אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת א מערכת א › סימן יב

שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת א · סימן יב

סימן יא

אין מבטלין איסור לכתחלה לענין קיום מצוה אי איכא משום אין מבטלין וכו' כתבתי בנדפס במערכה זו אות ג' דעות הפוסקים בזה ובסוף ד"ה הראשון כתבתי לענין הכלל דמצות לאו ליהנות נתנו דבדאיכא הנאת הגוף לא אמרינן מצות לל"ן וכתבתי דהנאת צל סוכה אינו ברור דחשיבה הנאת הגוף ויש להתיישב בזה עי"ש ובו בפרק לא עמדתי בעיקר כללא דמצות לל"ן אמנם במערכת המ"ם באות פ"ה רשמתי שם סברות הפוסקים בענין זה ונשאתי ונתתי בדב"ק בס"ד והיא לו נדפסה בקונטריס דברי חכמים (שבשדי חמד ח"א) סי' מ"ז עיש"ב. ועל פי כללין דבדבר מצוה לא אמרו דאין מבטלין כתב הרב פתח הדביר בח"ג סי' ש"ב אות ט' ליישב מה שנהגו היתר במי רגלים שעל הארץ לשפוך עליהם מים לכתחלה בשבת כדי לבטל המי רגלים והוקשה להרב שערי תשובה שם ס"ק ט"ז ממ"ש הרב מג"א בסי' שכ"ג שאסור לבטל איסור בשבת ויו"ט משום מתקן ותירץ דהכא אינו מתקן שום דבר רק שע"י נתינת מים הוי כאין שם מי רגלים וכמסיר גרף של רעי דשרי והרב פתח הדביר כתב וז"ל ולי אפשר ליישב דהכא לא שייך אין מבטלין כמ"ש הרב ב"ח בסי' תרכ"ו בשם המרדכי גבי ביטול סכך פסול בסכך כשר וא"ת והא אין מבטלין לכתחלה י"ל דקודם יו"ט שאינו איסור עדין נתקן ועוד דהא דאין מבטלין לכתחלה הוא מדרבנן והני מילי במקום שנהנה כגון לאכול או להחם אבל מצות לל"ן עכ"ל דמבואר מתירוץ שני דאפי' ביו"ט מבטלין לכתחלה במידי דליכא אלא הנאה דמצוה והכא נמי זה שמבטל המי רגלים לא לצורך גופו כי אם לצורך מצוה שיוכל לברך ולהתפלל יוכל לבטל לכתחלה ולא חשיב מתקן כיון שאינו לצורך גופו. ואני ההדיוט כתבתי בדף ה' ע"ב דאינו מבין דבריו דהרב שע"ת לא הוקשה לו מדין ביטול איסור לכתחלה (דזה גם בחול אסור) אלא מה שהוקשה לו הוא ממ"ש הרב מג"א דאין מבטלין בשבת ויו"ט משום מתקן ולמה שהוכיח מתירוץ שני שבמרדכי שגם ביו"ט מותר לתקן ולבטל משום צורך מצוה כתבתי שאין לזה הכרח אלא כונת תירוץ השני הוא דאפילו נאמר דביטול סכך פסול בכשר הוא אף שהגיע יו"ט והיינו בעושה סוכה בחול המועד (דלפי תירוץ ראשון היה לנו לאסור) היינו טעמא דשרי משום שהוא לצורך מצוה דבזה לא אסרו אלו תורף הדברים שבשדי חמד שם ועל זה כתב לי ידידי הרב המפורסם מוהר"ר אברהם מתתיא חלפון יצ"ו (בכלל כמה הערות ששלח לי בקבלתו הספרי שד"ח) וז"ל וי"ל שדימה הנושאים דלאו ביטול מקרי לענין ביטול איסור ואפילו בזמן דאתסר ביטול וזהו כונתו מ"ש דאפי' ביו"ט מבטלין ומכיון שהותר אין לנו לאוסרו עכ"ל יצ"ו כונתו ליישב דברי הר"ב פתח הדביר אבל לענ"ד אין דבריו מתיישבים בסיגנון לשונו וגם ללמוד הביטולים זה מזה אי אפשר כמו שמתבאר מדברי הרב מג"א דכונתו לומר דאף באופן דבחול מותר לבטל ואין בו משום מבטל איסור לכתחלה כגון באיסורין דרבנן למ"ד דמותר להרב עליהן ואין בזה משום מבטל איסור לכתחלה וכן ביבש ביבש שרוצה לבשלן דמותר להוסיף עליהן ולבשלם מ"מ משום מתקן אסור ביו"ט (ושבת דנקט הרב מג"א לאו דוקא כמו שפירשו דבריו רבני האחרונים) הרי דלא. ילפינן מהדדי וא"כ לגבי צורך מצוה נמי י"ל אע"ג דבחול כשעושה לצורך מצוה אין לחוש משום מבטל איסור לכתחלה מ"מ בשבת ויו"ט אסור משום מתקן ומגוף דברי הרב המרדכי בתירוץ השני כבר כתבתי דאין הכרח שכונתו על יו"ט עצמו אלא כונתו על לאחר שנכנס יו"ט והיינו בחוה"מ דקי"ל דעושין סוכה בחוה"מ ולכן הוצרך הרב שערי תשובה ליתן טעם למה שנהגו היתר במי רגלים משום דהוי כמסיר גרף של רעי וק"ל ועיין בספר לב מרפא לתנא ירושלמאה רל"ץ בד' ג' ע"ד ובדף ד' ע"ב (בד"ה ובדרך) נסתפק במי שבטל אתרוג ערלה לכתחלה אם יכול לצאת ידי חובת המצוה באתרוג מהתערובת והביא מה שכתבו הפוסקים בביטול איסור לקיום מצוה ושקיל וטרי ומסיק דאינו יוצא ידי חובתו:

ועל מה שהקשיתי ע"ד הרב נהר שלום דתירוצו דבמקום מצות ליכא משום ביטול איסור לכתחלה עיין מה שהבאתי לקמן באות י"ג (בד"ה ובאות ג'):

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה