אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת ה מערכת ה › סימן ד

שדי חמד פאת השדה מערכת ה· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת ה · סימן ד

סימן ג

הפסד מרובה אם משום הפסד מרובה שרינן באיסורי תורה ואם באיסורין דרבנן מותר אפילו בהפסד מועט ואם יש לחלק בין כשיש לחוש שאם לא נתיר לו זה יעבור על איסור חמור ממנו לכשאין לחוש לזה בכל ענינים אלו האריך לפלפל בחכמה הרב צפיחת בדבש בסי' מ"ו והביא דברי הגאון בית חדש ביו"ד בקונטריס אחרון בהנהגת איסור והיתר סי' ד' דהא דאמרינן להפסד מועט לא חששו היינו דוקא באיסורין דאורייתא אבל באיסורין דרבנן כיון דקיימא לן בשל סופרים הלך אחר המיקל חיישינן להפסד מועט והוקשה לו מדין מגע נכרי בניצוק חבור שנחלקו רש"י ורבינו תם וכתבו התוספות בעבודה זרה ד' ע"ב (ד"ה אמר ליה) דבמקום הפסד גדול יש לסמוך על רבינו תם דאלמא גם בדרבנן לא התירו אלא בהפסד מרובה ויישב דשאני התם שגם רבינו תם לא היה מיקל לכתחלה כשאין אלא הפסד מועט וכו' והביא מה שכתבו הראשונים בטעם שמתירין איסור תורה משום הפסד שהוא מפני שמן התורה הוא לחוש להפסד ממון ישראל כדאמרינן התורה חסה על ממונם של ישראל ומכל מקור דבר זה און בו לא לאו ולא עשה ודבר שהוא מן התורה ואין בו לאו או עשה קל הוא ולכן העלה דאין להתיר איסור תורה משום הפסד מרובה אלא אם כן יש באותו נדון פתח היתר אחר והביא (בדף קכ"ח ע"ג ד"ה ומה שכתבתי) דברי הרמ"א בהקדמת ספר תורת חטאת שהתנצל במה שהיקל לפעמים משום הפסד או לעני וכו' שהוא לפי שבאותו נדון מעיקר הדין היה מותר ורק האחרונים אסרוהו משום חומרא בעלמא וכו' ובאיסורין דרבנן מקילינן ולא אמרינן חכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה דלא אמרינן הכי אלא היכא דאתמר כמו שהביאו הרבנים קהלת יעקב באות ק"ל ויד מלאכי סי' פז"ר ומשק ביתי סי' קפ"ז אלו תורף דב"ק בקיצור נמרץ עי"ש באורך וברוחב ובנדפס באות צ"א בד"ה ואם אפשר להתיר) כתבתי בענין אי שרינן איסורי תורה משום הפסד מרובה ומה שכתבתי שם בתחלת האות דיין נמי חשיב הפסד מרובה אלא דלגבי שמן לא חשיב הפסד מרובה כן כתב הרב צפיחת בדבש שם וכן במה שכתבתי באות צ"ב אם משום הפסד מועט נמי אמרינן התורה חסה על ממונם של ישראל עיין בצפיחת בדבש שם דשקיל וטרי בזה וכבר ציינתי בסוף אות צ"א לדברי הרב צפיחת בדבש שראיתים אחר שכתבתי כל הכתוב בנדפס (אף האות צ"ב) בענין זה:

ובשיעור הפסד אם כשמפסיד יותר משתות מהקרן חשיב הפסד מרובה כתבתי בנדפס במערכה זו אות צ' דהרב זכור לאברהם הביא בזה מחלוקת עי"ש ויש להעיר על הרב זכר לאברהם ששם במערכת נאד ד' ר"ל ע"א מביא דברי הרב שלחן גבוה שכתב דיותר על שתות הוי הפסד מרובה דהיה לו לכתוב דזה אינו מוסכם או לכל הפחות לציין למה שכתב הוא עצמו במערכה זו. ומקרוב נדפס ספר משמרת שלום לידידי הגאבד"ק מאציוב יצ"ו (והוא חבור נחמד ויקר יסודתו לבאר כל דברי הגאון פרי מגדים חלק יו"ד) וראיתי בהקדמתו כלל ז' שכתב שבסלת למנחה כלל ל"ח דין ב' שהעלה שהכל לפי דעת המורה לפי הזמן והמקום העשיר לפי עשרו וכו' וכן פסק בפת"ב סי' ט"ל סעיף קל"ו וברא"ף שם ס"ק קס"ג הביא דברי הנחלת שבעה בזה והאריך בדברי התה"ד סי' של"ו שממנו למד הנחלת שבעה וסיים דהעיקר כדמסיק בסלת למנחה וגם בשו"ת הר הכרמל חלק יו"ד סי' ט"ו חולק על נחל שבעה והעלה דאין לזה דבר קצוב וציין (במשמרת שלום) עיקרי הד"ט יו"ד ריש סי' ו' ושם כתב בשם הרב פחד יצחק בערך הפסד מרובה שהאריך קצת והביא סברות שונות מהפוסקים ראשונים ואחרונים ושמסיק דהכל לפי הזמן והמקום והאדם לפי ערכו וסיים (כנראה שהם דברי הרב עיקרי הד"ט) והכי מיסתבר לעניות דעתי ועיין גם כן להרב ן' המחבר ספר שמש צדקה יו"ד, סי' ל' ולהרב זרע אמת ח"א סוף סי' יו"ד עכ"ל דברי הרב זרע אמת הם בחלק שני שכתב שדברי הנחלת שבעה אין מוכרחים והביא מסקנת הסלת למנחה הנ"ל וידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו בספרו הבהיר משכנות הרועים סו' ה' ד' כ"ג ע"ג (בד"ה ע"כ אני אומר) כתב להקל בנדונו שהיה הפסד מרובה לפי מאי דקיימא לן דאם מפסיד שתות מהקרן הוי הפסד מרובה דלא כדכתבו בשו"ת הר הכרמל סי' ע"ו ובית אפרים לטרפיות סי'. ט"ל דמשערינן העשיר לפי עשרו ואנן לא נהגינן כן עכ"ל ובמחילת כבוד תורתו הרמה אזיל בתר איפכא דמתבאר מכל האמור שכן הסכמת רבנן קדישי הנז"ל דלא כהרב נחלת שבעה וספר הר הכרמל אין אצלי אבל הדברים שכתב בשמו הרב פתחי תשובה בסי' ל"א סק"ב דברי טעם הם דלדבריו אם הדבר שוה ששה זהובים וההפסד יותר מזהוב נתיר ואם שוה שש מאות וההפסד צ"ט לא נתיר ומיחזו דברי חכמים כחוכא וכו' עי"ש גם כנראה לא ראה הרב יצ"ו דברי הגאון בספר ראש אפרים הנ"ל שהאריך בטוב טעם לדחות דברי הנחלת שבעה כיעו"ש: ובמה שהבאתי בנדפס באות ץ' (בד"ה ומה שחידש) בשם רבינו עקיב"א שהביא דבריו הרב פתחי תשובה בסי' ל"א סק"ב דאם אדם אחד שאל על שלש בהמות שלו שלכל אחת היא אותה השאלה עצמה ואם היה שואל על בהמה אחת בלבד היה הפסד מועט אבל שלש בהמות הוי הפסד מרובה דחשיב זה הפסד מרובה כיון שכלן מאדם אחד הן וסיים הרב פתחי תשובה עי"ש בסימנים כונתו שאף שבגוף התשובה לא החליט לומר כן אבל במפתחות הספר כתב כן מפורש דיש להקל ומבואר בגוף התשובה שם דבכלים בכי האי גוונא בכלי חרס שאינם בני יומן לדעת המתירים בהפסד מרובה אם כלי אחד לא הוי הפסד מרובה ורק שעל ידי צירוף כלים הרבה הוי הפסד מרובה לא מהני דבעינן שיהא בכלי עצמו הפסד מרובה בלא צירוף עי"ש אמנם בר ברתיה דרב מר ניהו הגאון כתב סופר סבירא ליה גם בכלים להקל על ידי צירוף שנים או שלשה כלים והוא שבחלק יו"ד סי' פ' (בד"ה ואחר עיוני) כתב שרבינו מוהרלנ"ח בסי' קכ"א הקשה דברי הר"ן בפרק כל שעה אהדדי דבסוגיא דזה וזה גורם כתב דישן יוצן משום דזה וזה גורם אסור לכתחלה ומה שחדש אין צריך נתיצה הוא משום כיון דמפסיד התנור הוי כדיעבד ואילו בדף ל' כתב דנותן טעם לפגם אסור לכתחלה הגם שהקדרה צריכה שבירה לא הוי כדיעבד וראיה מפינכא דר' אמי דתברה והיה יכול להשהותה ועל כרחין דשבירת קדרה ופינכא לא מיחשב דיעבד ודבריו סותרים למה שכתב בתנור דמיקרי דיעבד ועל כרחין צריך לומר דתנור הפסד מרובה הוא כדיעבד וקדירה ופינכא הפסד מועט הוא אלו דברי מוהרלנ"ח וכתב על דבריו דמה שכתב לחלק בין תנור לקדרה תמוה אטו רב בקדרה אחת אמר ישבר הלא אמר סתם קדרות בפסח אפילו הרבה ולא נתן דבריו לשיעורין בין מעט להרבה עד שמגיע להפסד מרובה ומסתמא כלים של כל השנה הפסד מרובה הוא והוי כדיעבד וצריך לומר שסובר שאין מצרפין הרבה כלים ביחד שבין כולם איכא הפסד מרובה אלא דנין על כל כלי וכלי בפני עצמו אם מותר לשמש בו ובתנור איכא הפסד מרובה בתנור לחוד ורב אמר קדרות בפסח ישברו הגם דאיכא הפסד משום דבכל אחד בפני עצמו ליכא הפסד מרובה וזכר לדבר זה במגן אברהם סי' רמ"ד סוף ס"ק י"ח דחשבינן כל יום בפני עצמו שיש בו הפסד ועיין מחצית השקל שם ולפי זה אין היתר בכלי חרס בהפסד מרובה רק היכא דאיכא הפסד מרובה בכלי בפני עצמו (כמו כלי פארצעלאן וכדומה) ובנדון דליכא בכל כלי בפני עצמו הפסד מרובה רק בצירוף כל הכלים כי האי גוונא לא סבירא ליה למוהרלנ"ח להתיר וכתב על דבריו שצריך עיון דמלבד דלחלק בין אם יש בכלי עצמו הפסד מרובה או בצירוף שאר כלים הוא חילוק דק וחדש ולא מסתבר אף גם אם נקבל חילוק זה אי אפשר להעמיס כן בכונת הר"ן וכו' עי"ש שכתב לישב סתירת דברי הר"ן הרי שלדעתו לא מסתבר למימר דבעינן שיהא הפסד מרובה בכל כלי בפני עצמו בלא צירוף שאר הכלים ודינו כבנדון של שאלה אחת בשלש בהמות שכתב רבינו עקיב"א דלא בעינן שיהיה הפסד מרובה בכל אחת בפני עצמה אלא במה שיש הפסד בין השלש בהמות סגי:

והנה רבינו עקיב"א שם הסביר לחלק בין ההיא דבהמות לכלים דדוקא התם דהוי ספיקא דדינא אם היא כשרה או טריפה (כגון תרי בועי דסמיכי במים זכים) וסמכינן בהפסד מרובה על דעת המכשירין משום הכי כשאירע כן בשתים או שלש דאו כולן כשרות או כולן טרפות סמכינן בהפסד מרובה על המכשירים אבל לעני היתר בכלי אינו בן יומו דאין זה מכח ספק אלא כל הוא מדין חז"ל דאסרו כלי שאינו בן יומו לכתחלה והתירו בדיעבד ובכלל דיעבד הוא כלי שאין לו תקנה בהגעלה והוא הפסד מרובה יש לומר דדנין על כל כלי בפני עצמו דמכל מקום כלי זה עומד באיסורו דהוי לכתחלה ואם כן היכא דהוי הפסד מרובה רק משום שיש לו כלים הרבה לא מיקרי דיעבד עכ"ל ופשוט שהגאון כתב סופר לא ראה דברי תשובת רבינו עקיב"א הנ"ל מדלא הזכיר דבריו ומקום יש בראש לומר שאם היה רואה דבריו היה מודה לסברתו אך יותר נראה לי בדעתו שאף אם היה רואה דבריו היה עומד בסברתו דחילוק זה חדש הוא ולא מסתבר ורבינו עקיב"א נשען על דברי רבינו הרנל"ח במה שכתב ליישב סתירת דברי הר"ן אשר על פי ישובו נצמח חילוק זה והרי לדעתו אי אפשר ליישב בזה דברי הר"ן (כמו שביאר בתשובתו) ולסתירת דברי הר"ן כתב ישוב אחר כמו שיעויין בדב"ק: והגאון בית שלמה בחלק יו"ד סי' קפ"ו ד' ע"ט סוף ע"ב כתב על דברי רבינו עקיב"א שיש ראיה ברורה לזה מש"ס סוף פרק קמא דפסחים דאמרינן להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו והיינו דשמן שנטמא הוי הפסד מועט שראוי להדלקה אבל יין שנטמא שאינו ראוי להדלקה הוי הפסד מרובה וקשה דמי לא משכחת לה שהיין הוא מעט שכל ההפסד הוא מעט והשמן הוא הרבה שבכללו עולה להפסד מרובה וכן תיקשי אכל כי הני דאיתא בש"ס כזאת בדוכתי טובא עיין במקומות שציין הגאון מוהרי"ף שם אלא ודאי כמו שכתב רבינו עקיב"א דבענין זה בתר איכות המין אזלינן אם הוא הפסד מרובה בעצמותו ולא בתר הכמות אף דבמה שמתירין בהפסד מרובה בפלוגתת הפוסקים לאו דינא הכי כמו שביאר בתשובת רעק"א עי"ש ואחר שנשא ונתן עוד בזה כתב שם בעמוד ג' וז"ל אמנם וכו' ובשאר כלי חרס אם הוא הפסד מרובה מצד רבוי הכלים אף דמשמע מפשיטות דברי הכר"י סי' קט"ו שיש לצדד להקל בהפסד מרובה דעתי להחמיר וכנ"ל ובפרט שנראה לי למה לנו להכניס עצמנו בזה בפרצה דחוקה הלא יש דרך מרווח לפנינו כיון שהוצאות ההגעלה הפסד מועט כדכתב השפתי כהן סי' ק"כ בשם מהרמ"ל ובאמת כן הוא בש"ס סוף פרק קמא דפסחים דהפסד עצים הפסד מועט הוא ואם כן יש דרך מרווח להגעיל כל הכלי חרס גם כן שלש פעמים כדאיתא בטור יו"ד סי' קכ"א בשם הרשב"א דכלי חרס שנבלע בו איסו' דרבנן שאין לו עיקר בתור' מועיל הגעלה שלש' פעמים:

ועל מה שכתבתי בנדפס בדבר שהוא הפסד מרובה אלא שהוא של שותפין ולכל אחד מהשותפין אינו הפסד מרובה הנה שוב נדפס ספר נחמד חמדת משה לידידי הרה"ג דומ"ץ לאדז יצ"ו וראיתי בסי' ס"ד שעמד בחקירה זו וכתב דתלוי במחלוקת הפוסקים בדין שני שותפים התובעים פרוטה מאחד אם בית דין נזקקין להם או לא כיון שאין מגיע לכל אחד כי אם חצי פרוטה וכן במה שנחלקו כי האי גוונא בדין דאין משביעין על פחות משוה פרוטה והובא מחלוקותם בפתחי תשובה ריש סי' ו' וסי' צ"ג סק"ד וכתב הרב יצ"ו ולו יהי' ספקא דדינא יש להתיר כיון דמה שמתירין משום הפסד מרובה הוא בדבר שמן הדין מותר רק מחמירין בו באין הפסד מרובה ודאי קיל ספק הפסד מרובה מכל ספק דרבנן דשרי וצריך עיון אלו תורף דב"ק והיא הערה נכונה ומה שהצריך עיון אפשר דיש לומר איסורא מממונא לא ילפינן ומה שכתב דלו יהא ספק וכו' הנה לפי זה בכלי חרס שאינו בן יומו אין להתיר לפי מה שביאר רבינו עקיב"א בתשובתו סוף סי' מ"ג והבאתי תורף דב"ק למעלה (בד"ה והנה רבינו) וידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו בספר משכנות הרועים סי' ה' ד' כ"ג ע"ג (ד"ה ע"כ אני) כנראה נעלם ממנו דברי הרבינו עקיב"א דכשההפסד מרובה הוא של שותפין ואין מגיע לכל אחד כדי הפסד מרובה לא דיינינן להקל משום הפסד מרובה ולכן דן בנדונו (תרנגולת של שני שותפין) שהיה הפסד מן הקרן יותר מן שתות להקל משום דהוי הפסד מרובה עי"ש ולדברי רבינו עקיב"א הנ"ל היה צריך להיות בנדונו הפסד יותר משליש מהקרן כדי שיהיה לכל אחד הפסד יותר משתות מן הקרן (לפי שיטתו שתופס עיקר כדעת הסוברים דהפסד מרובה הוי בהכי כמו שכתבתי בשמו בריש אות זו) ואף שיש לומר דלהלכה יסבו"ר ול"ו יד"ע כדעת הרב דרכי הוראה שהבאתי בנדפס דאין לחלק בין אם הוא של אדם אחד לאם הוא של שותפין מכל מקום אם ראה או ידע סברת רבינו עקיב"א לא הוה שתיק:

ועל מה שהביא הרב פתחי תשובה ביו"ד סו' ל"א סוף סק"ב בשם הגאון חתם סופר א"ח סי' ס"ה שלא הותר בהפסד מרובה אלא לבעל הבהמה ולבני ביתו משום הפסדו אבל אחרים למה יקנו ממנו לכתחלה וקרוב ודאי שמחוייב להודיעם ואם לא הודיעם ומכר סתם אפשר הוי מום במקח אלא דאם לא נמצא בעיר בשר אחר כשר כי אם מבהמה זו שהותר בהפסד מרובה הותר לכל רק לבעלי נפש וכו' ומתשובת רבינו עקיב"א מבואר דגם בטבח המוכר לאחרים מתירים בהפסד מרובה וכו' אמנם הא ודאי שצריך להודיע וכו' הנה ידידי הגאון מוהריצ"ץ אבד"ק רעזיצא יצ"ו בספרו הבהיר עולת יצחק תוך סי' ל"ח כתב על דברים אלו וז"ל הן אמת שלא ראיתי לרבנן קשישי שיאמרו להקצב שיודיע להקונים שהבשר הזה לא הותר רק מחמת הפסד מרובה כמדומה שלא היה נמצא רק מעט קונים כי כל בר דעת לא ירצה לקנות כי יאמר מה אני מחוייב לאכול משאלה קשה זו (שלא ניתר רק בהפסד מרובה) בשביל הפסד הקצב ואפשר שמטעם זה אין מצוים. הרבנים להקצבים שיודיעו להקונים כדי שלא יהיה הפסד מרובה להכלל כי בלאו הכי בשר כשרה היא ביוקר כפל מהטרפה ואם מחמירין להודיע לא היו קונים על בשר שאלה כי ישראל מחמירים על עצמם ונמצא הרבה שאלות שאין מתירין רק הפסד מרובה והיה דוחק ויותר על בשר כשרה מכ"ז צ"ע בזה עכ"ל:

וידידי הגאון מוהר"ר נחמן כהנא אבד"ק סאפינקא יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל מערכת הא' אות ד' יעויין באו"ח סי' רס"א במג"א סוף סק"ו דלצורך גדול דינו כהפ"מ ויעויין בספר תוספות ירושלים שהביא ראיה מירושלמי דע"ז פ"ה ה"ט דמבואר שם דשל רבים קיל טפי משל יחיד ומצטרפין ההפסד דרבים אם מצטרף כולן הוי הפ"מ אף דלכאו"א בפ"ע לא הוי הפ"מ יש לחשבו הפ"מ ע"ש אך בשו"ת ס' יהושע סי' ס' כתב דלא נוכל לצרף כל כלי העיר ביחד למצוא חשבון לעשות מהם הפ"מ משום דהפ"מ אנו צריכים שיהיה לכאו"א בפ"ע הפ"מ וכיוצא בזה כ' ביד אפרים ביו"ד סי' א' ויעויין בשו"ת השיב משה סי' ל"ג ובשו"ת כתב סופר חיו"ד סי' פ' ויעויין בדעת קדושיה סי' מ"ה כתב לענין ביצים קרושים דמקילין גם בלא הפ"מ משום דשכיח הרבה בכל יום לפני המורה הוי הפ"מ דלפעמים נשאלין כמה בנ"א כאחד ולפעמים יחד עשיר ואביון ויעו"ש עוד בסי' מ"ז סק"ג שכ' בפשיטות דאם אירע כן בכמה עופות אצל הרבה בע"ב כגון ששאלו בבת אחת הוי הפ"מ גם בעשירים יעו"ש:

וגם בשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קפ"ו וסי' קפ"ח העלה דמילתא דתליא בפלוגתא ומקילין בהפ"מ גם אם ההפ"מ הוא בצירוף כלים הרבה וכדומה הוי הפ"מ ויעויין בס' דעת תורה בפתיחה להלכות טריפות אות ל"ח שהביא ראיות מתשו' המהרשד"ם חיו"ד סי' ל"ז ותשו' פמ"א ח"ב סוף סי' קכ"ז דבדבר שהוא מצוי ושכיח מאד הוי הפ"מ אף שלכאו"א בפ"ע אינו הפ"מ מ"מ הואיל וכולן הוי הפ"מ ה"ז כאלו הי' של אדם אחד מובא דבריהם בס' דרכי תשובה עכ"ד יצ"ו ולא פניתי לעיין בדב"ק בפרט שהרבה ספרים מאשר רשם אינם אצלי:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה