שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן יג · ז
כשכותב מרן בשלחן ערוך איזה דין בלשון בין בין דרכו לכתוב בדרך זו ואין צריך לומר זו עיין יד מלאכי בכללי מרן אות ד' מה שציין בזה והרב פתח הדביר סימן ס"ה אות א' עמד מתמיה על הרב פרמ"ג שם שבאשל אברהם אות א' שכתבו בשם הרב סמ"ע סי' ע"ב סק"ז (כלל זה) והבין מדבריו שהוא בכל מקום ותמה עליו דאישתמיט מניה דברי הסמ"ע שם בסמוך סק"ח שכתב דאינו אלא על הרוב ולא בכל מקום עי"ש ולי הדל קשה ביתר שאת על הרב פרמ"ג במשבצות סימן שי"ח ס"ב (ד"ה אמר) שכתב שם בשם הסמ"ע דדרך מרן תמיד לכתוב בזו ואצ"ל זו וכתב כן בשם סמ"ע סק"ז וסק"ח עי"ש הרי דאף שראה דברי סמ"ע סק"ח כתב כן והוא תמוה דנהפוך הוא דשם כתב על הרוב והוא הוסיף מלת תמיד ועיין בזה בפתח הדביר ח"ג סימן ש"ח אות ב' וסי' שי"ג אות א' ועיין עוד בפרמ"ג יו"ד סימן פ"ג בשפ"ד ס"ק כ"ט ששם כתב בשם הסמ"ע דלפעמים וכו' ותימה על מרן חיד"א במחזיק ברכה שם אות ח"י שלא ידע איה מקום כבוד דברי הסמ"ע הנ"ל כיעי"ש:
וכתב הרב מטה יאודה ברס"י תמ"ז דאף שדרך הפוסקים לכתוב בדרך לא זו אף זו מכל מקום דין שנשנה בש"ס בדרך זו ואצ"ל זו (כלומר שלדידן הוא זו ואין צריך לומר זו אבל לדעת בעל השמועה הוא בדרך זו אף זו) נקטי הטור ומרן כדרך שנאמר בש"ס עי"ש בדין חמץ בפסח בין במינו בין בשלב"מ במשהו: