שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן טז · סה
דקדוק הלשון אם צריכים הפוסקים לדקדק בלשונם בנוכח ובנסתר וכיוצא הנה הרש"ל בתשובתו שבתשובות הרמ"א סי' ו' (בד"ה תחילת קרוב לסופו) התרעם על הרמ"א שהיה לו לעיין בדקדוק הלשון וכתב לו שדבריו כחומה פרוצה לרוב בנוכח ונסתר וזכר ונקבה ויחיד ורבים שכתב מה שבקשוני אדוני הוא שני הפכים כאחד יחיד ורבים גם כתב הייתי יוכל לתרץ והוא מדבר בעדו וזולתו כאחד ובתשובות הקדמוניות כתבו כשתסתפק בשם מן השמות איך לכתוב בגט מלא או חסר או בסופו אלף או הא תוכל (לסמוך) על הכתבים הראשונים של החכמים אף באגרת שלומים ומוקמינן אחזקתייהו שדקדקו אחר האמת ועוד פקפק עליו שכת ב משולם בוא"ו והוא חסר בתורה וראיה ממגילה דף כ"ג ע"א למה נקרא משלם לפי ששלם במעשיו וכו':
והרמ"א בסי' ז' השיב על זה (בד"ה ומה שכתב) אינני מכת המדברים בעלי הלשון כי כבד פה ולשון אנכי ואני נזהר בענין המכוון ולא במלות (שאינו מעלה ולא מוריד לענין דינא) ומודה אני דשותא דמר לא ידענא אך אומר שזהו דקדוק עניות ושרי לי מרי כי ידוע שכזה יקרה לכל גדול בישראל כאשר מחשבתו משוטטת באיזה ענין שיפול טעות בדבריו כל שכן שלא יוכל ליזהר בחסרות ויתרות כי אין זה ספר תורה ליפסל בזה ואף כי לפעמים דברתי בדרך נכח ונסתר בכוונה עשיתי זאת כי נמצא במטבע הברכות ובמקראות והוא דרך כבוד בנגלה ובנסתר ומ"מ איני מתפאר במה שאין בי כי מימי לא למדתי חכמת הדקדוק אך באלו הדברים המבוארים לא נפל טעות מחמת מיעוט ידיעתי רק מחמת הנחוץ ויש דברים שכיונתי בהן לכותבן מלא כמלת אדוני להבדיל בין קדש לקדש וכן כל כיוצא בזה וראה מה שכתב בעל העקדה על הרלב"ג שטעה להביא מקרא מפרשה שאינו שם וכל זה גרם לו הנחוץ כל שכן שכזה יקרני גם כן בעבור הנחוץ ומהירות הענין כי אין לי סופר מהיר להעתיק לשוני וגם כבד עלי המשא להעתיקו שנית רק מה שעולה בלבי אני כותב בקולמוסי ולא כן אנכי עם מעלתו כי בכל ביתו דמר אני נאמן רוח מכסה דבר כי כשמצאתי בדעתי שגגה בדברי מר תליתי השגגה במעתיק לשונו ודנתי מר לכף זכות ובאמת שהיא חכמה עמוקה ליתן להעתיק ולא ידעתי עד כה (ואף עכשיו טעה הסופר בכמה דברים בחכמת הדקדוק שמתפאר בה מר וכו') ובאמת כי לולא ראיתי דקדוקי דמר לא הרגשתי בזה כי הנחוץ גורם כל זה רק כתבתי לפי שראיתי שמעלתו תופס עלי בדברים שאין בהם תפיסה שכתב עלי שכתבתי הייתי יוכל לתרץ שזה טעות יראה מעלתו מה שנאמר אנכי הולך אשר אתה עושה לעם אתה תומיך גורלי הנני יוסיף להפליא וכל אלו דברים מבוארים יפה בספר לשון לימודים אלו דבריו הקדושים והמביאו לבית הדפוס השיג בזה שהרש"ל תפס אותו במה שכתב הייתי יוכל תחת הייתי יכול ואין הנדון דומה לראיה שהביא:
כיוצא לזה אתה תחזה דברי הנשר הגדול הרמב"ם בפירוש המשנה בששי דגיטין אמתניתין (דף ס"ו ע"ב) אפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי ילמדו ויכתבו ויתנו וז"ל אינו מן הנמנע שבית דין הגדול לא יהיו בקיאים בכתיבה לפי שהתנאי בבית דין שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים עכ"ל הטהור והרשב"ץ בח"א סי' ל"ג הביא דבריו הרב ישרי לב בדף צ"ג ע"ד אות ח' כתב אין שום פגם להחכם אם אינו יודע דקדוק לשון והמלות וכמו שנמצא כמה שגגות לפי הדקדוק בפיוטי ר' אלעזר הקלירי שהיה מגדולי החכמים וכן הלל היה אומר מלא אין מים שאובים באלף כלשון רבם שמעיה ואבטליון עכ"ל: