מתקלקל ומקלקל את העולם עמו, כמבאר בחטא אדם הראשון שקלקל את כל הבריאה. ובתשובה מביא רפואה לעולם, שמשיבו לתקונו כקודם החטא.
רבי יחזקאל לוינשטין היה אומר: התשובה אין משמעותה רק אמצעי למחית עוונות אלא פרושה של התשובה שהיא מצוה; מצוה מצד עצמה, חוץ מהתועלת שבה שנמחלים העוונות. ויש לכל מצוה סגלה מסימת, אולם סגלת מצות התשובה שונה לגמרי, כי מצוה זו היא מצותו של הקב''ה, שהרי נבראת קודם שנברא העולם. וכן אמרו ''שאלו לחכמה'' וכו' ורק הקב''ה השיב, בראתי תשובה, והיא בריאה מיוחדת ממנו יתברך.
ועוד היה אומר רבי יחזקאל ז''ל, כי מעלת התשובה שעל-ידה משיגים דבקות ממש בה' יתברך. ומעלה זו מיוחדת בתשובה למעלה משאר המצוות. שעל-ידי שאר המצוות מתעלים ומגיעים למדרגה מסימת, אולם במצות התשובה מתעלים ומתרוממים עד לדבקות ממש. והוא שנאמר: ''שובה ישראל עד ה' אלקיך''.