שדי חמד פאת השדה מערכת ה· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת ה · סימן כח
הואיל ואישתרי אישתרי על מה שכתבתי בנדפס באות קי"א כתב לי ידידי הרב אשר זעליג מיטערפטריל מעיר באר יצ"ו וז"ל בדין הואיל ואשתרי הביא דברי היש"ש פ"ק דחולין ופי' בכונתו מ"ש והגבילו זמן לגזרתם על זמן התחלת האיסור קאמר אימת יתחיל האיסור אמנם בספר ראשית דוד נד"מ בסי' ו' ראיתי שפי' כוונת היש"ש שהגבילו זמן כמה שנים יאסר היין אחר גזרתם דאל"כ אלא שהגבילו זמן מתי יתחיל האיסור לפי"ז היה סתם יינם של ישראל אסור מה"ת אף בזה"ז וזה לא שמענו ולא נמצא בשום פוסק יעו"ש ולכאורה נראין דבריו בזה יעוין ביש"ש פרק קמא דביצה סי' ט' יעו"ש מ"ש שם בשם הרא"ש עכ"ד יצ"ו ובעיקר כללין עיין בספרים שציין הרב פתחי תשובה יו"ד סי' רי"ח והיה לו לציין גם שו"ת שער אפרים סי' ס"ז (ד"ה ואם יתעקש) וכנראה שלא היה אז בידו וגם אני הדל מקרוב השגתיו עי"ש פלפלא חריפא לענין תקנות הקהלות ומרן החבי"ף בספר מי החסד ריש פרשת כי תצא ציין לענין אי אמרינן בדרבנן הואיל ואישתרי לעיין בספר פתח האהל ד' ט' ע"ד ובספרי רבני גאוני דורנו יצ"ו ראיתי שפלפלו בכלל זה ולא אסתייעא לי להתיישב בדב"ק ואשא את שמותם אולי אועיל בזה לזולתי והיה זה שכרי עיין אבן שתיה לידידי הגאון אבד"ק לוצין יצ"ו בסי' מ"ט לענין בשר או עוף שהיתה איזה שאלה עליהן והותרו לכבוד יום טוב ונשאר מהן לאחר יום טוב הביא דברי הגאון פרי מגדים ביו"ד סי' צ"ד ושקיל וטרי בסוגיא דיפת תואר שהבאתי בנדפס ובספר נתיבות אור תניינא ח"ב לידידי הרה"ג דומ"ץ קלעצק יצ"ו בנתיב שלישי ד' י"א סוף ע"ב בההיא דבבבא בתרא דף ס' לקח חצר מסוידת וכו' הרי זו בחזקתה נפלה אינו חוזר ובונה אותה וכו' וכתב ודוחק לחלק בין איסור אכילה לאיסור דבר אחר וכו' עי"ש ובספר תבואות השדה ח"ג לידידי הגאון האנאשאוויטץ (ועתה אבד"ק באניהד) יצ"ו בקונטריס טהרת חולין שער שלישי האריך מאד בסוגיא דאברי בשר נחירה ובדברי הפוסקים ובכללים שנאמרו בזה עי"ש מדף ט"ן עד ד' ס"ג ובספר משכנות הרועים לידידי הגאון אבד"ק ניזנוב יצ"ו בריש קונטריס עת שלום שקיל וטרי בחקירת הגאון פרי מגדים בספרו ראש יוסף (בשמעתתא דאברי בשר נחירה) דאמאי מבעיא ליה לר' ירמיה באברי בשר נחירה ואליבא דר' עקיבא ולא מבעיא ליה אף למאן דאמר דלא אישתרי בשר נחירה כלל בלקח בשעת כיבוש במלחמה ונותר ותירץ דודאי מה שהיה אסור והותר במלחמה ונותר בודאי אסור רק הספק הוא בדבר שלא נאסר עד עתה וכו' והוא יצ"ו כתב הסברא בהיפך ושקיל וטרי טובא ושם בתשובותיו סי' ח' כתב שמצא סעד גדול לסברתו בספר פנים יפות פרשת מטות והאריך לפלפל בעניינים אלו עי"ש ובספר אהל משה לידידי הרה"ג דומ"ץ מעזריטש יצ"ו בסי' ס"ו עמד על מה שכתב הרא"ש דנפקא מינה מבעיא דר' ירמיה לענין נדרים וכו' דמה ענין נדרים לדיני התורה והרי בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ונחזי היכי הוי לשון בני אדם בנדון כי האי גוונא והאריך קצת עי"ש ובספר תורת עירובין להרב מוהרממ"ק מקראקא יצ"ו בתשובה סי' ב' דף ה' (בד"ה ובהאי עניינא) ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסי' כ"א ובשדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' ג' אות י"ט (דבור המתחיל ואחר כל אנה):