שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ח · י
רש"י ורבו לא היה לפניהם בתדירות הש"ס ירושלמי ולכן בשבת דף צ"ב ע"א ד"ה שכן משא בני קהת כשהביאו דברי הירושלמי כתבו שכן אמר רב האי שמפורש בירושלמי וכן שם בדף ל"ב ע"א (בד"ה הריני נוטל נשמתכם) הביא בשם המדרש רבה שהיא אבדה חלתו של עולם ולא הביא זה בשם הירושלמי וכן התוספתא לא היתה לפניו בכל עת ולכן בשבת י"ז א' בד"ה הניחא למ"ד כתב לא ידענא היכא והוא תוספתא במכשירין פ"ב כמ"ש התוס' שם כך כתב החוקר ר"י רייפמאן ז"ל בספר כנסת הגדולה החדש בח"ג בצד 91 אות ד' עי"ש ולקמן בסי' ט"ז אות ח"ן כתבתי דאיכא למישדי נרגא במ"ש מההיא דדף צ"ג שכן דרך המחברים בכיוצא לזה עי"ש ואמנם בלאו הכי אין דברי הסופר יצ"ו נראין לענ"ד שהרי מדבריו נראה דמודה דהמדרש רבה היה לפני רש"י ותיקשי ליה אם לא ראה הירושלמי לפי שלא היה לפניו למה לא הביא מהמדרש במדרש רבה סוף פרשה ד' שנאמר שם בסיגנון דברי הירושלמי כיעי"ש אבל האמת נראה דלפני רש"י היתה הגירסא בירושלמי כמו שהיא לפנינו שלא הוזכר שם ממה ששנינו במשנתינו אלא ימין ושמאל אבל חיק וכתף לא נאמרו לא בירושלמי ולא בהמדרש ורש"י כתב בתחלה דימין ושמאל וחיק אורח ארעא הוא ולא בעי קרא אלא לכתף בכתף ישאו ואע"ג דמהירוש' והמדרש מצינן למילף ימין ושמאל בכל זאת כיון דלגבי חיק לית לן ילפותא וצריכים אנו לומר דלא בעי קרא משום דאורח ארעא הוא כל שכן שיש לנו לומר דימין ושמאל לא בעי קרא דאורח ארעא טפי הוא אמנם רב האי העיד שבירושלמי הוזכר ימין ושמאל וחיק ג"כ ואם כן הרי למדנו כולם מקרא ולאו משום דאורח ארעא הוא ולכן הוצרך שפיר להביא בשם רב האי שהוא גירסא חדשה לא שיערוה רש"י ורבו כנ"ל פשוט ונזדמן לידי מכ"ע כבוד הלבנון שנת שלש עשרה צד 18 וראיתי מאמר אחד (עד מכיח) ובו מציין מקומות הרבה שרש"י במסכת תמורה מזכיר את הירו' והם בדף ו' ד"ה הג' לישנא אחרינא וכו' ודף ט' בלישנא אחרינא ירושלמי גרסינן לה וכן בדף י' לישנא אחרינא ירושלמי ובדף י"א ע"ב ברש"י ד"ה ל"א ובדף י"ג בסופו ברש"י תבעי וכו' ובדף י"ט ובדף כ' ע"א ובדף כ"א ובדף כ"ג ע"א וע"ב ובדף כ"ד ובדף כ"ו ובע"ב שם ובדף ז"ך ובדף ל' ובדף ל"א ובדף ל"ב ובכריתות דף ד' ד"ה אבל דחולין ומכל זה עד מוכיח ונאמן על מציאות ירו' לסדר קדשים וכו' וחתים עלה יצחק מרגליות:
וראיתי בכנסת הגדולה הנ"ל בח"ד שנדפס עתה בהערות מהחוקר הגדול הרב שלמה באבער יצ"ו בצד 90 אות ז"ך שהביא דברי הסופר שבכנה"ג ח"ג הנ"ל וכתב שכדבריו כתב בס' מבוא הירושלמי דף קל"ב ע"ב והרב שמשון בלאך בהערות לתולדות רש"י הערה ירו' אמנם הרב הגדול החוקר המהולל מוהר"א ווייס בתולדות רש"י שלו צד 10 לא הסכים לזה וכתב דרש"י השתמש בהירושלמי כראוי ולא נשעה בדברי הבל לומר כי לא היה לפניו הש"ס ירושלמי יען שבקצת מקומות מפרש איזה דבר ונעלם ממנו הירושלמי שם או במקום אחר או מפני שמביא בשם אחרים או רבותיו שמצאו כן בירושלמי שבת צ"ג ברכות ל"ב ולא אמר שמצאו הוא עצמו בירוש' ואין לך משפט מעוקל גדול מזה וכו' וכו' עי"ש עכ"ד הרש"ב נ"י ענג גדול היה לי אם היה בידי ס' הרב מוהרא"ו הנ"ל לראות מה השיב על ההוכחות שמדברי רש"י ברכות ושבת הנ"ל ועל ההוכחה ממה שהביא מהמדרש ולא מהירושלמי במקומו השיב הרש"ב נ"י שם כי גם בעל הערוך מצינו לו שהביא מאמרים מב"ר ועיקר מקומם הוא בירוש' כי הירוש' לא היה כ"כ מצוי והמדרש היה מצוי ביד רבים והגאון מוהר"ץ חיות באגרת בקורת דף ו' ע"ב הביא כי הרמב"ם בג' מקומות הביא בשם ב"ר מה שנמצא אצלינו בש"ס בבלי ככתבם וכלשונם ועל ההוכחה שגם התוספתא לא היתה בתמידות לפני רש"י ממ"ש ממ"ש בשבת דף י"ז וכו' הוסיף כי שם בדף ט"ז ע"ב הניחא למ"ד לא לכל טומאות אמרו פירש"י לא ידענא היכא והוא בתוספתא דכלים פ"א רק המקור נעלם מעין הבדולח לפי שעה ורש"י נשתמש הרבה בתוספתא עכ"ד משיב דברים נכוחים ועיין מה שהבאתי עוד לעיל בסי' ה' אות טו"ב ולקמן סי' ט"ז אות ס' הבאתי דזימנין כותב רש"י כדילפינן במס' פלונית ואין כונתו על הש"ס דילן אלא על הש"ס ירושלמי באותו מקום: