אור ברסלב

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן יד · יב

יא

אם מביא הרמ"א שתי דעות אחת בסתם והשנית בלשון ויש אומרים אם דעתו כהסברא שהביא בסתם הנה ראיתי להרב רמ"ץ יו"ד סי' ע"ז שעל מה שהביא מרן ביו"ד סימן שי"ט ס"ב בסתם סברת הרמב"ם דלמפרע קדוש והרמ"א הביא סברת הרא"ש והטור דמכאן ולהבא קדוש בשם וי"א כתב וז"ל ואף דהרמ"א כ' וי"א וכו' נראה דדעה ראשונה עיקר עכ"ל משמע שסובר שאף בסתם בדברי מרן ומחלוקת בדברי הרמ"א אמרינן הלכה כסתם (שאם לא כן מנא ליה דהעיקר כדעת הרמב"ם הלא הרא"ש הכריח כמה הכרחיות דהלכה כמאן דאמר מכאן ולהבא וכן נוטה דעת התוס' ורש"י עיין להרב לחם משנה בפ"ד מהלכות בכורות הי"ד) ואם כן כל שכן בסתם ואח"כ מחלוקת בדברי הרמ"א גופיה דאמרינן הלכה כסתם שוב מצאתי כן בפרמ"ג א"ח באשל אברהם סי' ש"א ס"ק ז"ך (ד"ה אעתיק) ובסי' תכ"ט באשל אברהם סק"ב עי"ש וכן כ' הרב אהל יוסף בחיו"ד סי' כ"ב (ד"ה ואע"ג) ועיין במה שכתבתי (בשדי חמד ח"א) בחלק הכללים במערכת הדל"ת אות ע"ז. שוב ראיתי בכללים בהוראת איסור והיתר של הגאון פרי מגדים (בהקדמתו לחלק יו"ד) שעמד בספק זה בדעה סתמית בדברי מרן ויש אומרים בדברי הרמ"א אי אמרינן דהלכה כסתם ובאר ספקו וסיים וראיתי בשו"ת מהגאון מוהר"ם זיסקינד אבד"ק לובלין בסי' ד' כ' השואל בפשיטות דעה א' עיקר אפילו דעה א' בהמחבר וי"א בהרב ולי צ"ע עכ"ל וחידוש הוא שלא זכר הרב רמ"ץ דברי הפרמ"ג הללו ועל כל פנים אין מזה ראיה לסברא סתמית ואחריה יש אומרים שבדברי הרמ"א עצמו דבזה נראה דמודה דהסתם עיקר ובקונטרסי בחלק אסיפת דינים במערכת חירופין אות ג' כתבתי דאין ספקו (שבחלק יו"ד) מוציא מידי ודאי (שבחלק אורח חיים):

ואם מביא שתי סברות בלשון יש אומרים ויש אומרים כ' הרב משאת בנימין בסימן י"א דכותב כן משום שלא הכריע כאחת מהן וכן בספר ברכת המים אות ק"ד כ' על הרב הלבוש שכ' שתי סברות בלשון יש פוסלין ויש מכשירין דחשיב לא הכריע עי"ש והיה נלע"ד דאם ראינו דבמקום אחר דעתו נוטה לאחת מסברות אמרי' שכן היא דעתו באמת ומה שהביא במקום זה שתי הסברות לאו משום שלא הכריע על דרך ילמד סתום וכו'. אלא שראיתי להרב פרי צדיק בתשו' סי' י"א דף ג"ן ע"ב (ד"ה ועוד יש לתמוה) שהק' דברי הרמ"א אהדדי דבאה"ע סי' קי"ז סי"א נקיט בפשיטות דאיש שהוא נכפה כופין אותו לגרש ואילו בסי' קנ"ד ס"ה הביא שתי הסברות בלשון י"א וי"א ולא הכריע עי"ש שהניחו בתימה ולענ"ד לא נפלאת לומר כמו שכתבתי ויש לומר שסמך על מה שכ' במקום אחר ולכן לא איקפיד וכ' שתי הסברות בסגנון זה ודעת הרב פרי מגדים בהקדמה ליו"ד בכללים לאיסור והיתר באות ב' ואות ד' נוטה דבכי האי גוונא הוי לא הכריע (כתב כן על דברי מרן ועל דברי הרמ"א) והבאתי דב"ק לעיל בסי' י"ג אות ט"ז עי"ש:

תוכן העניינים

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה