אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת ה מערכת ה › סימן לד

שדי חמד פאת השדה מערכת ה· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת ה · סימן לד

סימן לג

הלכה למשה מסיני אם הולכים בספיקא לחומרא כתבתי בנדפס אות כ"ד שדבר זה שנוי במחלוקת ודעת הרבה פוסקים דאזלינן בספקא לחומרא עי"ש וכתב לי ידידי הרב מוהר"ר טוביא סיגאל יצ"ו מעיר לאדז ראיתי בספרו וז"ל גם בסי' כ"ט שכתב הריב"ה מה שכתב הרמב"ם בפרק ה' מהלכות שחיטה דרק דרוסה מפורש בתורה וספיקא אסור ושאר טרפיות הן מהלכה למשה מסיני ויש בהם ספק שמותרין כתב מרן בב"י דלא מצא שום ספק טרפה שיהא מותר בחד ספיקא עי"ש והרב פר"ח שם כתב ליישב דברי הרמב"ם שבהלכות שחיטה דאזיל לשיטתיה דחומר הספקות הן מדרבנן והם אמרו להקל בקצת ספקות עי"ש והוא דוחק דאם נניח דמה שהיא הלכה למשה מסיני דינו דין תורה ממש וכיון דקיימא לן בכל ספק דאורייתא להחמיר מה ראו להקל באלו מפני שהן הלכה למשה מסיני והלא הם גופי תורה עוד הביא בשם צרור החיים סתירות לדברי הרמב"ם ויען כי אסמוך על המעיין בספרו ובפרט כי ספרו בידו לזאת לא אביא הראיות והסתירות כי די לחכימא ברמיזא ועתה אביא דברי מחבר גדול אחד מהמיוחדים שבחבורה אשר למד לנו דבר גדול ומתוך דבריו למדתי כמו כן להשמיע דבר חידוש אשר לא ראיתי עד הנה ובזה יבא הכל אל נכון בשלום וזה הוא החלי הנה הגאון הגדול רבן של כל ישראל משה יהושע העשיל בעל המחבר ים התלמוד הקשה על הא דפריך בגמרא (בבא קמא) דף ס"ו אי לפני יאוש למה לי קרא פשיטא הנה כבר נודע קושית הרב בעל כנסת הגדולה בשם הרב ר' יחיאל באסן שהקשה למה בכל ספק ממונא אמרינן קולא לנתבע הא הוה ספק איסור גזל ואמאי לא יכפוהו ב"ד על זה כמו בכל ספק איסור אמנם לדעתי הדבר נכון דהא נודע שיטת הרמב"ם דכל הספקות אינו אלא מדרבנן להחמיר והקשו עליו הרשב"א והרמב"ן מכמה מקומות אמנם ביאור דבריו היא דהיכא דכתבה התורה את האיסור בפירוש אמרינן דודאי אסרה התורה ולא הספק מה שאין כן היכא דכתיב ההיתר בפירוש לא תגזול אמרינן דודאי גזל אסרה תורה ולא ספק גזל ולכך ספק גזל מותר וכן כתב הגאון ר"י בתומים עי"ש וכמדומה לי כי החלוק הלזה כמו כן יחלק הגאון דליסא בספרו על יו"ד ואינו כעת תחת ידי לעיין. מזה נוכל ללמוד דבר חדש אם על הדבר כתוב בתורה אנו אומרין דודאי אסרה ולא ספק על אחת כמה וכמה על הלכה למשה מסיני דאמרינן ודאי ולא ספק אם האיסור נאמר אומרים בודאי אסרה תורה ר"ל ההלכה ולא ספק ואם ההיתר נאמר דודאי היתר ולא ספק ולזה אמר הפר"ח והם אמרו להקל בקצת ספקות רצה לומר אם איסור נאמר אומרים דודאי איסור ולא ספק איסור וכו' וכמדומה כי בזה יבא הכל על מקומו בשלום אקצר ואקוה כי דברי יפיקו רצון ממנו עכ"ד יצ"ו (אמר המחבר ידידי הרב הנ"ל השמיט איזה תיבות בהעתקתו דברי ים התלמוד ולכן אמלא את דבריו וכן צריך להיות מה שאין כן היכא דכתיב ההיתר בפירוש אמרינן דדוקא היתר ודאי התיר' התורה ולא ספק ולדעתי היא נקודה נפלאה בכונת דברי הרמב"ם ובזה נחו שקטו רוב תלונות הקושיות אשר שתו עליו המפרשים ואם כן גם כאן דכתב רחמנא האיסור בפירוש לא תגזול אמרינן דודאי גזל אסרה תורה ולא ספק גזל ולכך ספק גזל מותר וכן כתב הגאון בתומים בישוב קושיא זו דספק גזל לא אסרה תורה אלא שלא ביאר כל הצורך עכ"ל) ומה שכתב שכמדומה לו שהגאון מליסא כתב כן ישישו בני מעיו אם ספקות שלו כך דבאמת בספרו חוות דעת בסי' ק"י בפתיחתו לקונטריס בית הספק הביא מה שהקשו הרשב"א והר"ן ועוד מרבני אחרונים לשיטת הרמב"ם דחומר הספקות הוא רק מדרבנן ועל זה כתב דנראה לו שהרמב"ם למד דבר זה מש"ס ערוך בסוטה דף כ"ט רב גידל רמי כתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל טמא ודאי הוא דלא יאכל הא ספק יאכל וכתיב כל טהור יאכל בשר טהור ודאי הוא דיאכל אבל ספק לא יאכל וכו' ושם ליכא יתורא אלמא דכל לישנא דקרא משמעותא על הודאי ולא על הספק ומזה מוכח נמי דשאני בין היכא דכתב רחמנא קום ועשה לשב ואל תעשה כגון בכל הלאוין דכתב רחמנא את זה לא תאכלו כגון חזיר וחלב אמרינן חזיר ודאי וחלב ודאי לא תאכל אבל ספק יאכל דומיא דדריש הש"ס דהא דכל טמא לא יאכל דספק יאכל ובמקום דמזהיר קרא בקום ועשה כגון בתולה יקח אשה וכן לקיחת אתרוג ואכילת מצה אמרינן דמחוייב שיהיה בודאי ולא בספק כדדריש טהור ודאי ולא ספק עכ"ל הגאון חוות דעת (והאריך קצת לבאר איך מתישבות ההשגות שהשיגו על הרמב"ם שהביאם שם) ועיין בקונטריס זה (בפאת השדי) במערכת הבי"ת אות י"ב (בד"ה והרב המחבר) שהבאתי כן גם בשם הגאונים ישועות יעקב ולב אריה לחולין דף י"א עי"ש ובכל זאת לא הרוה צמאוני למה שכתבתי בנדפס דאם נניח דהלכה למשה מסיני דינה כדין תורה מה ראו חכמים להקל בקצתם דמאי שנא מכל האיסורין שאסרו והחליטו דכל ספיקא דאורייתא לחומרא ולא פלוג רבנן לומר דבאיזה ספקות של תורה מותר ודברי הגאונים הנז"ל אינם אלא להסביר דעת הרמב"ם דספק איסור לא אסרה תורה אבל מודו כולי עלמא דמדרבנן מיהא אסור ותלמוד ערוך ושגור בפינו תמיד לומר ספקא דאוריתא לחומרא ובזה לא נחלק אדם מעולם ואם הלכה היא כשל תורה איבעי' להו להחמיר בכל ספק של הלכה למשה מסיני זאת היא קושיתי ולא הועיל הרב הנ"ל יצ"ו במה שהביא בשם הגאונים הנ"ל כמובן: ועל מה שכתבתי בנדפס בסוף אות כ"ד לענין קטן בן י"ג שנה ויום אחד ולא נודע אם הביא שתי שערות אם כשר למקרא מגילה דתליא בפלוגתא אם מקרא מגילה חשיב חיוב מדאוריתא או אינו אלא מדרבנן עיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסי' ט"ו והרב טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכה זו אות טו"ב האריך בעיקר כללין ולא פניתי לעיין בדב"ק אך בזאת מה שכתבתי בנדפס שאין ספר תודת השלמים מצוי אצלי הנה ראיתי דבריו שם בשיורי טהרה וז"ל והשבות יעקב בספר תודת השלמים בספקות שלו אות ט"ו כתב וז"ל יש אומרים מה שהוא הלכה למשה מסיני (ונראה דהוא הדין דבר הבא בי"ג מדות דשווים הם כמובן מדברי הרב עצמו המובאים לקמן כן כתב בשיורי טהרה הנ"ל כדרבנן וספקו להקל ויש חולקים ואומרים דדינו כדאוריתא וספקו להחמיר רק בערלה ספקו להקל ופירש הוא דבריו בפירושו שם אות טו"ב וז"ל דינא דרבנן וספקו להקל כן היא דעת הרמב"ם לפי מה שהבין הרמב"ן במנין המצות שורש ב' וזהו דעת הטור ביו"ד סי' רצ"ד ובחנם הגיה שם הבית יוסף עי"ש והרמב"ן השיג עליו וכן דעת הרשב"א וכן דעת הריב"ש סי' קס"ג מוהרשד"ם ביו"ד סי' קל"א האריך להוכיח שאף דעת הרמב"ם כן היא ושכן כתב המגיד משנה ועיין בטורי זהב סי' רצ"ד ס"ק י"ג ושפתי כהן ס"ק י"ט עכ"ד התודת שלמים שהביא שם ולפי מה שכתב שדעת רבינו הטור דספק בהלכה למשה מסיני אזלינן לקולא מובן מה שכתב הרה"ג מוהרי"ץ הכהן פיינבוים דומ"ץ בוארשא יצ"ו בתשובתו שבסוף ספר מלבושי יום טוב (לרבינו התוספת יום טוב) ח"א בדף ע"א דיש לומר דהרא"ש סובר דבהלכה למשה מסיני אזלינן בספקו להקל כמו בדרבנן עיין תודת השלמים עכ"ד וכונתו לפי הנראה היא דמסתמא הריב"ה הולך בשיטת מר אביו הרא"ש וכיון דבהריב"ה מפורש דסובר שהוא כדרבנן כמו שכתב בתודת השלמים יש לנו לומר שכן דעת הרא"ש גם כן אמנם כבר כתבתי בנדפס בריש אות כ"ד שמדברי הרבנים הדרישה ובית חדש וטורי זהב בסי' רצ"ד מתבאר דסברי שדעת רבינו הטור בעלמא דספק בהלכה למשה מסיני לחומרא זולת בערלה לפי שכך נאמרה הלכה ואם נאמר דמסתמא הריב"ה הולך בשיטת מר אביו הרא"ש הדר דינא דאית לן למימר שדעת הרא"ש דספק בהלכה למשה מסיני לחומרא (חוץ מערלה):

ובשם הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו מחבר ספר משכנות הרועים ונחלה לישראל ושו"ת הד"ר מצאתי כתוב בקונטריסו שכתב וז"ל בקונטריס הלכה למשה הלכה ג' העליתי דספק הלמ"מ לחומרא] וכעת ראיתי במשבצות זהב סי' תרפ"ז סק"א ההוא אמר על פי דברי הטורי זהב דמגילה היא דברי קבלה יש לומר דאינו יוצא בה"ש עי"ש והאמת עד לעצמו כאשר הביא בעצמו בפתיחה ע"כ מצאתי כתוב בשמו וכעת לא ידעתי איה מקום כבוד דבריו בזה ובתשובת הגאבד"ק סיגיט שבספר נחלה לישראל שרמזתי לעיל במערכת הדל"ת סוף אות כ"ה כתב (בד"ה עוד) וז"ל עוד אני תמה על הנודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קמ"ו דפשיטא דספק הלכה למשה מסיני לקולא ולא זכר דברי הבית יוסף וטורי זהב ושפתי כהן סי' רצ"ד סעיף ט' דמתבאר דספק הלכה למשה מסיני לחומרא ומוהרשד"ם יו"ד סי' קל"א האריך בזה והוכיח שגם הרמב"ם סובר כן ובמנחת יעקב בדיני ספקות במחודשים ס"ק ט"ו הביא מחלוקת וכל זה הביא הפרי מגדים בפתיחה להלכות טריפות ובסי' ק"י כתב להלכה יראה דהוא לחומרא עכ"ד תשובה הנ"ל ושוב שקיל וטרי לענין ספק נידוי עי"ש ונזדמן לידי ספר ארעא דישראל וראיתי במערכה זו אות ג' שכתב הרב וז"ל הלכה למשה מסיני ספקו לחומרא ככל ספקא דאוריתא כן כתב הרב פרי חדש בכלליו אות א' וכן נראה לי מההיא דסוף פרק קמא דקידושין דף ט"ל דפריך למאן דאמר ערלה הלכה למשה מסיני מדספקה מותר ומהדרינן כך נאמרה הלכה וכו' אלמא הלמ"מ ספקו אסור ובמקום אחר הארכתי עוד עכ"ל ומסתמא דבריו האירו בזה בספרו הבהיר שו"ת קול אליאו ואינו אצלי ואם לא הזכיר שם דברי מרן הבית יוסף ביו"ד רצ"ד יש לתמוה עליו שכבר הוכיח כן בבית יוסף עי"ש מה שהשיג על פי זה על לשון רבינו הטור שם:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה