שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ח
כללי רש"י והרמב"ם בפירוש המשנה וכן רבינו שמשון ורבינו עובדיה.
א
רש"י דרכו לפרש המשנה כהסלקא דעתין שבש"ס אבל הרע"ב שמפרש המשנה בלא גמרא ראוי לו שיפרש כמסקנא דש"ס כ"כ הרב מנחת זכרון נר"ו בדף צ"ה אות י"ג בשם הרב תוי"ט פ"ב דפאה וע"ע תוי"ט פ"ז דתמורה מ"ג ולהרב שושנים לדוד פ"ב דעירובין מ"ה (ד"ה אם) ולהרבנים יד מלאכי בכללי שאר מחברים דף קצ"ט אות ל"ו ומשק ביתי בכללי רש"י אות א"ך ונשמת כל חי ח"א דף ט"ו ע"ג. וחדשות אני מגיד כי מדברי הרדב"ז בתשו' החדשות בלשונות להרמב"ם סי' פר"ט הביא דבריו הרב נחמד למראה ח"א דף פ"ז (ד"ה ובהיותי) נראה בעליל דלא שמיע ליה לחלק בין פירש"י שהוא על דרך הגמ' לפירוש שאינו אלא משנה בלא גמרא שעל מה שהקשה על הרמב"ם מחבורו על פיה"מ השיב דאין זו השגה דהלא רש"י מפרש במשנה אוקמתא דלא קיימא הכי לפי שהוא נאות בלשון המשנה עי"ש ומדבריו נלמוד לפי' הרע"ב וק"ל ובשו"ת בנין ציון החדשות סימן ע"ו כתב דהרמב"ם בפיה"מ פ"ג דמכות אמתני' דהנוטל אם על הבנים ר"י אומר לוקה פי' דר"י סבר לאו הניתק לעשה לוקין אף שהוא נגד מסקנת הש"ס חולין קמ"א פי' כהס"ד שכן מצינו גם בפירש"י כזה שמפרש כהס"ד אם הפי' הוא פשוט יותר עי"ש ועיין מה שכתבתי בקונטרס הכללים מערכת החי"ת אות ק"ג (ד"ה עוד הביא ראיה) ובאות קי"ח. ובשושנים לדוד רפ"ב דמס' אהלות הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות י"א כתב על רבינו שמשון דמפרש מתני' לכאורה ושוב מביא הש"ס שהוא נגד פירושו וכעת החלו עולין קצת עלין מקבוצת המסדרונה שנה א' וראיתי בחוברת ב' עמוד ל"ח ול"ט האריך בכלל זה עי"ש:
ב
רבינו עובדיא הוא פרשן ולא פסקן ואם כי הוא גדול מאד אין לתמוה אם לא דקדק בדבריו כל כך וכתב דבר שאינו מוסכם על פי הדין כן כתב הרב נודע ביהודה במהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד ואנכי הרואה לרבינו הרדב"ז בתשובה סי' אלף ק"פ (בדפוס ווארשא תרמ"ב היא בחלק ד' סי' ק"ח דף ל"ב ע"א) דבהדי דקעסיק לאוכוחי דנקיטינן מצות יבום קודמת והביא שכן דעת כמה וכמה מהפוסקים ראשונים ואחרונים כתב וז"ל וכן כתב רבינו עובדיה בפירוש המשניות שלו והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן כי אין לו ארבעים שנה שנתבקש בישיבה של מעלה עכ"ל ועוד כתב שם (בעמוד ב') רבינו עובדיא שהזכרתי למעלה היה איטלייני ובקי בכל מנהגיהם ואמר שפסק ההלכה יבום קודם אפילו בזמן הזה והוא היה אחרון שבכולם וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלים היו יושבים לפניו כפופים לו עכ"ל צא ולמד כמה רב גובריה ורחוק לומר שלא דקדק בדבריו וכתב דבר שאינו מוסכם להלכה ועיין לקמן באות ט':
ועל זמן פטירתו ראיתי בספר המעלות לשלמה בדף ע"ו ע"ב שהביא מחלוקת שבספר שלשלת הקבלה כתב שנפטר בשנת ר"ן ובספר קורא הדורות כתב דלא יתכן לומר כן והרב המחבר האריך קצת בזה עי"ש:
ג
רש"י פירוש מס' תענית אם הוא מרש"י ז"ל במחלוקת הוא שנוי וכתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים (במערכת גדולים אות השי"ן) דמתוך דברי רבינו ישעיה והריטב"א ורב"ץ נראה בהדיא דהוא מרש"י אלא שמרוב ההעתקות נפלו כמה ט"ס וכן כתב בספרו פתח עינים בחידושיו לתענית דף כ"ד כן מצאתי כתוב אצלי ועיין להרב משק ביתי בכללי רש"י אות כ"ב וכן נראה דעת הרב מג"א סי' תקד"ן ס"ק כ"ג מדהק' דברי רש"י דפסחים ותענית אהדדי וכמ"ש במכתב לחזקיהו עי"ש בדף ס"ח ע"ד ודף ק"ג ע"ב וג' שם דהרב מוהר"ץ הירש חיות בריש ובסוף תענית הכריח דאינו מרש"י וכן נוטה דעת הרב יד דוד (שיטה) דף רב"ן ע"ד ועיין יעיר אזן מערכת הקו"ף אות ט"ו כל החיים בדף ז"ך אות ח"י ולהרבנים מראה הנוגה דף י"ז ע"ד וערוך השלחן סימן תקד"ן אות ח' שחתרו ליישב קושיית הרב מג"א ולא העלו על שפתם לומר דמעיקרא קושייא ליתא דפירוש תענית אינו מרש"י משמע דסברי דהוא מרש"י עצמו. גם הג' חת"ס א"ח סי' ר' חתר ליישב קושיית הרב השואל דרש"י סתר אדידיה מ"ש בתענית ט"ו ע"ב אמ"ש ביבמות עי"ש ועיין בספר ימי שלמה בדף ל"ד ע"ב ה"ח ע"ד רש"י תענית כ"ט עם מ"ש בספר הפרד"ס:
ד
רש"י פי' מס' נדרים כתב הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לנדרים דף ו' בדרך כלל על כל המסכתא דאינו מרש"י עצמו עי"ש ועיין להרב דרך המלך דף פ' ע"ב ודף פ"ג סוף ע"א ועיין מה שצידד בזה מרן חיד"א בספר מחזיק ברכה א"ח סימן תפ"ט וביו"ד סי' ב"ן אות ל"ו (ד"ה הגם הלום אשר רמז בשם הגדולים מערכת השי"ן) ושני המאורות הובא ד"ק בס' בתי כנסיות סי' קל"ה הקשו דברי רש"י דידיה אדידיה מגיטין ט"ן ע"ב לנדרים ס"ב ע"ב עי"ש וק"ל וממ"ש מרן מוהריט"א בספר הלכות יו"ט בפ"ג דבכורות (ד"ה והנה הרב מש"ל בפ"ט) נראה דס"ל דרך כלל על כל המסכתא שאינו מרש"י ז"ל (ושאין לסמוך עליו כ"כ) עי"ש בדף כ"ח ע"ב (מדפוס ווארשא) דקאי על רש"י הנ"ל דף ד"פ וכן נראה דעת מרן החבי"ף בתשו' כי באה בס' יד ימין בדף ט"ז ע"ג (עי"ש דקאי על רש"י דנדרים דף מ' ע"א) ועיין בספר כל החיים הנד"מ דף ז"ך אות יו"ד שציין הלכות יו"ט דף ד"ן ע"ד ואין אצלי הספר הנ"ל הנדפס בפני עצמו רק הנספח להש"ס וידוע כי אי אפשר לכוין הדפים אבל נראים הדברים שהוא מה שרשמתי לעיל ועיין בספר יפה ללב ח"ג הנדפס חדש ממש בדף קל"ו ע"ב שהקשה מרש"י נדרים דף א"ף ארש"י דב"מ דף פ"ה וכתב שכן הקשה ג"כ הרב בירך משה ועיין בספר מטה אהרן דף ח"י ע"א שהוקשה לו ע"ד רש"י דידיה אדידיה מ"ש בגיטין עמ"ש בנדרים דף ד"מ ע"ב וכתב שוב נזכרתי דפי' נדרים אינו מרש"י וכו' ובמג"א סי' א' סקי"א ד"ה ושאלתי וכו' מכנה בשם המפרש לנדרים (וקאי על ד' י' עי"ש):
ה
רש"י פי' מס' נזיר אינו מרש"י שהרי מרן כסף משנה מכנה אותו בשם המפרש כ"כ הרב יד מלאכי בכללי רש"י אות ו' בשם הרב מגילת ספר ונמשך בזה הרב נחמד למראה בח"א דף קמ"ז ע"ב עי"ש וכ"כ הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו בריש מסכת נזיר דכבר ידענו דפי' נזיר אינו מרש"י עי"ש ולענ"ד יש לפקפק שהרי עינינו הרואות לרבותינו התוס' בנזיר פרק כהן גדול דף נ"א ע"ב ד"ה וסכיא נשא הביאו מה שפי' המפרש שם וכינו אותו לרש"י כעי"ש גם הרא"ש בתשו' כלל י"א סי' ג' כתב פירש"י וכו' (הוא בד' ד' ע"א) ור"ת חלק עליו וכו' עיין שם גם מרן כ"מ עצמו בפ"א מהל' מעילה הלכה ג' מביא דבריו בלשון ופירש"י כיעי"ש ועיין במה שכתבתי בסי' א' אות ו':
ו
רש"י פירוש מס' מעילה אינו מרש"י כן כתב הרב יד מלאכי בכללי רש"י אות ו' בשם הרב ברכת הזבח והזכירו מרן חיד"א בשם הגדולים ותמיה לי דשם בסמוך הביא דברי הרב מגילת ספר דפי' נזיר אינו מרש"י מדמכנה אותו מרן כ"מ בשם המפרש עי"ש ובשה"ג וא"כ משמע דפי' שמכנה אותו מרן כ"מ בשם רש"י הוא ודאי מרש"י עצמו דאל"כ היה מכנה אותו בלשון המפרש ולפי"ז עכ"ל דפי' מס' מעילה הוא מרש"י עצמו שהרי מרן כ"מ בפ"ג מהלכות מעילה דין ו' ודין י' ודין י"ב ופ"ד ג' ז' ופ"ה דין ו' ובפ"ו דין ב' ג' ז' בכל המקומות הנ"ל מכנה אותו בשם פירש"י כיעי"ש. גם בכללי מרן דף כ"ט ע"א (מדפוס אמשטרדם) כתב בשם רש"י ותוס' ריש מעילה דאשכחן דתני לא זו א"ז וכו' עי"ש הביא דבריו הרב חינא וחסדא נר"ו דף ז' ע"ג הרי דבכל דוכתי הנ"ל מביאו מרן בשם רש"י ומנין לו להרב בה"ז דאינו מרש"י אלא אחד מתלמידיו ועכ"פ מוכרח לומר דהרב בה"ז אינו מודה למה שהכריח הרב מג"ס. ויש ליישב בדוחק קצת ובחינא וחסדא שם עמו"ד כתב דכבר ידוע דפי' מעילה אינו מרש"י וכמ"ש הי"מ וכו' עי"ש וק"ק דהי"ל להעיר על דברי הי"מ לפי מ"ש המג"ס בהצטרפות דברי מרן בכלליו וכמ"ש בעניותין וק"ל:
ז
פירש"י שבהרי"ף לא עשהו רש"י עצמו אלא לקוח הוא מרש"י שבהש"ס לא ידענא מאן הוא המחבר כ"כ הרב יד מלאכי בכללי רש"י אות ה' ולמד כן מדהזכיר בפי' הנ"ל את רש"י בפ' כל הכלים גבי אסובי ינוקי עי"ש ועיין משק ביתי בכללי רש"י אות כ"ה וע"ע רש"י סוכה ל"ה סוף ע"ב ד"ה ניטלה בוכנתו וב"מ דף פ' ע"א ד"ה מום זה ובחולין מ"ה ע"א ד"ה נפחתה כמין דלת ובדף ס"ז ע"ב בקוקייאני אסירי ובכולהו דוכתי הנ"ל מזכיר בפי' הנ"ל את רש"י ז"ל וכן בפרק כל הנשבעים ד"ה ודוקא ספרא דאגדתא מביא גירסת רש"י והרי"ף עי"ש ומרן חיד"א בברכי יוסף א"ח סי' ט"ו אות א' החליט ג"כ דאינו מרש"י והשיג על הרבנים שייחסוהו לרש"י והזכיר דברי הא"ר שהזכיר בי"מ הגדול שם ועיין לרבנן בתראי הרבנים פתח הדביר וחינא וחסדא נר"ו הובאו דבריהם בפה"ד ח"א דף י"ט ע"א ובחינא וחסדא דף י"ג ע"ד ועיין לה"ה פ"ז מהלכות יו"ט הי"ג ולמרן הב"י בסי' תקמ"ה בדין כתיבת גט בחוה"מ שכתב בשם רש"י דדוקא בדאיכא עיגון ואינו ברש"י שלפנינו אלא ברש"י שבהרי"ף נראה מזה דמייחסים פי' הנ"ל לרש"י ועמ"ש במשק ביתי הנ"ל בשם הרב מחנה לויה דהפירוש אשר סביב הרי"ף היה ביד הרא"ש והוא מהדורא אחרת לרש"י וברש"י שבהרי"ף פ"ד דמגילה קרוב לסופו הביא דברי רש"י על סדר נשיאות כפים:
ח
פירוש רש"י למסכת אבות נראה מתוך דברי הרב עץ אבות הובא במחזיק ברכה א"ח סי' רס"ז אות ב' (ד"ה והנה) דאינו מרש"י עצמו רק מכונה לרש"י אך מרן המחבר כתב דאיברא ודאי מרש"י הוא כמו שמביאים אותו התוס' בכ"י והטור ושאר רבוואתא אבל אפשר שיש בו איזה טעיות משיבושי ההעתקות עכ"ל והרבנים רע"ב בפרק ב' משנה ד' ומוהרש"א במדרש שמואל בהקדמה ובגוף ספרו כותבים דבריו בשם רש"י מבואר דסברי דהוא מרש"י עצמו:
ט
רש"י הוא מפרש ולא פסקן כן כתב מרן הב"י א"ח סי' יו"ד ושרים רבים המה ראו כן תמהו היכי מפיק מרן סברת רש"י מן המנין ומי לנו גדול כרש"י ז"ל עיין למרן חיד"א בספר ברכי יוסף שם ובשם הגדולים במערכת גדולים באות רש"י ועיין להרבנים ויקרא אברהם דף קי"א ע"ד לב חיים ח"ב סי' רי"ג דף קמ"א סוף ע"ב ברכ"י ח"מ סי' כ"ה אות ל"א סמיכה לחיים ע"ט ע"ג רוח חיים אה"ע סי' קס"ה דף נ"ו סוף ע"ג חינוך בית יהודה סי' פ"ד ועיין לעיל אות ב':
ומצאתי שהרב חשק שלמה בכללי הקים לי שבסי' כ"ה באות י' חקר אי אמרינן קים לי כרש"י שמדברי כל הפוסקים נראה שגם סברת רש"י מצטרפת לקים לי וממה שהביא הרב כנסת הגדולה בס"ק ו' נראה דאדרבא הוא אחד מן הראוים יותר לומר קים לי כוותיה והרב בית דוד עמד בזה מההיא דכתב מרן הב"י בא"ת סי' י"א דרש"י מפרש הוא ולא פסקן עיין בכלליו סק"כ ולפי מה שכתב הרב אדוני אבי בתשובה כתיבת יד גם מרן הבית יוסף סובר דגם דעת רש"י מצטרפת אלא דהכל לפי המקום והוא שנשאל מהרב יוסף חסון משאלוניקי על מה שכתב מרן הבית יוסף דרש"י מפרש הוא ולא פסקן ממה שכתב הוא עצמו בסימן י"ד שצורף דעת רש"י ולמה לא כתב שם דרש"י אינו פסקן והשיבו דלא בכל מקום אמרה מרן כי אם דוקא כגון ההיא דסי' י"א שרש"י פירש שיטת ההלכה כן וליכא למינקט מניה מידי לענין הלכה שלא גילה רש"י דעתו להיכא נוטה אבל בההיא דסי' י"ד שרש"י תלה הטעם כההיא דרב יהודה משום דבעינן תליה לשמה ולא פירש מטעם אחר כדכתבו התוס' משום תעשה וכו' משמע דאיהו קים ליה הכי לענין דינא דבעינן תליה לשמה יעו"ש ותמיהני על הרב בית דוד דאם איתא דבכל מקום סובר מרן דרש"י מפרש הוא ולא פסקן מה יענה לההיא דסי' י"ד אלא מוכרח דהכל לפי המקום אלו דברי הרב חשק שלמה ותשובת הרב מר אביו שהיתה בכתובים הנה בימינו אור נגה אלינו וזכינו שנדפס ספר תשובות הרב מר אביו הלא הוא ספר מכתב שלמה ואתה תחזה בדף קי"ז ע"ג (בד"ה ועוד נר') הובאו דברי הרב השואל הנ"ל ובדף קי"ט ע"ב (בד"ה גם ראיתי) השיבו הרב המחבר כמו שכתב מר בריה בשמו עי"ש ומה שכתב שרש"י פירש שיטת ההלכה כן וכו' נראה שכונתו למה שהשריש לו הרב מוהרלנ"ח שהבאתי לקמן אות י"ב עי"ש והרב יעב"ץ באגרת בקורת שלו בדף י"ב ע"ב הביא דבריו הרב תעלומות לב יצ"ו בח"ב דף י"א ע"ב כתב (לרב אחד בדורו) אך אשר שלח רסן לשונו באמור על רש"י שהוא פרשן ולא כתב דבריו להלכה רע עלי המעשה כי לא דבר נכונה במשיח ה' מאור הגולה רש"י דעביד לתורה שלא תשתכח מישראל וכל דבריו קבלת אמת ואם באמת רש"י אינו פסקן ברוב המקומות וכו' אבל בפירוש הענין והשמועה וכל שכן בביאור המלות והוראתם מי כמוהו מורה וכו' עכ"ל והרב המחבר יצ"ו השיב על דבריו אלו על פי מה שכתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים שרשמתי למעלה שתורף דב"ק הם שכונת מרן הב"י היא לומר שיותר יש לסמוך על בעלי הפסק כיון שרש"י עצמו לא כוון להלכה ולמעשה ואין זה חסרון כבוד לרש"י חלילה וראיה מדאמר ר' יוחנן בפרק יש נוחלין לא תעבדון עובדא עד דאמינא לכו הלכה למעשה וכו' אבל הרי"ף והרמב"ם ושאר מחברים כתבו ההלכות הלכה למעשה ומסרום יפה לצבור להורות משפט כתוב ואם כותב רש"י בפירוש לענין פסק כמו באיסור והיתר שלפעמים פוסק הדין בפירוש אז ודאי סברתו היא נחשבת כאחד מהגדולים:
י
רש"י ורבו לא היה לפניהם בתדירות הש"ס ירושלמי ולכן בשבת דף צ"ב ע"א ד"ה שכן משא בני קהת כשהביאו דברי הירושלמי כתבו שכן אמר רב האי שמפורש בירושלמי וכן שם בדף ל"ב ע"א (בד"ה הריני נוטל נשמתכם) הביא בשם המדרש רבה שהיא אבדה חלתו של עולם ולא הביא זה בשם הירושלמי וכן התוספתא לא היתה לפניו בכל עת ולכן בשבת י"ז א' בד"ה הניחא למ"ד כתב לא ידענא היכא והוא תוספתא במכשירין פ"ב כמ"ש התוס' שם כך כתב החוקר ר"י רייפמאן ז"ל בספר כנסת הגדולה החדש בח"ג בצד 91 אות ד' עי"ש ולקמן בסי' ט"ז אות ח"ן כתבתי דאיכא למישדי נרגא במ"ש מההיא דדף צ"ג שכן דרך המחברים בכיוצא לזה עי"ש ואמנם בלאו הכי אין דברי הסופר יצ"ו נראין לענ"ד שהרי מדבריו נראה דמודה דהמדרש רבה היה לפני רש"י ותיקשי ליה אם לא ראה הירושלמי לפי שלא היה לפניו למה לא הביא מהמדרש במדרש רבה סוף פרשה ד' שנאמר שם בסיגנון דברי הירושלמי כיעי"ש אבל האמת נראה דלפני רש"י היתה הגירסא בירושלמי כמו שהיא לפנינו שלא הוזכר שם ממה ששנינו במשנתינו אלא ימין ושמאל אבל חיק וכתף לא נאמרו לא בירושלמי ולא בהמדרש ורש"י כתב בתחלה דימין ושמאל וחיק אורח ארעא הוא ולא בעי קרא אלא לכתף בכתף ישאו ואע"ג דמהירוש' והמדרש מצינן למילף ימין ושמאל בכל זאת כיון דלגבי חיק לית לן ילפותא וצריכים אנו לומר דלא בעי קרא משום דאורח ארעא הוא כל שכן שיש לנו לומר דימין ושמאל לא בעי קרא דאורח ארעא טפי הוא אמנם רב האי העיד שבירושלמי הוזכר ימין ושמאל וחיק ג"כ ואם כן הרי למדנו כולם מקרא ולאו משום דאורח ארעא הוא ולכן הוצרך שפיר להביא בשם רב האי שהוא גירסא חדשה לא שיערוה רש"י ורבו כנ"ל פשוט ונזדמן לידי מכ"ע כבוד הלבנון שנת שלש עשרה צד 18 וראיתי מאמר אחד (עד מכיח) ובו מציין מקומות הרבה שרש"י במסכת תמורה מזכיר את הירו' והם בדף ו' ד"ה הג' לישנא אחרינא וכו' ודף ט' בלישנא אחרינא ירושלמי גרסינן לה וכן בדף י' לישנא אחרינא ירושלמי ובדף י"א ע"ב ברש"י ד"ה ל"א ובדף י"ג בסופו ברש"י תבעי וכו' ובדף י"ט ובדף כ' ע"א ובדף כ"א ובדף כ"ג ע"א וע"ב ובדף כ"ד ובדף כ"ו ובע"ב שם ובדף ז"ך ובדף ל' ובדף ל"א ובדף ל"ב ובכריתות דף ד' ד"ה אבל דחולין ומכל זה עד מוכיח ונאמן על מציאות ירו' לסדר קדשים וכו' וחתים עלה יצחק מרגליות:
וראיתי בכנסת הגדולה הנ"ל בח"ד שנדפס עתה בהערות מהחוקר הגדול הרב שלמה באבער יצ"ו בצד 90 אות ז"ך שהביא דברי הסופר שבכנה"ג ח"ג הנ"ל וכתב שכדבריו כתב בס' מבוא הירושלמי דף קל"ב ע"ב והרב שמשון בלאך בהערות לתולדות רש"י הערה ירו' אמנם הרב הגדול החוקר המהולל מוהר"א ווייס בתולדות רש"י שלו צד 10 לא הסכים לזה וכתב דרש"י השתמש בהירושלמי כראוי ולא נשעה בדברי הבל לומר כי לא היה לפניו הש"ס ירושלמי יען שבקצת מקומות מפרש איזה דבר ונעלם ממנו הירושלמי שם או במקום אחר או מפני שמביא בשם אחרים או רבותיו שמצאו כן בירושלמי שבת צ"ג ברכות ל"ב ולא אמר שמצאו הוא עצמו בירוש' ואין לך משפט מעוקל גדול מזה וכו' וכו' עי"ש עכ"ד הרש"ב נ"י ענג גדול היה לי אם היה בידי ס' הרב מוהרא"ו הנ"ל לראות מה השיב על ההוכחות שמדברי רש"י ברכות ושבת הנ"ל ועל ההוכחה ממה שהביא מהמדרש ולא מהירושלמי במקומו השיב הרש"ב נ"י שם כי גם בעל הערוך מצינו לו שהביא מאמרים מב"ר ועיקר מקומם הוא בירוש' כי הירוש' לא היה כ"כ מצוי והמדרש היה מצוי ביד רבים והגאון מוהר"ץ חיות באגרת בקורת דף ו' ע"ב הביא כי הרמב"ם בג' מקומות הביא בשם ב"ר מה שנמצא אצלינו בש"ס בבלי ככתבם וכלשונם ועל ההוכחה שגם התוספתא לא היתה בתמידות לפני רש"י ממ"ש ממ"ש בשבת דף י"ז וכו' הוסיף כי שם בדף ט"ז ע"ב הניחא למ"ד לא לכל טומאות אמרו פירש"י לא ידענא היכא והוא בתוספתא דכלים פ"א רק המקור נעלם מעין הבדולח לפי שעה ורש"י נשתמש הרבה בתוספתא עכ"ד משיב דברים נכוחים ועיין מה שהבאתי עוד לעיל בסי' ה' אות טו"ב ולקמן סי' ט"ז אות ס' הבאתי דזימנין כותב רש"י כדילפינן במס' פלונית ואין כונתו על הש"ס דילן אלא על הש"ס ירושלמי באותו מקום:
יא
רש"י באיזה מקומות בפירושו על התורה ובפירושו על הש"ס כותב על איזה דבר לא ידעתי פירושו או כיוצא ללשון זה ונלאו המפרשים לירד לכונתו מאי בעי בזה שאם לא ידע ישתוק על כן כל איש לדרכו פנה להבין אמרי בינה ולי נראה פשוט שלא כוון לשום כוונה עמוקה כי אם לקיים דברי התנא על מה שלא שמע אומר לא שמעתי ומודיע בזה צערו לרבים ושיתנו אחרים לב להבין הדבר כי מרוב ענותנותו וצדקתו אומר בדעתו שאם הוא לא ידע אחרים ידעו ויבינו הדבר על בוריו ומוכרח לומר כן אחרי שבמקומות הרבה מצינו שכותב כן הן בפירושו על התורה והן בפירושו על הש"ס אשר רחוק להמציא בכל המקומות ההם איזו כונה אחרת וכו' כן כתב הרב המעלות לשלמה בדף צ' וצ"א וציין כמה מקומות בפירושו על התורה ועל הש"ס ושמסתמא ימצא עוד רבות כאלה בש"ס ואלה המקומות אשר ציין א) ברכות כ"ה ע"ב ד"ה מאן שמעת ב) שבת פ"ט ע"ב ד"ה שפרו ורבו ג) שם ק"ה ע"ב ד"ה ורמינהי הקורע ד) שם דף קל"ח ע"ב ד"ה זה הקץ ה) סוכה ז"ך ע"ב ד"ה שלא תעמיד ו) שם כ"ח ע"א ד"ה שיחת מלאכי השרת ז) מגילה י"ד ע"א ד"ה נבואה ח) ביצה כ"ה ע"ב ד"ה צלף באילנות ט) סוטה י' ע"א ד"ה צדקיהו בעיניו י) סנהדרין מ"ח ע"ב ד"ה והלא הרבה בנים יא) שבועות ט"ז ע"א ד"ה וקידשום יב) נדה ל"א ע"א ד"ה קשה לאשה אלו המקומות שציין הרב ויפה כתב שעוד ימצא בש"ס כן כמו שבאמת בגליון רבינו עקיבא איגר בברכות דף כ"ה ציין עוד מקומות הרבה יותר ויותר כיעויין שם וגם הוא תנא ושייר עיין בעבודה זרה דף ד"ן ע"ב ד"ה אלא שמטרחין אותי ובחולין דף מ"ו ע"ב בד"ה נצרר הדם ובכלל המקומות שציין בגליון הנ"ל הראה שכן כתב גם רשב"ם בפרק ערבי פסחים דף קט"ז ד"ה נצוח וכן מצינו בתוספות עבודה זרה דף מ"ד ד"ה והאמר לכאורה משמע דרבא אמר מלתיה בדוכתא אחריתי ולא נתפרש היכא:
עוד כתב הרב המעלות לשלמה שמה שהרא"ם לא הקשה על רש"י (במקומות שכתב לא ידעתי וכיוצא) כמו שהקשו המפרשים דמה בא ללמדנו ואם לא ידע שתיקתו יפה וכו' מוכח שמבין שכונתו להודיע צערו ושכן הבינו בכונתו הרבנים מוהר"ש אלמושנינו ומוהר"י קני בפרשת תזריע ושקיל וטרי בדברי מרן מוהרד"ף בס' משכיל לדוד שבאיזה מקומות מפרש כונת רש"י ולא ניחא ליה לומר שכתב כן להודיע צערו ובאיזה מקומות לא כתב שום פירוש בכונת רש"י ובדף צ"ב כתב שמצא שרוב המקומות שציין הוא שכתב רש"י כלשון הזה בש"ס כבר ציינם הרב חוט השני בסי' כ' דף כ"ג ושמוכח להדיא מדבריו שמבין בכונת רש"י כמו שכתב הוא עצמו דהיינו להודיע צערו וכו' אלו תורף דב"ק ולדעתי העניה הצדק אתו כי המעיין בדברי הרב יד מלאכי במערכת הוי"ו (והוינן בה) אות מו"ר יראה מה שהראה בבקיאותו הנפלא שכן ארחות צדיקים רש"י ותוספות בכמה מקומות שציין שם וכן הרשב"א והריטב"א בחידושיהם וכן הר"ן ובשיטה מקובצת בשם גאון שכותבים כן על דבר שלא ידעו מקור מקומו טהור לא ידענא היכא אתמר וכיוצא ללשון זה ורחוק לומר שכל הנביאים הנ"ל כוונו בזה איזו כונה עמוקה ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ואין לנו אלא דברים כפשטם ותו לא מידי:
יב
רש"י דרכו לפרש ולבאר הסוגיא שלפניו כפי, הפשט אף שמצד הכרח הדין או סוגיא אחרת בתלמוד הפירוש שהוא מפרש אינו כן עם כל זה אם הפירוש שהוא מפרש הוא הנראה כפי הפשט באותה הברייתא אינו חושש לפירושו כי אם כפי הפירוש הנראה מוכרח מלשון הברייתא עצמה ובתנאי שלא נצטרך לאותו הענין בנדון שלפנינו ואינו מעלה ולא מוריד בסוגיא שלפנינו בין יהיה האמת כדבריו או לא כך כתב מוהרלב"ח בתשו' סי' מ"ה והביא דבריו הרב המעלות לשלמה בדף צ"ב ע"א העתקתיו שלפי הנראה הוא כלל גדול ליישב דברי רש"י באיזה מקומות:
יג
רבינו עובדיא דרכו לכתוב פסק הלכה אף במחלוקת יחיד ורבים ואינו סומך על הכלל דהלכה כרבים עיין לעיל בסי' ה' אות י"ט: