שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן טז · מו
הלכה כבתראי אמרינן בפוסקים והיינו דוקא כשראו האחרונים דברי הראשונים כמו שכתב מרן החבי"ב בכנה"ג סי' ה"ן הגב"י אות ח' וכן כתב הרב חתם סופר בחלק יו"ד סי' רל"ג (בד"ה בהא) דהלכה כהר"ן שראה דברי הרמב"ן ועיין למרן החבי"ף בספר כל המיים דף ט"ז ע"ד אות ז' ולפי הנראה כן דעת הרב בית דוד יו"ד סי' קל"ג שהביא מרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים בשם מוהרי"ש איסרלאן עי"ש שנראה שכונתו לומר דאף דמוהרא"י בתרא כיון שלא הזכיר דברי הרשב"ץ נקטינן כהרשב"ץ ומה שהשיב עליו דמוהרא"י והרשב"ץ היו בזמן אחד אלא דמוהרא"י חי שנים מועטות אחר הרשב"ץ (משנת ר"ג עד רי"ד) וכונתו לומר דכיון דהיו בזמן אחד לא אמרינן הלכה כבתראי ועיין בכל החיים דף ז"ך אות ב' אמנם דעת הרב כנה"ג אינה כן שהרי כתב בחלק ח"מ סי' קע"ה אות רכ"ה דמור"ם. כנגד מרן בתרא הוא אף דאין ביניהם אלא חמש שנים שחי הרמ"א אחר מרן ועיין מה שפקפק בזה הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות צ"א הא מיהא לדברי הרב כנה"ג צ"ל שסובר דהרמ"א נח נפשיה שנת ש"מ ומרן בשל"ה כמו שכתב שם וקחשיב ליה בתרא וכן כתב הרב מסגרת השלחן סימן שצ"א דף קצ"ז ע"ג על הרבנים ברכי יוסף וזרע אמת דמר (ברכ"י) נתבקש בישיבה של מעלה בשנת תקס"ו ומר (זר"א) מנוחתו כבוד בשנת תקע"א:
ונודע שהרשב"א והרא"ש היו בזמן אחד אלא דמר קשישא ומר ינוקא וכתב הרדב"ז בחלק ד' סי' אלף שס"ט (בדפוס ווארשא תרמ"ב) וז"ל ואם הרשב"א היה רואה טעמו של הרא"ש ודוחה אותו אז היה מקום לסמוך עליו אבל כיון דלא שמיע ליה תלינן דאי הוה שמיע ליה דלמא הוה מקבל והדר ביה ודכוותא אמרינן בעלמא כל פלוגתא דאיכא בין קמאי לבתראי אי בתראי חזו מלתייהו דקמאי וטעמייהו ודחוה קיימא לן הלכתא כבתראי ואי לא חזו טעמייהו הלכתא כקמאי דאי חזו בתראי טעמייהו הוו מודו להו וכלל זה קבלה בידינו עכ"ל:
ואי אמרינן הלכה כבתראי נגד הגאונים עיין כנסת הגדולה אה"ע סי' י"ג הגהט"ו אות ז' וכל החיים דף ט"ז ע"ד אות ח' ולהרב ר"מ אלשקר סי' ד"ן:
ובעיקר כללין ראיתי בספר יהודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) בחלק יו"ד סי' י"א שחידש לחלק בזה דלא נאמר כלל זה דהיכי דפליגי קמאי ובתראי ולא זכרו האחרונים דברי הראשונים דנקטינן כהראשונים אלא בדין שהמציאו האחרונים מדעתם על פי ראיותיהם ולא ראו סברת הראשונים המנגדת לדעתם בזה הוא דתפסינן כהראשונים ואמרינן דאם היו האחרונים רואים דברי הראשונים לא היו סומכים על הראיות שהביאו והיו מבטלים דעתם וכמו שכן מפורש בתשובת הרב מוהר"ם אלשי"ך סי' ט"ל שהביא הרב שפתי כהן בח"מ סי' כ"ה ס"ק א"ך אבל כשהאחרון מביא איזה דין בשם הראשונים אף שלא ראה שיש סברא מן הראשונים המנגדת לזה מכל מקום לא מפני זה נאמר דהלכה כדברי אותו הפוסק מאחר שהפוסק האחרון לא ראה דבריו כיון דיש לו על מה לסמוך ברבנן קמאי ויש לנו לומר לאידך גיסא דאילו היה רואהו היה מביאו וסותר את דבריו או מקיים את שניהם שיהיה להם ישיבה אחת בעולם ובכן במאי דקמן דהרדב"ז כתב בסי' ר"ה וכן כתבו הגאונים הראשונים והאחרונים מי שם פה לאדם לומר דקימא לן כהרא"ש נגד הראשונים שהביא הרדב"ז ומה גם דהרדב"ז הוא בתרא וקימא לן הלכה כבתראי ואיכא למימר דאילו היה רואה הרדב"ז דברי הרא"ש היה מביאן וכורכן בבת אחת עם דברי הגאונים או היה דוחה אותם מהלכה וכו' אלו תורף דב"ק להשיב על דברי הרב פרח מטה אהרן ח"ב סימן כ"ג: