אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת א מערכת א › סימן פח

שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת א · סימן פח

סימן פז

אינו צריך משמעות הלשון הוא מיצרך הוא דלא צריך ואי בעי עביד ואם יתכן לפרשו דאיכא איסורא כתבתי בזה בנדפס במערכה זו אות פ"ג וידידי הגאון מוהר"ר מרדכי אליהו ראבינוויץ אבד"ק וואשילקאווא יצ"ו כתב לי בזה וז"ל באות פ"ג לענין מקום שאמרו אין צריך דמשמע מצרך הוא דלא צריך הא אי בעי עביד או דלפעמים יתכן לפרש דאסור האריך בזה הדר"ג. ויש להעיר מיומא (פ"ג ב') לימא תנאי היא דתנא מי שנשכו נחש וכו' וא"ץ לעשר דברי רבי ראבר"ש אומר לא יאכל עד שיעשר נימא ראב"ש ולא לרבנן והמהרש"א הקשה אימא דמיירי בלא אפשר ופליגי בפלוגתת רבנן וב"ת לעיל יעי"ש וקושיתו תמוה לכאורה דא"כ איך אמר ר' דא"ץ לעשר אי ס"ל כת"ק דמאכילין טבל ולא תרומה א"כ אינו רשאי לעשר ולאכול אח"כ התרומה כמבואר בדברי הת"ק אכן א"נ דיתכן לפעמים לומר אין צריך אף במקום דאי בעי למעבד לא מצי עביד יתכן ליישב דבריו קצת ולפמ"ש המפרשים דמה דאמרינן לעיל דלא אפשר בחולין כו' הכונה שאין הבעלים שם דאל"כ יפריש ויבטל התרומה בחולין המתוקנים וגם כשלא יפריש יאכל באיסור כמה זיתים וגם תרומה אפשר בחטה אחת (מיהו לזה י"ל בתרומת מעשר) וכבר האריכו בזה המחברים א"כ לפי"ז בלא"ה לק"מ קושיא המהרש"א (ואולי נתכון לזה במ"ש וי"ל) עכ"ד יצ"ו:

א אמר המחבר המעיין במה שכתבתי בנדפס עיניו תחזנה שגם אני הדל הבאתי איזה מקומות שפירוש אינו צריך היינו אינו יכול וכתבתי שמסתמא ימצא עוד כיוצא לאלו אך מעטים הם ועתה ראיתי שלא זו בלבד בדברי התנאים ואמוראים ימצא לשון זה ומשמעותיו אינו יכול אלא גם בלשונות הפוסקים נוכל לפרש בסיגנון זה ולמדתי כן מדברי רבינו מנוח שהביא מרן כסף משנה בשלישי מהלכות חמץ דין ז' שכפי הנראה לא היתה גירסתו בדברי הרמב"ם כמו שהיא לפנינו (אבל אם בדק מתחלת שעה ששית ולמעלה אינו יכול לבטל וכו') אלא היה גורס אבל אם בדק מתחלת שעה ששית ולמעלה אינו צריך לבטל וכתב על זה וז"ל אבל אם בדק מתחלת שעה ששית אינו צריך לבטל כלומר אינו יכול לבטל ודכוותה אין השליח האחרון צריך לומר בפני נכתב וכו' הרי דלשון אינו צריך שבדברי הרמב"ם מפרש אינו יכול ומביא דוגמא מלשון המשנה ולא שאני ליה לחלק בין לישנא דבש"ס ללשון הפוסקים אלא שיש לדחות דשאני הכא דלשון הרמב"ם סופו מוכיח על תחילתו דאינו יכול קאמר שהרי סיים ואמר שהרי אינו ברשותו שכבר נאסר בהנאה וכיון שכתב שאינו ברשותו וכו' מובן שמה שכתב ואינו צריך לבטל (ולפי גירסת רבינו מנוח בדברי הרמב"ם) ודאי אינו יכול קאמר בל בעלמא כשאין הלשון מוכיח מתוכו יש לומר דאין לפרש אינו צריך שבדברי הפוסקים אינו רשאי אבל על כל פנים בדברי הש"ס ודאי נוכל לפרש כן כדמוכח מלשון המשנה שרמז רבינו מנוח והיא בפרק כל הגט ד' כ"ט ע"ב המביא גט ממדינת הים וחלה עושה שליח בבית דין ואומר לפניהם בפני נכתב וכו' ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב אלא אומר שליח בית דין אני והא ודאי שליח אחרון אינו יכול לומר בפני נכתב שהרי לא בפניו נכתב ותני אינו צריך ופירושו אינו רשאי:

ומה שכתבתי שנראה מדברי רבינו מנוח שלא היתה גירסתו בדברי הרמב"ם אינו יכול לבטל אלא אינו צריך לבטל הנה השגתי ספר המנוחה לרבינו מנוח וראיתי שכן הוא האמת ואעתיק דב"ק (בפרק ג' מהלכות חמץ) וזהו כתב הרב אבל אם בדק מתחלת שעה ששית וכו' שכבר נאסר בהנאה משום דרבנן עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ומשום הכי אינו ברשות בעל הבית כלל ותו לא מצי מבטל ליה דדין ששית לענין זה כדין שביעית ושמינית דהוא מדאורייתא ומה שכתב הרב אינו צריך לבטל אינו יכול היה לו לומר מיהו כיוצא בו אשכחן התם פרק כל הגט דאמרינן המביא גט ממדינת הים וחלה הרי זה משלחו ביד אחר וכו' ואין השליח האחרון צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח בית דין אני והתם בודאי כי אמר אין צריך אין יכול רוצה לומר והכי נמי הכא וכמוהו רבים בתלמוד ובדברי הרב ומדבריו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא עכ"ל רבינו מנוח ומפורש שגירסתו כדברי הרמב"ם היתה אינו צריך:

והנה בנדפס הבאתי מה שהבינו התוספות והרא"ש ושאר פוסקים מדברי רש"י שכתב בריש פרק מי שמתו ד' י"ז סוף ע"ב ד"ה ואינו מברך אינו צריך לברך שכונתו לומר שאם ירצה לברך רשאי כמשפט לשון אינו צריך וחלקו עליו וכתבו שאינו רשאי ואני הדל כתבתי שהיה אפשר לומר שגם רש"י מודה שאינו רשאי וסמך על המובן מלשון אינו צריך לברך דאם רוצה לברך אינו רשאי דהויא ברכה שאינה צריכה ולא דמי ללשון אינו צריך האמור בשאר מקומות. ושוב כתבתי שאם לכך נתכוון רש"י לא היה צריך לכתוב שום דבר דמלשון אינו מברך השנוי במשנה מובן דאין רשאי לברך אלא ודאי בא לפרש דלא נימא הכי אלא אין צריך לברך ואי בעי מברך והבאתי שהרב ערוך השלחן בא"ח סי' ר"י אות ו' כתב מסברא דנפשיה דלשון אינו צריך האמור לענין ברכה הכונה היא שאינו רשאי לברך דהויא ברכה שאינה צריכה ועתה ראיתי בספר טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) בקונטריס שיורי טהרה במערכה זו אות ז"ך וז"ל אין צריך לברך הנזכר בשם פירושו הוא אין צריך לכתחלה אבל רשאי לברך תוספות והרא"ש בברכות דף י"ז הביא דבריהם מרן הבית יוסף בא"ח סי' ע"א עכ"ל והנה מה שכתב בשמם הן הן הדברים אשר כתבתי בנדפס כיעי"ש והם לא כתבו כן על לשון אין צריך שבש"ס אלא על לשון רש"י ולפי מה שכתבתי בנדפס שהוצרכו להבין כן בדעת רש"י יש לומר דבעלמא מודו דלשון אין צריך האמור במילי דברכות רוצה לומר אינו רשאי כיון דהויא ברכה שאינה צריכה ועיין עוד בריש פרק שלישי מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך וכתב רש"י לא יברך אין צריך לברך:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה