שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן טז · מג
וא"ו במקום או וכן וא"ו במקום שי"ן עיין להרב יד מלאכי בכללי שאר פוסקים אות ל"א שרשם כמה מקומות שמצינו בדברי הריב"ה ומרן בש"ע שמשתמשים בוא"ו במקום או כמו שנמצא כן בש"ס עי"ש ונראה לפי זה דלא נפלאת היא לומר כן שמשתמשים בוא"ו במקום שי"ן או בהיפך כדרך שמצינו בש"ס כמו שכתב הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות ר"ח. והרב מראה הגדול דף כ' סוף ע"ד הביא עוד מה שאמרו במנחות דף ג"ן ע"א ותכף לסמיכה שחיטה שרוצה לומר שתכף וכו' אלא דלפי הטעם שכתב הרב שם בשם הרב של"ה הק' (בחלק תושבע"פ בכללי רבי בד"ה מצינו) דתחלה היו ת"ר סדרים ורבי קצרם ושם היה נשנה בשי"ן דקאי על ענין שלפניו וכשקצרם לא זזה ממקומה עי"ש נראה דאין שייך לומר כן בלשון הפוסקים וכמו שכתבתי במכתב לחזקיהו דף פ' ע"א. אכן כבר בא חכם ידי"ן רא"ג הרב המגיה בס' ימי שלמה הנד"מ והשיב כהלכה דהא הראיה שהביא בקהלת יעקב בשם הרמ"ז היא ממה שאמרו בגמרא ולא שייך טעם השל"ה ועוד שכתב בשם הג' מוהרימ"ט לפרש כן גם בלשון השטרות ובהכרח לומר דלא שמיעא ליה טעמיה דהרב של"ה אלא סובר דהני אותיות מתחלפות ובאות זו תמורת זו ולכן שפיר קדמיה לפרש דברי מרן בש"ע דנקיט וא"ו במקום שי"ן עי"ש. ועוד יש להכריח כדברי ידי"ן הנ"ל נר"ו שהרי גם בכתוב מצינו וא"ו במקום שי"ן ולא ישיב את העם מצרימה ולא ירבה לו נשים ולא יסור וכו' עי"ש בס' מראה הגדול וכיון דנמצא כן גם במקומות שאין שייך טעם הרב של"ה צריך לומר הטעם משום דאותיות מתחלפות:
ובמה שציין הרב קהלת יעקב שם דמצינו וא"ו במקום שי"ן בעבודה זרה דף ג"ן ודברי חברי וכו' ומפרש בגמרא שדברי חברי וכן בהיפך בריש ביצה שאפר כירה ואפר כירה אתה תחזה תנא דמסייע ליה מר ניהו הרב תוספת יו"ט בריש פרש רביעי דנדה (בד"ה והן) דוא"ו דוהן במקום שי"ן כאילו תני שהן והזכיר ההיא דשאפר כירה ועיין במקומות שציין שם:
ומה שהביא הרב קהלת יעקב שם דמצינו שי"ן במקום וא"ו ההיא דתנן בריש ביצה שאפר כירה מוכן הוא ומפרשינן בש"ס ואפר כירה מוכן הנה לפי מה שכתב הרב תפארת ישראל שם שהכונה דבהא נמי מודו שאפר כירה מוכן הוא וכתב שנראה לו שזו היא כונת הש"ס דהוי כאילו תנן ומודים שאם שחט וכו' ומודים שאפר כירה וכו' אזדא לה ראיה זו כמובן אלא דמלבד שאינו מובן ומאי ומודים גבי אפר כירה דלא איירו ביה ועוד זכורני שראיתי שהשיגו עליו מדברי הרמב"ם בפיה"מ וז"ל אינו רוצה בזה שהם מודים שאפר כירה מוכן הוא כי לא היה ביניהם משא ומתן על האפר וכו' עי"ש וא"כ דברי הש"ס הן כפשטן דתני שי"ן במקום וא"ו:
עתה השגתי ספר חדש שארית יוסף להרה"ג ר' יוסף פיאנטניצקי ז"ל מלאמזא וראיתי בחידושיו לביצה דף ח' ע"א שכתב בשם חידושי הגר"א שפירש דתלמודא לא אתי לשבושי או למימר דאות שין משמשת במקום אות וי"ו אלא לפרושי דהאי תיבת שאפר (כירה) קאי על תיבת ומודים כלומר שמודים נמי שאפר כירה מוכן הוא וסיים הרב המחבר נראה דלטעמיה אזיל בהא דמסכת פרה פרק חמישי משנה ו' דאיתא התם שאין מצילין מיד כלי חרס וכתב הגאון אין מצילין גרסינן והיינו דכל חילייהו דהרמב"ם ורבינו שמשון ורבינו עובדיה שפירשו דהאי שאין מצילין הוא כמו ואין מצילין הוא לפי שמצינו דוגמתו שאפר כירה שפירושו ואפר כירה אבל הגר"א סובר דמעולם לא החליף התנא אות וי"ו בשי"ן וכן נמי הגיה במסכת ידים פרק ראשון משנה ב' עכ"ד ראה זה חדש אשר לא שיערו כן כל הרבנים שהבאתי אני הדל ואפריון נמטי להרה"ג דדלי לן מרגניתא הני מילי דתנא דבי אליהו זלה"ה וצר לי שאין אצלי ספר חידושי הגר"א לעיין בדב"ק אם הזכיר דברי הרמב"ם בפירושו למסכת ביצה הנ"ל: