שדי חמד פאת השדה מערכות ב-ד· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת ד · כלל כז
דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין בנדפס באות מ"ה כתבתי קצת באריכות בס"ד על כמה עניינים אם חוששין לדברי בעל החלומות או לא ושוב השגתי ספר יקר עבודת השם לרב גדול משאלוניקי וראיתי בחלק יו"ד סי' י"ד במעשה שאחד ירד לבור ומחמת ההבל ובעיתותא מת והוציאוהו וקברוהו ואחר כך אמרו כמה בני אדם שאמר להם המת בחלום שעדיין הוא חי בקבר וכו' ואמו כמעט יצאתה מדעתה ורצתה לפתוח הקבר לראותו וגם בני משפחתו יש להם עגמת נפש על זה ורוצים לראותו וכבר עברו שלשה חדשים משנקבר ושאלו מהרב אם מותר לפתוח הקבר בלתי שיזיזו אותו כלל והאריך בתשובתו לאסור לפתוח הקבר אף אם היה תוך שלשה ימים וכל שכן אחר שלשה חדשים והוא מן הנמנע שיהא חי ודברי חלומות לא מעלין וכו' והרב המגיה יצ"ו ציין על זה לעיין בתשובת הרב מוהראנ"ח שהובאה בספר חקרי לב חשן משפט ח"א סי' קי"ז מדף קפ"ז והלאה שהאריך שאין לנו לילך אחר החלומות בפרט בדבר שהוא נגד הדין על זה נאמר לא תשמע אל דברי החולם החלום ההוא עכ"ל ומשמעות הדברים שציין בשם התשובה שבחקרי לב הוא שאף בדבר שאינו נגד הדין אין חוששין לחלומות וצריך טעם למה לא נחוש בדבר שאינו נגד הדין ואולי לא אמר הרב שאין לחוש לדברי החלום אף כשאינו נגד הדין אלא בדבר שעבר וכמו שחילק הגאון שיבת ציון בסי' ב"ן שהבאתי בנדפס (בד"ה והרב) אשר לחלק יצא בין כשהחלום הוא על העתיד שהוא כמו נבואה שהיא על העתיד דבזה חוששין ובין כשהחלום הוא על העבר דבזה אין חוששין כלל עי"ש:
ועל מה שכתבתי בנדפס בדף צ"ב ע"ב בשם מרן החבי"ף בספר לב חיים שיש לחוש מאד לדברי חלומות המראים שרעה עתידה לבא חס ושלום ושבשנת תר"ג חלם גדול אחד חלום נורא ואיום והודיע החלום להרבה מעיירות תוגרמה ורבני הדור די בכל אתר חרדו לקול השמועה והרעישו מאד לעורר לב העם לתשובה צדקה תענית ותלמוד תורה ושאר מעשים טובים ועלתה בידם וניחם ה' על הרעה ויהפוך את החלומות ההם לברכה הנה עתה ראיתי בספר יקר טהרת המים במערכת התי"ו אות ע' דף ס"ז ע"ב שכתב תענית אם גוזרין על הצבור משום שאחד קדוש חלם חלום נורא שיתענו כל הצבור דע דהרב זקן אהרן סי' כ"א החזיק במעוז שודאי צריכים להתענות גם הרב זכור לאברהם בדף קנ"ח ע"א הביא עוד פוסקים שסוברים כן אמנם מדברי הרב מוהר"א חזן שבספר חקרי לב חשן משפט סוף סי' קי"ח יש לצדד דמשמע ליה דאין להתענות וזכורני שראיתי כתוב בליקוטי מוהר"ן שפירא ק"ק דמי שאוכל בשר ושותה יין בימים שאומרים בהם תחנונים כל חלומותיו הם על ידי ש"ד ובחדש אלול תר"ג שלח לנו מוהרחפ"ן מאזמיר דקדוש אחד חלם על כל תפוצות ישראל שיתענו וכן עשו והתענו באיזמיר ובקושטא ובשאלוניקי נתוועדו החכמים והכריזו דכל מי שיוכל להתענות יתענה בשני בשבת בתשעה לחדש ובעת המנחה נתקבצו בבתי כנסיות להתפלל והשליח צבור לא אמר עננו בשומע תפלה לפי שאין דין תענית צבור בחוצה לארץ והרב דבש לפי דף י"ג ע"ב כתב דמי שחלם חלום רע וידע שידו היתה על גיד הנשה (שסגולתו לבהלו בחלומות רעים) אין צריך להתענות ושגדול אחד שלא היה מקפיד בחלומות ראה חכם אחד שעל הרוב היה מתענה תענית חלום בשבת ואמר לו בשבת אחד שלא יתענה ושוב לא חלם:
ובספר אורי וישעי לידידי הגאון אבד"ק יאסי יצ"ו (שהשגתיו מאת הרב המחבר אחר הדפסת ספרי שדי חמד) ראיתי בסי' ס' שדבר בענין זה (דברי חלומות וכו') ועל פי דבריו יש לי לשאת ולתת לבנות ולסתור במה שכתבתי בנדפס אך אינני מופנה לזה כעת ואעתיק דב"ק והמעיין יסלסל בהם ויתרומם וז"ל (בד"ה ובענין) ובענין סתירת דברי הש"ס אשר הרגיש בשיבת ציון סי' ב"ן ומבואר גם בתשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח דבנדרים דף ח' ע"א אמרינן נדוהו בחלום צריך עשרה להתיר לו ואם התירוהו בחלום אמרינן דאין חלום בלי דברים בטלים ושמא מה שהתירו לו הוא דברים בטלים ואילו בסנהדרין דף ל' תניא בא בעל החלום ואמר כך וכך מעות הם כי במקום פלוני הם של מעשר שני הם זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ומה שאמר מעשר הן הוא דבר בטל ומדוע בנידוי אמרינן דמאי דשרו ליה הוא בטל הדבר פשוט וברור כיון דקיימא לן דאי אפשר לחלום בלי דברים בטלים צריכים אנו לחלק החלום לשלם ולברר בסברות נכונות את אשר ראוי להיות קיים ואת אשר אינו קיים רק בטל ולכן בעניני מעות דרוב מעות הם חולין כמבואר בפסחים דף ז' ובשאר מקומות אם כן יש כאן רובא להיתר ואנחנו רואים גם כן דהלך ומצא הסכום ובמקום פלוני כמו שאמר בעל החלום אם כן ודאי שייך לומר על זה שאמר שמעות מעשר הוא ששקר הוא כיון דהשאר כולו אמת אבל בהשמתא וההתרה ודאי בהכרח לומר דההתרה היא שקר דאין לומר דהשמתא היא שקר וההתרה אמת דאם אין שמתא אין צריך להתיר כלל וזה נכון לדעתי וכן לענין נידוהו בחלום ולא התירו דאי אפשר לחלק החלום לשנים שפיר צריך עשרה להתירו ומיושב בזה הסתירות על נכון: