שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן טז · כח
כשמשמיטים הפוסקים איזה בעיא במידי דרבנן דלא איפשיטא או דאיכא פלוגתא בש"ס ולא איפסק הלכה אם דעתם להקל או להחמיר ראיתי למרן הב"י דמוחלפת שיטתו בזה עיין בא"ח סי' י"ב (סוף ד"ה ומ"ש רבינו גבי) שכתב דהרי"ף והרמב"ם נקטי לקולא מדהשמיטוהו עי"ש גם בסי' י"ש (ד"ה אין מוקצה לחצי שבת) כתב בשם הרא"ש דמסתברא דנקטינן לקולא בשל סופרים ולכך לא הביאה הרי"ף ואילו בסי' תקט"ז כתב בשם הר"ן גבי בעיא דשלשה מינים בתלתא גברי דלא אפשיטא ובה"ג פסקה לחומרא וכן נראה דעת הרי"ף שהשמיטה וצ"ע למה ע"כ הרי דמדהשמיטה משמע ליה דדעתו למיזל לחומרא גם בסי' תקל"א (סוף ד"ה אין מגלחין) גבי בעיא דאומן שאבדה לו אבדה בערב הרגל דלא אפשיטא כתב בנ"י כיון דלא איפשיטא אזלינן לחומרא וכן נראה שהוא דעת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם שהשמיטוה וכו' ויש לתמוה וכו' למה לא פסקיה לקולא ע"כ וצ"ע כעת (כמדומה לי שעמדתי בזה במקום אחר):