אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת ה מערכת ה › סימן ז

שדי חמד פאת השדה מערכת ה· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת ה · סימן ז

סימן ו

הסתכלות בעריות דאסור אם הוא מן התורה כתבתי בנדפס במערכה זו אות ב' ושם כתבתי דרך אגב תוכחת חיים על ריקוד בחורים עם בתולות ועל דבר זה כתבתי עוד בקונטריס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות י"ב עי"ש ואם יש לחלק באיסור זה בין הסתכלות בהתבוננות בה לראיה דרך העברה בעלמא עיין לקמן אות כ"ה (בד"ה ומה שנראה):

ועל מה שכתבתי בנדפס באות ג' שהרב מוהר"ם די לונזאנו בס' שתי ידות בדרך חיים ד' ק"ל ע"א כתב שפירשו המפרשים מה שאמרו בסנהדרין ד' צ"ב ע"א המסתכל בעריות קשתו ננערת שרוצה לומר המביט במילה שלו וכתבתי שלא ידעתי מי ומי המפרשים שפירשו כן עי"ש כתב לי ע"ז ידידי הגאון מוהר"ש פרעדיש מח"ס כרם חמד יצ"ו וז"ל בספרו הקדוש חלק הכללים במערכת הה"א ד' צ"ח ע"א אות ג' כתב כת"ר הי"ו וז"ל והמפרשים שפירשו על המילה כעת לא ידעתי מי ומי הם המדברים כן עכ"ד ועיין בספר עיון יעקב מהגאון בעל שבות יעקב ונדפס עתה בעין יעקב החדשים ושם בעין יעקב במס' סנהדרין בד' צ"ב ע"א על הך דהמסתכל בערוה וכו' כתב העיון יעקב שם וז"ל אפשר דאפילו בערוה של זכר קאמר וכדמצינו בחם וירא את ערות אביו וכמ"ד רבעו. עכ"ל יצ"ו ובמטו מניה דמר הא לא שמה מתיא דמלבד דיש חילוק בין מה שכתב הרב מוהר"ם ד"ל למה שכתב הרב עיון יעקב כמובן ועוד דודאי לא עליו נתכוון הרב מוהרמד"ל דקדים מניה טובא כנודע:

ובמה שכתבתי בנדפס דאף דמדברי הפוסקים באבן העזר סוף סי' כ"ג מתבאר דהסתכלות במילה שלו אינו אסור אלא מדת חסידות מכל מקום אין ראיה לזה מהא דאמרינן בשבת דף קי"ח על דוד המלך שראה עצמו ערום בבית המרחץ ולא נתקררה דעתו עד שנסתכל במילה שלו לפי שבמנחות דף מ"ג ע"ב גרסינן כיון שנזכר במילה וכו' כתב לי על זה ידידי הרה"ג מוהר"ר ברוך עין מח"ס דבר מצוה (מעיר אמדור) יצ"ו מה שכתב שבמנחות לא נזכר לשון הסתכלות אולם בספרי סוף פרשת ואתחנן הגירסא נסתכל וכן הוא במדרש שוחר טוב מזמור ו' ובירושלמי סוף ברכות שהביט עכ"ד יצ"ו מה שכתב בשם הספרי כן הוא שם וכן מה שכתב בשם הירושלמי אמנם מה שכתב בשם השוחר טוב אינו מוכרח כל כך שלא נאמר שם על דוד המלך שהסתכל וכו' שכך כתוב שם שהרי אדם נכנס לבית הכנסת מתעטף בציצית ולובש תפלין בראשו ובזרועו וארבע ציציות מקיפות אותו מארבע רוחותיו וכשהוא נכנס בבית המרחץ הוא מביט בעצמו ואומר הריני ערום מן המצות וכשהוא מסתכל במילה שהיא שקולה כנגד כל המצות דעתו מתקררת כיון שראה דוד כך אמר מזמור עליה למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני עכ"ל הרי לא נאמר שדוד המלך הסתכל במילה אלא כיון שראה דוד כך כלומר שדרך העולם כך אמר עליה המזמור ואעיקרא לא נפלאת היא בעיני להגיה בכל המקומות בדברי רז"ל בענין זה נזכר במקום מסתכל כמו שהגיה הגאון מוהר"י בדברי רש"י בשבת דף ק"ל שנזכר במקום שנסתכל על פי הגירסא דש"ס דמנחות כמו שהבאתי בנדפס וכן ראיתי עתה לגדול בדורנו בס' יפה ללב יצ"ו בסי' ג' אות כ' שכתב בפשיטות דמה שאמרו במדרש שוחר טוב וכשהוא מסתכל במילה טעות סופר הוא וצריך להיות וכשהוא נזכר כגירסת הגמרא דחלילה לומר שדוד המלך היה מסתכל במילתו וכן רבי דאתי מדוד איתא בשבת דף קי"ח ע"ב דאמר מימי לא הסתכלתי במילה שלי וציין לעיין בספרו יפה ללב בחלק אהע"ז סי' כ"ג אות ז' ולא זכינו לאורו על כל פנים ראינו רב גובריה להחליט שטעות סופר נפל בספרים אף שקשה לומר כן במה שנמצא כתוב בשלשה ספרים שבקיה לקרא דאיהו דחיק וכו':

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה