שדי חמד פאת השדה מערכת ה· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת ה · סימן כה
הסתכלות וראיה אם יש חילוק ביניהם כתבתי בנדפס באות צ"ה דמה שכתב הרב ראה חיים דהסתכלות הוי טפי מראיה אינו פשוט לומר כן וציינתי ספרי דבי רב המדברים בזה וידידי הגאון מוהר"ר יעקב ברוך איזראלזאהן אבד"ק קאנדאוו יצ"ו כתב לי לעיין בסמ"ע סי' קד"ן ס"ק י"ד וכן כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר זאב נחום יפה אבד"ק פאסקאוו יצ"ו דמבואר בסמ"ע הנ"ל דלשון הסתכל שייך לומר אהסתכלות בעלמא בלי כונת ראיה וכתב שגם בנתיבות המשפט הביא דבריו בלי שום ספיקות ואני אומר דתרווייהו רבנן קדישי יצ"ו הא גרמא להו להשיג עלי בזה מדברי הסמ"ע לפי שאין בידם ספר היקר יד מלאכי שציינתי בנדפס לעיין שם באות קע"ט ושם אתה מוצא שהביא דברי הסמ"ע הנ"ל ועלימו תטוף מלתו שדבריו תמוהים וכו' עי"ש ואין כל חדש ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסי' קי"ד:
ועתה חדשות אני מגיד שראיתי לגאון עוזינו בספר העמק שאלה בהשמטות לחלק ב' בדף קי"ב אות כ' שכתב גם כן דיש לחלק בין הסתכלות לראיה ויישב בזה מה שהקשה הרא"ש בפרק שני דכתובות סי' ג' למאי דפסק הש"ס אסור להסתכל בפני כלה אם כן איך יעידו על הינומא ותירץ הוא דודאי הסתכלות אסור אבל ראיה בעלמא שרי וכן כתב המגן אברהם סי' רכ"ה סק"כ כן כתב מרן הבית יוסף בסי' רכ"ט בשם האבודרהם בשם הרא"ש ודלא כהסמ"ע סי' קנ"ד ס"ק י"א והוקשה לו מאי דאמרינן בעבודה זרה דף כ' ולאיסתכולי מי הוה שרי וכו' דלימא דרשב"ג לא הסתכל אלא ראיה בעלמא וניחא ליה דמדבירך על יפיה מוכח שהביט בה יפה בהסתכלות וכו' ועוד שקיל וטרי בזה עיין שם ובלי ספק לא היה ביד הגאון הספר הנורא יד מלאכי ושאר ספרי דבי רב שרשמתי בנדפס בזה (יעיר אזן באות נו"ן נחמד למראה בח"א דף קע"ז חינא וחסדא ח"ב דף ח' ע"ג מכתב לחזקיאו דף ל"ג ע"ב) ואתה תחזה ביד מלאכי שכבר הביא דברי מרן הבית יוסף ודברי הרב מגן אברהם וסוגיא דעבודה זרה הנ"ל וצדד ליישב כיעויין שם ומלשון הזהר הקדוש בפרשת בשלח דף ס"ו ע"ב נראה קצת דהסתכלות וראיה כי הדדי נינהו דהכי אתמר קשת דלתתא מאי היא ההוא את קיימא דאיתרשים ביה בבר נש דכל מאן דאסתכל ביה עביד קלנא לעילא אמר ר' יצחק אי הכי והכתיב שים נא ידך תחת ירכי דהוה אומי ליה בהאי את אמר ליה אנח להו לאבהן דעלמא דלית אינון כשאר בני עלמא ועוד שים נא ידך כתיב ולא כתיב ראה תחת ירכי עכ"ל הנה בראשית מאמר נקטו לשון הסתכלות (דכל מאן דאסתכל) ובסיום הלשון היה להם לומר ולא כתיב הסתכל תחת ירכי משמע דאסתכל היינו רואה:
ומה שנראה מדברי הגאון העמק שאלה שגם לענין הסתכלות בעריות יש לחלק בין הסתכלות לראיה הנה ראיתי עתה להרב מוהר"ש הכהן שולאל בספר נוה שלום בחידושי פוסקים סי' כ"ד ד' קי"ח (ד"ה וחזה הוית) שהביא מה שכתב מרן חיד"א בספר פתח עינים בחידושיו לעבודה זרה בפרק קמא על מה שאמרו בש"ס בדף כ' ע"ב קרן זוית הואי נראה להביא ראיה מכאן למה שראיתי בפוסק אחד קדמון בחיבור כתיבת יד כולל כל הדינים כתוב על קלף וז"ל ה הסתכלות בנשים יש אומרים דדרך העברה כלומר שאין הראיה בהם בקבע לית לן בה ואינו נראה אלא כל הבטה בעולם באשת איש אסורה והוא הדין לכל אשה שהיא אסורה עליו משום ערוה עכ"ל והשתא אם איתא לסברת יש אומרים דדרך העברה מותר אמאי איצטריך לשנויי קרן זוית הואי לישני דהאיסור הסתכלות בקבע ורבן שמעון בן גמליאל דרך העברה ראה אלא מוכח דרשב"ג לא חזי אלא דרך העברה והיה באונס בקרן זוית הואי עכ"ד הפתח עינים ובזה יישב הרב נוה שלום מאי דהוה קשיא ליה על מה שכתב הרב מגן אברהם סימן רכ"ה סעיף קטן ב' (בגליון הש"ס לרבינו עקיבא איגר במגילה ד' כ"ח ע"א יש טעות במראה מקום למגן אברהם סוף סי' רכ"ו וצריך להיות רכ"ה) דהא דאמרו אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע הוא דוקא להסתכל בו ביותר ולהתבונן בדמותו וצלמו אסור אבל ראיה בעלמא מותר שאם כדבריו מאי פריך הש"ס על מה שראה רשב"ג באותה גויה וכו' ולאיסתכולי מי שרי והתניא לא יסתכל אדם באשה נאה פנויה ולא באשת איש אפילו מכוערת והוצרך לשנויי דקרן זוית הואי לימא דהך דרשב"ג ראיה בעלמא אבל לפי דברי הרב פתח עינים ניחא דאפשר שגם הרב מגן אברהם סובר כדעת הפוסקים הנז' דבעריות החמירו אפילו דרך העברה אבל באדם רשע לא החמירו אלא בהסתכלות ביותר וטעמו של דבר משום שיש תענוג להסתכל באשה יותר מגוף המעשה כדכתב הרב מוהר"ם בן חביב בתוספת יום הכפורים ד' ע"ד ע"ב לכן החמירו בה אף דרך העברה מה שאין כן באדם רשע:
והשגתי ספר יקר טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) וראיתי במערכה זו אות ע"ז שכתב על דברי הסמ"ע הנ"ל וז"ל והרב חסדי אבות פרק א' משנה ח' כתב ידוע דהסתכלות יותר יפה מראיה וכן כתב הרד"א על שם הרא"ש הביא דבריו מרן הבית יוסף א"ח סי' רכ"ט וכן כתב הארוך (הערוך) ערך קשת והרר"י הביא דבריו בבית יוסף סי' ע"ה והרמ"ה הביא דבריו רבינו בצלאל (בשיטה מקובצת) בכתובות ד' י"ז ע"א ובספר החסידים סי' קכ"ט נראה דהסתכלות וראיה הכל אחד ולשון שא עיניך הוא ראיה מועטת ראיה בעלמא עכ"ל: