אור ברסלב

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן טז · ז

ו

ליכא קפידא כשכותבים הפוסקים כן משמעותו הוא דאף לכתחלה שפיר דמי כן כתב מרן הב"י באה"ע סימן קכ"ה גבי אותיות מוקפות גויל ויש פוסקים דמשמע להו דדוקא דיעבד ותמה עליהם עי"ש ונראה דכן הוא ג"כ בלשון אין חשש עיין במה שכתבתי בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים במערכת גט סי' י"ז אות ח' (ד"ה במספר) והרב מוהריק"ש בתשו' סי' ך' אחר שהביא מה שכתב הרב מוהריב"ל דאם כתב פטורין ביו"ד אחת אין לחוש סיים וז"ל הנך רואה דלאו בדיעבד הוא דמכשר אלא כתב אין לחוש עכ"ל מבואר דמשמע ליה דאין לחוש רוצה לומר אפילו לכתחלה. שוב ראיתי דמדברי הרב לחם רב שהביא הרב רוב דגן דף ה"ן ע"ד נראה דלא ברירא ליה בלשון זה דהוא לכתחלה שהרי צדד לומר דלא אמר מוהריב"ל אלא אם הבעל בארץ מרחקים (דאז חשיב כדיעבד) ודחה זה מסוף דברי מוהריב"ל עי"ש:

ולשון לית לן בה האמור בש"ס ופוסקים בענייני שבת משמע דמותר לכתחלה מדלא אמרו פטור שהוא לשון מקביל לחייב חטאת כן כתב הרב פתח הדביר בח"ג סי' ש"א אות ב' ובשאר עניינים יתכן לפרש לשון לית לן בה על דיעבד כן פי' בביאורי הגר"א לפירוש סדר חליצה על תמיהת מרן שם בסעיף ס"ו על הסמ"ק שנראה שפוסק דלא כרבא דאמר אסוקי מלתא לית לן בה:

תוכן העניינים

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה