אור ברסלב

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן טז · נח

נז

דרך האחרונים להביא מהרמב"ם או מטור וש"ע והוא תלמוד ערוך שמשם מקור דבריהם ואין מזכירין הש"ס כלל כן כתב מרן חיד"א ביעיר אזן במערכת הבי"ת אות ט"ז ובקונטרס הכללים במערכת הכ"ף אות מ"ג כתבתי דאישתמיט האי כללא מהרב אזן אהרן עי"ש. וכן השיב הרב יד דוד ליו"ד סי' צ"ט הגב"י אות מ"ת על מה שהקשה הרב מוהר"ם אלגבא על מה שכתב הרב כנה"ג בכללים נפרדים אות ל"ו בשם מוהר"י מינץ דלא אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון בחששא בעלמא בגזרה דרבנן דלמה הוצרך להביא ממוהרי"מ הרי תלמוד ערוך הוא בגיטין דף ס"ה דלק"מ דמוהרי"מ גופיה מההיא דגיטין מייתי עי"ש והרב ב"ח ביו"ד סי' רנ"א ס"ה הוקשה לו על מה שכתב הריב"ה כתב הרמב"ם היו לפנינו עניים הרבה וכו' דמשנה היא בסוף הוריות וניחא ליה משום דאיכא מילי דלא נשנו במתני' כגון ישראל לחלל וכו' עי"ש ולא ידעתי איך נחה דעתו בזה דסוף סוף כיון דהני מילי לא הוסיף משה מדעתו והם שנויים בתוספתא כמ"ש בב"ח (אלא שבתוספתא שלפנינו ליתנהו להני מילי וכבר העיר על דבריו מרן מוהרד"ף בחסדי דוד בפרק שני דהוריות בפסקא המתחלת משוח וכו' בדף ק"ו ע"א ועיין יפה ללב ח"ג דף ע"ד) א"כ אכתי תקשי למה ליה לאתויי מהרמב"ם ולא מהתוס' דמה לי משנה ומה לי תוספתא ומרן הב"י שם הראה מקום שדברי הרמב"ם הם משנה שלמה ולא קשיתיה מידי משום שכן דרך הפוסקים והרב ב"ח נראה שסובר דכיון ששנוי במשנה היה לו להביא מהמשנה שהיא מפורסמת ושגורה בפי כל אלא דמשום הנהו מילי דלא נשנו במשנה אלא בתוספתא והיה מקום לומר דמדלא אמרו הכי בש"ס דילן לא סמכינן אתוספתא אהכי מייתי מהרמב"ם. ועיין לעיל בסי' י"ד אות יו"ד וכתב מרן חיד"א ביעיר אזן שם בקונטרס קילורית לעיל דף ח' ע"ג דאף דהאחרונים זימנין דמייתו הש"ס ולא הפוסקים הא והא איתנהו דזימנין מייתו הש"ס דמייתי הפוסק וזימנין מייתו הפוסק דמייתו הש"ס ושני הדרכים טובים ואין להקשות לא על זה ולא על זה והרב בעל ספר משק ביתי בהשמטות ספר פרי העץ (הנספח לספר תורת נזיר) בדף קל"א (השני) ע"ב וע"ג הביא כלל זה ויישב בזה קושיות כמה מחברים אשר היו תמהים על כמה רבנים שכתבו איזה דין או כלל בשם רש"י הרמב"ם וכיוצא והוא תלמיד ערוך עי"ש ובס' משק ביתי בכללי הפוסקים שבסוף ספרו בדף כ"ב סוף ע"א ובספר כנה"ג החדש כתב אחד מן הסופרים יצ"ו בצד צ"א אות ד' דרשי' ורבו לא היה לפניהם בתדירות הש"ס ירושלמי מדמצינו שבשבת דף צ"ג א' בד"ה שכן משא בני קהת כתבו בשם רב האי שמפורש בירושלמי וכו' ועינינו הרואות הדברים האלו בירושלמי במקומו ולא הוצרכו להביא בשם רב האי עי"ש ולפום כללין נראה דאין כ"כ הכרח מזה משום דכך היא דרכה של תורה כמו שהריב"ה כותב בשם הרמב"ם דבר שהוא מפורש בש"ס כן יכתוב רש"י בשם מי שקדם ואמר דבר זה עפ"י הש"ס ושאר דברי רז"ל אף שגם הוא ראה וידע את דברי רז"ל בגופן שלהן ועיין לעיל בסי' ח' אות יו"ד מה שכתבתי על דברי הספר הנ"ל יצ"ו (ועיין בקונטרס שדי חמד בחלק הכללים במערכת החי"ת אות פ"ט שכתבתי לחלק בעיקר כללין בין דינים לכללים) והרב יד מלאכי בכללי הדינים במער' האל"ף אות קכ"א כתב וז"ל אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כן הוא בשבועות דף מ"ו ע"ב ובחנם טרח הכנה"ג בכללים נפרדים סי' י"ט לכתוב כן משמיה דמרדכי דתלמוד ערוך הוא עכ"ל והנה הרב כנה"ג כתב כן בשם המרדכי בפרק הכותב ואני הדל חפשתי שם ולא מצאתי דב"ק כי אולי גם המרדכי כ' משמא דגמרא ותסר תלונת הרב יד מלאכי מעליו לפום כללין והרב מטה אהרן במערכת הגימ"ל בדף ס"ד ע"ג תמה על מה שכתב הרב כנה"ג בח"מ סי' שפ"ו אות צ"ה בשם הרב המאירי בדין בגרמא בנזיקין דפטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים דלמה לו להביא זה בשם הרב המאירי והלא תלמוד ערוך בריש פרק הכונס וכו' עי"ש ונראה דשפיר קא קשיא ליה דכל כי האי דאתמרו בש"ס שם כמה מילי דפטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים וכולהו הנהו מילי נפסקו להלכה בדברי הראשונים ובטור וש"ע כל דבר במקומו ודאי שאינו בכלל מה שהסביר מרן חיד"א שכן דרך האחרונים וכו':

וזימנין מייתו הפוסקים איזה דין בשם אחר מהפוסקים אף שהוא ש"ס ערוך מפני ששאר הפוסקים השמיטוהו עיין לעיל בסי' י"ב אות ט'.

תוכן העניינים

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה