שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת א · סימן ח
אין מבטלין איסור לכתחלה כתבתי בנדפס מערכה זו אות ז' (בד"ה ובעיקר) דבדבר שאסור בהנאה לכ"ע הוא מדאוריי' עי"ש גם ידידי הגאון עמודי אש יצ"ו בסי' י"ג אות ג' הביא מ"ש הישועות יעקב דבאיסורי הנאה לכ"ע הוא מדאורייתא ויישב בזה הרבה קושיות שנתקשו כמה רבנים עי"ש דב"ק ולפי דרכנו למדנו שאין סברא זו פשוטה שהרי דעת כל הרבנים שהזכיר שם היא שאין חילוק בזה ונראה לע"ד שמאחר שלא נמצא דבר זה מפורש בש"ס ובגדולי הפוסקים לא נוכל לדחות דעתם עפ"י סברת איזה רב אחרון אם לא נמצא הכרע לזה בש"ת והראשונים. ועיין לקמן באות י"ג בדברי ידידי הגאון מוהרש"ל הכהן נ"י (בד"ה ולענין מה שהביא) ובתשובת שאילת שלום תניינא שהבאתי לקמן אות קל"ה סק"ד:
עתה ראיתי בספר כרם חמד בח"ב דף י"א בחידושיו לסי' צ"ט שכתב בשם ספר דרישת הזאב במסכת ערלה פרק א' משנה ו' דבאיסורי הנאה לכולי עלמא אסור לבטל מן התורה ובזה כתב הרב המחבר יצ"ו ליישב קושיית הרב פתחי תשובה בנחלת צבי בסי' צ"ט על דברי הרמב"ם וכתב בשם ספר שערי חכמה שער ו' אות ט"ז בהגהה שהוכיח מדברי התוספות בפסחים דף ה' ע"א ד"ה ואומר (ויש דפוסים שמתחיל הדבור וכתיב) שכתבו אי נמי כיון וכו' וצ"ל דלכתחלה אסור לעשות זה וזה גורם משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה והוכיח מזה שדעת התוספות שמן התורה אסור לבטל לכתחלה שלא כמה שכתבו בשם הרשב"א והר"ן והרב המחבר יצ"ו דחה דבריו דיש לומר דבחמץ שאסור בהנאה הוא דסברי התוספות שהוא לן התורה אבל בשאר איסורין אינו אלא מדרבנן וכתב עוד דבזה יש לדחות מה שכתב בשו"ת שער הזקנים חלק ב' דף נ"ד ע"ב ואין הספרים הללו מצויים אצלי אבל מובן שדעתם שאין לחלק בזה בין איסורי אכילה לאיסורי הנאה ודעת הרב דרישת הזאב היא דיש לחלק כן. ובמכתב ידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לוקישווקא יצ"ו כתב לי שבספר עהבו"ש (לפי הנראה הוא ס' ערוגת הבשם שאינו מצוי אצלי) סי' צ"ט סק"ב כתב דבאיסור הנאה אסור מן התורה לדברי הכל ושהביא כן גם בשם מקמ"ח: