אור ברסלב

שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ· הרב חיים חזקיהו מדיני

כלל ל"ה

כלל ל"ד

כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו הרב שבות יעקב בח"ג סי' קל"ה כתב בשם הרב השואל דאינו אלא מדרבנן והשיג עליו דביבמות ד' כ"ד (צ"ל ק"ד) ע"ב ד"ה אמר איתא להדיא דמדאורייתא הוא ויליף מקראי ודחה מה שהרב השואל עשה סניגרון לדבריו עי"ש ומדברי הרמב"ן בס' אוריין תליתאי ד' י"א ע"ג שהביא הרב מקנה אברהם בסי' קס"ה מתבאר גם כן שסובר דמדאוריתא הוא מאי דבעינן ראוי לבילה שכתב (על מה שאמרו בקידושין ד' כ"ה נהי דביאת מים לא בעינן ראוי לביאת מים בעינן) וז"ל ואיכא למידק בשלמא בדר' זירא ראוי לבילה בעי דכתיב בלולה אלא הכא מנא לן כלל דבעינן ראוי לבא בו מים ויש מפרשים ראוי לבא בו מים בעינן מדרבנן שאף שלא הצריך הכתוב שיהא צריך לבא בו מים הצריכו שיהא ראוי לכך כשם שמצינו בתורה שהחמירה בראוי לבילה וכו' ותקון רבנן כעין דאוריתא ואפשר דהואיל ומצינו לענין טומאה שהוא גלוי אף לענין טבילה הוא שצריך שיהא ראוי לבא בו מים עכ"ל הרי מפורש דבדבר שמפורש בתורה שצריך לזה בעינן מדאוריתא שיהא ראוי לכך: וכתב גדול בדורינו הרב המפורסם מוהר"א קוב"ו בס' שער אשר בתשובה לא"ח סי' ג' וז"ל בתר דבדקית אשכחית דלאו בכל גוונא אמרינן כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו ולא שאנו אלא בכגון דלכתחלה הוא בילה מעכבת אמטו להכי לפחות בעינן שיהא ראוי לבילה וכל שאינה ראוי לא מהני מה שאין כן היכא דלכתחלה נמי לא הוה בילה מעכבת דהגם שאינו ראוי מהני וכן כתבו התוס' בפרק הקומץ ד' ח"י ע"ב כדי ראה הרואה וכתב ששוב ראה בשו"ת שאגת אריה סי' ו' שכתב דאלם יכול לצאת ידי חובת קריאת שמע כששומע מאחר אף שאינו ראוי ליתיה בכללא דר' זירא כיון דלכתחלה שומע כעונה וכתב שנעלם ממנו שכן כתבו התוס' במנחות הנ"ל וכונתו לדברי התוס' שם בסוף ד"ה ואמר ר' זירא אההיא דאמרינן בנדרים ד' ע"ג חרש מהו שיפר לאשתו שהקשו דמאי מספקא ליה ותירצו משום דדילמא ושמע דכתב רחמנא אורחא דמילתא נקט שאין ראוי להפר אלא ע"י שמיעה דמתבאר דאי אמרנין כן דליכא שום מצוה לכתחלה אינו נכנס בכלליה דר' זירא דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו ודבריו נאמנו מאד דמתבאר כן מדברי התוס' וכן מתבאר לענ"ד מדברי הרשב"א בחידושיו לקידושין על ד' כ"ה במה שאמרו בש"ס שם לענין טבילה דנהי דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לביאת מים בעינן וכד"ר זירא והקשה דלא דמי לדר"ז דבשלמא בדר"ז בעינן ראוי לבילה משום דכתיב בילה ולכתחלה צריכה בלילה וכן כל שאר מקומות שהוזכרו דברי ר' זירא אבל כאן שאין צריך ביאת מים אפילו לכתחלה למה הוצרך למקום הראוי לביאת מים ולפי הנראה נעלם זה מעיני הגאון איש ירושלים הובאו דבריו בקובץ יגדיל תורה קונטריס ט' ד' רכ"ג ע"ב שהשיג על הרב שאגת אריה הנ"ל מסוגיית הש"ס דנדרים ד' ע"ג עפ"י מה שפירש בסוגיית הש"ס עי"ש ולא ראה דברי התוס' דמנחות הנ"ל העומדים כנגדו ולפי שכתב בסוף דבריו דאינו מחליט ששגה שאגת אריה בזה רק מבקש מבני הדור להודיע דעתם הנני להודיע שכבר בא חכם גדול בדורינו הרב שער אשר והביא לנו דברי התוס' דקיימי בשיטת הרב שאג"א כנז"ל.

שוב נדפס קונטריס עשירי מקובץ יגדיל תורהוראיתי שם בסי' ק"ן ד' חר"ן ע"ד שהושג מרב גדול יצ"ו על זה וגם הזכיר שם דברי התוס' דמנחות הנ"ל וכתב שגם הג' שיבת ציון בסי' צ"ח ס"ל כדעת הג' שאגת אריה שכתב דקריאה בחליצה מעכב לכתחלה דאם לא כן ליתיה לכללא דכל הראוי וכו' עי"ש ולא יכולתי כעת לעיין בדברי השב"ץ ואף לא במ"ש רב אחד שם ביגד"ת ד' ש"א סוף ע"ג ואתה תחזה: ואם יש חולקים בכלל זה הנה מרן הב"י ביו"ד סוף סי' קצ"ח הביא תוספתא באספלנית ומלוגמא שבבית הסתרים ר' אומר חוצץ וריב"י אומר אינו חוצץ וכתב דריב"י סובר דלא בעינן ראוי לביאת מים והוסיף שכן סובר גם רע"ק עי"ש וכתב בס' בית יצחק (לידידי הגאון מפארעמישלא יצ"ו) בחיו"ד סי' ב' בהערות שבשולי המכתב דיש לומר דלית להו סברת ר' זירא דכל שאינו ראוי לבילה וכו' אלא דהלכה כרבי דאית ליה כרבי זירא והאריך ליישב כמה קושיות עפ"י הנחה זו עי"ש באות קטן ה' ו' ז אך בהגהות ומפתחות שבסוף ספרו כתב דמצא בהגהת יד שאול שהביא דברי מרן הב"י ודברי הרש"מ סוף מקואות שכתב דטעמא דריב"י משום דבבית הסתרים אין מקפידין אבל ראוי לביאת מים בעי ויפה כתב עכ"ד:

תוכן העניינים

שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה